כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

המופע החדש של פבלו רוזנברג

עם צאת האלבום החדש "נורמלי", פבלו רוזנברג פותח בסבב הופעות חדש המשלב את להיטיו מכל התקופות ועד לאלה מהאלבום החדש. ליל שישי, 04.04.2014, מועדון זאפה תל אביב, אורח – מיכאל רוזנברג. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"בילוי נעים".

פבלו רוזנברג, נורמלי. צילום: יובל ושילי אראל
פבלו רוזנברג, נורמלי. צילום: יובל ושילי אראל

הסיפור שלי עם פבלו רוזנברג הוא סוג של רומן מתמשך, ככה זה כשאתה חי בבית עם מעריצה שלו, אתה לומד להכיר את השירים, הסיפורים, המחוות, תכניות הטלוויזיה השונות…

לאחרונה יצא לחנויות המוזיקה אלבומו החדש, השביעי, של פבלו – "נורמלי", בו משתף פבליטו פעולה עם שותפו להפקה המוזיקלית אלון מוטקין, הכולל עשרה שירים אותם כתב והלחין בעברית, המציגים תמונת פופ ורוק עם ניחוחות אתניים לצד גוונים דרום אמריקאים, מלודיות המיטיבות לשלב הלחנה מיינסטרימית עם תמלילים המספרים שלל סיפורים וחוויות, בשנים מהשירים באלבום מבצע פבלו דואטים עם רוני דלומי ובנו מיכאל, שירים המותירים אותך שמח ומאושר.

את התחנה התל אביבית של סבב ההופעות החדש בעקבות האלבום תפסנו בשתי ידיים, הזדמנות להאזין לביצועי השירים החדשים עוד לפני מופע ההשקה הרשמי החגיגי המתוכנן במועדון התאטרון ביפו בתאריך 6 ליוני, שם יתארחו במופע רמי קלינשטיין, רוני דלומי ואיתלו גונזלס.

פבליטו במופע חדש. צילום: יובל ושילי אראל
פבליטו במופע חדש. צילום: יובל ושילי אראל

בדיוק שנה לאחר שנכחתי במופעו הלטיני של פבלו במסגרת פסטיבל ימי זמר בחולון – "כשאני מתאהב", חזרתי אמש והפעם למועדון זאפה התל אביבי, על מנת לחוות את המופע החדש – "נורמלי". פבלו, מלווה בהרכב הנגנים הכולל את אלון מוטקין בקלידים והפקה מוזיקלית, תומר שטיין בגיטרה חשמלית, איתן אלבז בגיטרת בס וכפיר גרנות על התופים, אל מול קהל שברובו נמנה על המעריצים הקבועים, כאלו שמכירים את מילות כל השירים, או אורחים בראשונה המגיעים כדי לטעום את הוויה הרוזנברגית, אמצע הדרך השווה לכל נפש.

פבלו, עוד יומיים חוגג את יום הולדתו ה- 49, דופק הופעה בחליפה שחולצתה בעלת כתמי הנמר בשחור לבן תואמת את רצועת הגיטרה המנומרת באדום הגיש לקהל בסגנון האופייני שורת שירים, להיטיו המוכרים משלל האלבומים, עברית, ספרדית, מארח את בנו מיכאל לדואט ואף ביצע מספר שירים מאלבומו החדש.

פבלו והרכב הנגנים, זאפה. צילום: יובל ושילי אראל
פבלו והרכב הנגנים, זאפה. צילום: יובל ושילי אראל

אחרי סבב ההופעות במהלך השנים האחרונות שאני חווה עם המעריצה, אני כבר נחשב לאחד שמכיר כל שיר, כל אנקדוטה וסיפור שפבלו משתף בו את הקהל, הוא בחור נחמד וחביב ואי אפשר שלא להתאהב בדמותו החייכנית, מי שהחל כרוקר מחוספס אך מלודי בסטלה מאריס, פצח בקריירת רומנטיקן לטיני בשיתוף מוזיקאים מעבר לים, חזר עתה לגעת בחומרים בעברית תוך שילוב ומיזוג סגנונות מוזיקליים, הקו המנחה הוא שמחה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

 

וידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא