כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

הכל לטובה

מופע השקת האלבום "הכל לטובה" של שאנן סטריט לזכרה של אחותו, שישי צהריים 02.05.2014 זאפה תל אביב. אורחים – ספי ציזלינג, יאיר סלוצקי, שלומי שבן, ברי סחרוף, דודוש קלמס, טל בן ארי ושלומי אלון. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

שאנן סטריט, הכל לטובה. צילום: יובל אראל
שאנן סטריט, הכל לטובה. צילום: יובל אראל

"תריסר שירים שכתב שאנן סטריט במהלך ליווי אחותו המנוחה בשנתה האחרונה, אלבום זה מהווה מסמך עמוק וחודר אל נבכי נשמתו של אחד היוצרים הטובים שנמצאים כאן, עושר מוזיקלי עם תמלילים מלאי כנות". במשפט קצר זה הגדרתי את אלבומו החדש של שאנן סטריט, אלבום שנולד כמעט עשור לאחר שנאלץ להיפרד מאחותו. ולמעשה הנו אלבום הסולו השני של שאנן לאחר "הבזק אור חולף" שהושק בשנת 2007.

אז בימים הקשים שחלפו בשנת האבל הוא רשם למגירה תריסר שירים, כל אחד מסמל חודש של התמודדות עם כאב האובדן, מדובר במסע אישי נדיר החושף את עומק רגשותיו האישיים שהתמודדו עם הכאב, התסכול והאובדן.

שאנן, מתמודד עם הכאב בחשיפה. צילום: יובל אראל
שאנן, מתמודד עם הכאב בחשיפה. צילום: יובל אראל

את אותם חומרים לקח שאנן בשנה האחרונה והתחבר לשורת מוזיקאים משובחת אותם שיתף בין היתר בהלחנה, עיבוד והפקה של השירים לכדי אלבום שלם, חווה אלברשטיין, ברי סחרוף ושלומי שבן.

 

לקראת השקת האלבום שתוזמנה לפני חג האביב אמר שאנן – "ממרחק הזמן ברור לי כעת כי משהו בי הבין, כבר אז, שאני חייב לתקוע תורן בלב סערת הטירוף. להחדיר הגיון בשיגעון. ואני בחור יסודי. שיטתי. אז עבדתי במתודיות. במשך כל חודש כתבתי שיר אחד. תיעדתי את מצבי. חלקתי עם המחברת, ואח"כ עם המחשב, את כל מה שעבר עליי ולא חסכתי פרט. העבודה על "הכל לטובה", התפרסה על פני כשמונה שנים תמימות, לקחה ממני המון אבל נתנה לי את הכול. כעת, בתום העבודה אני מקווה ש 'הכל לטובה' ייתן גם לכם."

שאנן וברי, הכל לטובה. צילום: יובל אראל
שאנן וברי, הכל לטובה. צילום: יובל אראל

שאנן סטריט, המוכר כסולן של להקת הראפ והיפ הופ הישראלית "הדג נחש" המצליחה, שרק לאחרונה זכתה בהוקרה ופרס אקו"ם כ"מחברי השנה" בעקבות אלבומם האחרון "זמן להתעורר", אך מקומו המכובד בפס הקול המוזיקלי הישראלי התבסס בעקבות מיזם  "פסטיבל בשקל", המפיק מדי שנה הופעות של אמנים בשכונות ובפריפריה, תמורת מחיר סמלי של שקל אחד, מתוך תפיסה שתרבות אינה מותרות, וכי עליה להיות נגישה לכל. כינס את חבריו הרבים אתמול, שישי, בשעות הצהריים, וערך את ההופעה הראשונה עם שירי האלבום האישי.

שאנן וחברים, זאפה. צילום: יובל אראל
שאנן וחברים, זאפה. צילום: יובל אראל

תריסר השירים, בליווי המוזיקלי של אלרן דקל בגיטרת בס, שאף הפיק מוזיקלית, יוסי מזרחי בגיטרה חשמלית, אלון פרימן בקלידים ונדב לוזיה על התופים, תוך אירוח של השמות המכובדים הבאים – ספי ציזלינג, יאיר סלוצקי, שלומי שבן, ברי סחרוף, דודוש קלמס, טל (טולה) בן ארי ושלומי אלון, היוו תעודת רגשות מוזיקלית איכותית ומרגשת של יוצר, אמן ומבצע שהחליט כצעד תראפי לשתף את הציבור בתחושותיו הכי אישיות, מציג את האני הכי אישי שלו, מרחק שנות אור מההמולה הצוהלת של "הדג נחש" ומציבו על אחת המדרגות היותר גבוהות במדרג המוזיקאים היותר איכותיים שמתהלכים בינינו, האמת, אשרינו.

בלטה בחסרונה – חוה אלברשטיין, טוב, גם להשקה של שלומי שבן היא לא הגיעה, שלחה במקומה זוג שפתיים וירטואליות, ואם אני חופר עוד לאחור, גם להשקה של אהובה עוזרי היא לא הגיעה…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא