פס קול שבועי

פס הקול של שנת 2013

פוסט סיכום שנה אזרחית, כל היוצרים המקומיים שנגעו ביצירה הבינלאומית במהלך השנה.

the Blog is a DJ
the Blog is a DJ

רק לפני מספר חודשים סיכמנו את השנה העברית, והנה כבר מגיע סופה של השנה האזרחית, 2013, מסתיימת עוד מעט קט, ואני שוב חופר (בעזרת קוראים שתרמו ידע נוסף) במעמקי מחנה הלהקות וענן הצלילים, מחפש את ההרכבים הישראלים שעושים זאת בינלאומי, חוצים גבולות גיאוגרפים ולשוניים, כן' הפוסט הנוכחי יציג בפניכם את המבחר של האלבומים הדיגיטליים באנגלית תוצרת מקומית שהושקו השנה, אני לא מתיימר לערוך סלקציה ולבחור, לדרג, להמליך וכדומה, פשוט להציג את רובם לפניכם להאזנה, לא לפי האלפבית, לא לפי ז'אנרים, לא לפי כלום, פשוט להאזין. אז צאו לדרך, גללו למטה ולחצו PLAY. (על פופ תוצרת חו"ל לסיכום שנה כתבתי כאן)

 

פרסומת

אסתר רדא

אבל אם בכל זאת צריך להכתיר או להמליך, אז המועמדת היא אסתר רדא, אסתר פותחת את הפוסט הזה עם אלבום הבכורה, אי.פי שלמעשה הודפס כבר בשלהי 2012 וחולק חופשי בפסטיבל אינדי נגב באותה שנה, אולם הפריצה הגדולה והחגיגה הרשמית התקיימו בתחילת 2013, שזו בעצם הייתה השנה של אסתר, כאן ובעולם הרחב. ממש החיים מתרחשים…

 

אוקי, מכן והלאה כולם שווים, כולם מוצלחים, כאן אין תחרות, אין זוכים, בעצם כולם זוכים, כולם טובים.

 

פרסומת

צביקה פורס

בלי הרבה התפלספויות, צביקה הוא אחד האומנים יוצרים מבצעים האהודים עלי, מהמוצלחים ביותר שקמו בשנים האחרונות, מעין טרובדור תיאטרלי רומנטי, אלבום אי.פי שהופק בידי בן ספקטור, תענוג.

 

אלקטרה

מילים שאמרתי על ההרכב- המוסיקה של אלקטרה נשמעה כל כך מוכרת ועם זאת חדשה וטריה, הסגנון, הרוקבילי, ההשפעות הניכרות של הצלליות ולהקות הגולשים של שנות השישים במערב אמריקה היוו מעין היתוך ליצירת צליל ייחודי, חד, קצת מתכתי ומקפיץ. ומילים שאמרתי על האלבום – תובנות שרוקנ'רול הוא לפעמים יותר מגיטרה בס ותופים, העבודה והעיבוד שהושקעו באלבום החדש מציבים את אלקטרה בכמה רמות מעל הסצנה העצמאית המקומית, הן בנחישות, הן בשאיפות והן בהתמדה הרצינית…

 

אלה דורון

את אלה דורון פגשתי לראשונה לפני כשנתיים, התרשמתי משירתה הנעימה של אלה. היא התפרסמה עם השיר My Country Burning אותו כתבה בעקבות השריפה הגדולה בהרי הכרמל והיווה בהמשך חלק מפס הקול המוסיקלי של המחאה החברתית, הסגנון שלה נע בין פופ מלודי וקורטוב בריט – פופ מהוקצע ומלוטש.

 

David Blau and The Foundations

קטע מראיון שערכתי עם דיויד בלאו – ""אלו שירים שלי, הפאונדיישנז הם חבורה של מוזיקאים מאוד מוכשרים, לדעתי מהטובים בארץ, במשך השנים שמעתי כל אחד מהם מנגן פה ושם וידעתי שאני רוצה לנגן איתם, כאשר צברתי כמות די גדולה של שירים פניתי אליהם אחד אחד ושאלתי אם הם ירצו לנגן איתי איתי, לשמחתי, בגלל שהכירו פרויקטים קודמים שלי ואהבו הם שמחו להצטרף. למרות שהאלבום יצא רק עכשיו אנחנו מנגנים כבר בערך שלוש שנים ומאוד התגבשנו יחד והסאונד של ההופעה הוא מאוד יחודי. למרות שהשירים כולם שלי אנחנו ממש להקה הפועלת כולם ביחד"

 

אסף הדר

זהו סוג של אינדי שמינדי אמיתי, בלי חברת תקליטים מאחור, ללא מפיק או תומך (אפילו לא הדסטראט ודומיו…) רק תהום עמוקה בחשבון הבנק האישי, אסף השקיע את כל כולו במה שנשמע כיצירה אחת מגוונת, מעניינת, נוטלת השפעות בקטע שללא בושה, מתוך הערכה לאחרים, ומספרת סיפור חיים, הכל החל לאחר פרידה מבת זוג, המשבר הפך את קרביו של אסף שיצר כמה עשרות שירים – 33 ליתר דיוק, שנה תמימה עבד אסף על הפקת האלבום הכולל 14 שירים פרי עטו והלחנתו, מלווה בכמה חברים שמסייעים, אסף עצמו נוגע בשלל כלי נגינה, החל מתופים, גיטרת בס, גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, פסנתר כנף, חלילית, שירה וקולות רקע.

 

גבע אלון

Colorful Wings הנו אלבום אי.פי הכולל ארבעה שירים שהוקלטו במהלך הסשנים והקלטות אלבומו האחרון In The Morning Light. גבע אלון מספר על האלבום – "השירים לא נכנסו לאלבום בגלל אופיים השונה משאר השירים שהוקלטו אבל מאד רציתי להוציא אותם בכל זאת. אלו שירים שאני מבצע בהופעות כבר הרבה זמן ורציתי לשתף את הקהל שלי בגרסאות האולפן שלהם". ארבעת השירים הוקלטו בשעות הקטנות של הלילות באולפן ובכולם שוררת אווירה אפלה ורומנטית עם הרבה השראה מהלילות החמימים והיפים של קאדיז שבדרום ספרד, שם הם הוקלטו. הטקסטים של חלקם אפילו נכתבו שם, תוך כדי ההקלטות.

 

באטרינג טריו

אז מה יש בהם, בחבורה הזו? ומיהם בכלל? חובצי החמאה בתרגום העברי הם בנו הנדלר, גיטריסט בס וותיק המוכר לציבור הרחב כיד הצמודה לברי סחרוף והבלקן ביט בוקס בהופעות, קרן דוניץ, אשת לפידות ממש, שדרנית בקולה קמפוס, חברה בהרכב "לא דובים", יוצרת, מבצעת ומנגנת בשלל כלים החל מסקסופון ועד הקופסאות הקטנות האלו המחוברות לחשמל ויוצרות מיני אפקטים משונים, העזר כנגדם הוא לא אחר מאשר מי שמכונה Rejoicer, האמון על המיקסוס והאלקטרוניקה, ובאמתחתו כמה פרשנויות מוסיקליות לאלבומים ולהיטים של כל מיני אינדי שמינדי (המיקסוס להארד מג'יק של רותם אור למשל…), הם משתדלים להוסיף לחמאה שלהם צלילים מז'אנרים כגון ג'אז, סול, Fאנק והיפ הופ ואת הכל לעטוף באריזה אלקטרונית.

 

קרן דוניץ

גאונה מוזיקלית בלתי מתפשרת, לחצו פליי ותבינו למה התכוונתי…

 

רג'וייסר

גאון מוזיקלי רב מעללים וגוונים במיקסוס והסימפול, לחצו פליי ותבינו למה התכוונתי…

 

אינגה דינגו

המוסיקה עצמה של אינגה דינגו היא סוג של חפירות עומק המפרקות את הניוטרונים במעטפת הגולגולת של האדם המצוי, כל "שיר" הוא חריש באדמה הנמשך כעשר דקות ומעלה, אין ספק שמדובר במשהו מוטרף.

  

רונן כוכבי

 – Birdsאלבום המלכד תריסר שירים וקטעי נגינה המיטיבים להעביר את האווירה שרונן ביקש ליצור – סוג של אפלוליות עם קורטוב של תמימות רוקנ'רולית של שלהי שנות השישים.

 

האחים רמירז

האלבום – Who​?​You!, יש בו, כמו באחים עצמם, מעין רוח שטות, תקראו לזה Groove, תקראו לזה Jive, תקראו לזה Party, איך שבא לכם, זה תמיד שמח, תמיד צוהל, תמיד מרקיד.

 

רועי דהן

רועי לוקח את הרהוריו המוזיקליים הרחק הרחק מכאן, מתעופף אל על, חוצה את הים הרחב ונוגע במחוזות אחרים, גדולים, כבירים, גם נוגים, גם נוגעים, אם באלבומו הקודם הוא פרש את כנפיו אל המרחביים האינסופיים, ההרים והעמקים, הגאיות ומצוקים, אל הנוף הפראי וריחה של האדמה, כיום הוא עושה תפנית מה בשיח המוזיקלי, הוא מסתובב 360 מעלות ומכוון את כנפיו המוזיקליות עמוק עמוק אל תוככי התבונה האנושית, האישית, למעמקי האדם שבתוכו, בתוך ראשו, כשמו של האלבום החדש ושיר הנושא בו – The Man in my Head, אלבום אותו הפיק בסיוע הקהל, במסגרת קמפיין גיוס תרומות בהדסטארט.

  

עמית ארז והים הסודי

עמית יוצר משהו חדשני , הוא שומר על הקו המוזיקלי של סינגר/סונגרייטרס בגוון פולק, אולם העיבוד המוסיקלי יוצק איכויות חדשות למשהו עדין יותר ואף מפתיע.

 

רעות יהודאי

מילים שכתבתי על האלבום – אתחיל ממש מהסוף, ישבתי שעה שלמה מול הבמה בתאטרון תמונע, מתמוגג ונהנה ממופע רוק הכולל שירים ובלדות מהוקצעים, מקצועיים, מעלים אסוציאציות של ימי הזוהר של הפופ והרוק האמריקאי המעוצב, החתוך נכונה והמוגש ברהיטות.

 

עיר גנים

אלבום הבכורה של ההרכב המוביל מבית BLDG5 הושק בשבוע האחרון לרשת, "עיר גנים" בתרגום מילולי לעברית הם יוני שרוני וותיקי לורנה בי הלוקחים את האלקטרוניקה והדאב סטפס לתוככי הפסיכדליה בצליל ושירה, מרתק.

 

אסף שתיל

התרשמתי מהשילוב והחיבור של יסודות הג'אז עם הסגנון המאוד "אינדי רוק" המתבטא בנגינה הנוגה קמעה, החוזרת במעגלים, מאתגרת ומרתקת בשילוב בין הצליל "השחור" הפתוח והחופשי לבין הצליל "הלבן", הסגור, המקובע ומזכיר לא במעט את החומרים שיצרו חברי הטריו Monotalk, כאן, לפני כשלוש שנים…

 

אלקטריק זו

האלבום הכולל תריסר טראקים\יצירות\שירים\רוקנ'רול פרוע הוקלט כולו בארבעה ימים באולפני קול הקמפוס על טייפ סלילים ובשימוש של מיקרופונים ומכשירים אנלוגיים משנות ה-60 וה-70, בהפקתו של אורי "מיקסמונסטר" ורטהיים ובמסגרת תוכנית הרדיו "סתימה זמנית" של סער גמזו ולייבל התחנה "חרקה".

 

טייני פינגרס

קחו כמה מאות צעירים, הניחו אותם בעמידה אל מול במה, מוארת באור כחול אפופת עשן מלאכותי, הניחו על הבמה חמישה צעירים נוספים, תנו לאחד מהם – טל כהן, תופים תנו לשני – נמרוד בר, אורגנים, לעוד שניים, בועז בנטור ואורן בן דוד תנו גיטרות ובמרכז העמידו בחורה אחת – דניאלה ססיליה טורג'מן עם מיקרופון, כשהם יתחילו לטחון את התאים האפורים במח שלכם ברעש קצבי, חלקו מונוטוני, חלקו מוטרף ברמות על, ערבבו את הכל לכדי מנגינה והסתכלו על התנועה הריתמית של הצעירים שהנחתם מול הבמה ואז תבינו למה התכוונתי, העתיד כבר כאן, מה שהתחיל בשנות השבעים המוקדמות עם להקת הוקווינד – hawkwind שהעלתה לבמה גנרטורים שידעו ליצור מוסיקה הופך כיום למילה האחרונה בסצנה המוסיקלית.

 

Chrunch 22

הרכב הגרובטרוניקה המתמקד בלקחת חומרים, חדשים, מקוריים ואפילו מוכרים, לשבור אותם לרסיסים, להמיס את הרכב החלקיקים האטומיים שלהם עד הגרעין ולאסוף הכל מחדש לכדי צליל ומקצב חדש לחלוטין, מה שנקרא להפוך את הזאב מבפנים..

 

לפט

דואו רוקנ'רול מלוכלך, רועש, מהיר ועצבני, נשמע מצוין ואפילו אמין, השנה הייתה מאוד פוריה, אלבום מיני (אי.פי) ואלבום חדש, שווים+++

 

אקו וטיטו

צמד האלקטרו סול, גרוב, היפ הופ, פאנקי, דאבסטפ, סמי מזרחי, אולטרא מרקיד, השיקו השנה אלבום הכולל את שלל הטראקים המרקידים שלהם, תעכסו עצמכם בקצב…

 

ממבס

אלקטרוניקה חללית על שלל המכונות המוזרות הללו שיוצרות סימפולים, ויברציות, אפקטים וקולות אל אנושיים בשירה.

 

מורפלקסיס

כי מדובר בגאון, כזה שהופך זהב כל דבר בו הוא נוגע, אז שבו ותאזינו, לא בעמידה, תחזיקו ידיים חזק במשענות..

 

הדרה לוין ארדי

כי אחרי שנים רבות של שבי בכבלי חברות התקליטים, הדרה יצאה לדרך חדשה ועצמאית, לא רק שהיא יוצרת את שיריה, היא גם משווקת אותם, באומץ ובאמונה דרכה, ובכלל אלבום מצויין.

 

רוקפור

כי הם מעמודי התווך של הרוקנ'רול בארץ, כי הם עושים הכל ומצויין, כי רכשתי (!!!) אתה אלבוםה זה בגרסת ויניל ובתוך העטיםפה חיכו לי שני דיסקים, הראשון גרסה מוקטנת של הויניל והשני קטעים נדירים, ובכלל טוב לשמוע קצת פסיכדליה אמיתית.

 

רונן גרין

אלבום הכולל תריסר שירים הנעים על קו האינדי פולק האקוסטי, אלבום שנפתח בשיחה על אלוהים, עוסק בפאזל של החיים ועל הפקתו עמדה תמר איזנמן האגדתית!

 

גרייט מאשין

רוקנ'רול מלוכלך, שואג, בלי פשרות ובלי התחשבנויות, ככה צריך להישמע הצליל של האינדי!

 

עדי אולמנסקי

הנערה הזו, יוצאת ההרכב הירושלמי לרונה בי עושה זאת בגדול, השנה השיקה שני אלבומים באייטיונז, "שיט ג'אסט גו טריל" ו"הוריקן גירל", הנה טעימה מנערת ההוריקן…

 

דורין לוי

דורין לוי יוצרת מוזיקה אותה ניתן להגדיר כסוג של פופ אלקטרוני עם לחנים ומילים פרי עטה, הסגנון המוזיקלי נוגע לא נוגע במחוזות שבין האלקטרוניקה החדשה לבין הגוון המרפרף של שנות השמונים, סוג של גותיקה בת ימינו עם קורטוב אייטיז…

 

סיס והאחים הרדיקלים

כך תיארתי את ההרכב שהשיק השנה את אלבום הבכורה – עצמו את העיניים, עכשיו דמיינו חולצות פרחוניות עם שרוולים תפוחים, דשי צווארון ארוכים, מכנסי פעמון ותספורות אפרו, הרבה קטורת, הרבה אלכוהול, רעש רחש של מסיבת ריקודים אי שם בהארלם, ניו יורק של שנות השבעים…זו האווירה שמבקשים סיס והאחים הרדיקליים להעביר לקהל שלהם

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: