כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

יגאל בשן סוגר מעגל

מופע השקת אלבום "בהופעה חיה בזאפה" של יגאל בשן, בעיצומו של סבב הופעות מוצלח, שישי בערב, 02.08.2013. זאפה תל אביב. נכח, שוחח, תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת. קרדיט לתמונות ב"Ynet"  בהקשר לאלבום.

יגאל בשן הוא סוג של אליל נעורים, שיריו, הלוהטים ביותר, ליוו אותי בתקופת התיכון, תמונת הפוסטר שלו היה מאותן תמונות של "להיטון" או מגזין אחר שהיו מדביקים על הקיר לצד ירדנה ארזי, מונגו ג'רי, סטטוס קוו והחיפושיות. ניתן להגדירו כאחד מכוכבי התרבות הגדולים שלנו. אשר לאורך השנים יצר ושר שירים רבים שהפכו לנכסי צאן ברזל במוסיקה הישראלית. קהל המעריצים שלו שומר באדיקות את המעקב אחר קורות אלילם גם בקבוצה בפייסבוק וגם באתר מעריצים ברשת.

השנה ובאופן לא צפוי כמעט ביצע יגאל בשן את אחד הקאמבקים המפתיעים ביותר שידע אמן ישראלי בשנה האחרונה, ההצלחה שמלווה את חזרתו לבמות הניבה אף שני שירים חדשים אותם כתב והלחין – "שמיים" שהושק בתחילת הסבב ו"המראות ונחיתות" שהושק במהלך חודש מרץ האחרון. ההזדמנות נקרתה לי כאשר ליוויתי את מופע פתיחת הסבב הנוכחי ואפילו כתבתי כמה מילים כאן.

אמש, בליל שישי, הגעתי למועדון זאפה תל אביב על מנת ליטול חלק בחגיגה של יגאל בשן לכבוד השקת האלבום הכולל את מיטב שיריו המוכרים שהוקלטו במהלך הסבב הנוכחי, סבב שהחל באוקטובר האחרון באותו מועדון. פגשתי את יגאל לפני תחילת המופע לשיחה קצרה בחדר האמנים, יגאל מספר שגם בשבילו מדובר במעין סגירת מעגל "אתה מנסה דברים שונים במהלך הקריירה, בחלקם אתה מצליח, חלק הן טעויות שלומדים מהן, עד שאתה מגיע לידיעה שזהו זה, כך צריך לפעול, ובאמת המופע הוא בגדר הצלחה".

ואכן בנתונים מדובר בהצלחה אמיתית, שירי פס הקול של אלפים רבים שגדלו לצלילי להיטיו משנות השבעים ועד הזמן הזה מהווים את המופע החדש שבמהלך הסבב מלאו 55 פעמים (סולד אאוט!) אולמות המופעים, 22 הופעות מתוכן היו בזאפה עצמו. שלא (דווקא כן) לציין כי שני השירים החדשים נכנסו היטב לפליי ליסט בתחנות הרדיו. אפשר לאמר שמכל בחינה מדובר בהצלחה שכל אומן היה מייחל לה.

גם בשישי הזה המועדון היה מלא לחלוטין, כמובן שבשורות הראשונות ישבו (בטח הגיעו שעתיים לפני..) כל המעריצות הוותיקות, הסבתות והדודות, מטופחות, לבושות במיטב האופנה, חגיגה של ממש. בקהל פנים מוכרות, הרבה מהגוורדיה שהגיעה לתת כבוד ליגאל בשן ביום חגו, הקרטונים עם עותקי האלבום החדש מגיעים, אני יכול לנפח חזה, ישנם כמה תצלומים שלי המעטרים את הדפים, אפילו קרדיט קיבלתי (כבוד 1#).

המופע עצמו כולל את מיטב השירים שעיצבו את מסלול הקריירה של יגאל בשן כזמר לאורך כמה עשורים, יגאל בשן הוא מבצע בעל כריזמה, הוא חם,ומרגש, הוא היטיב לטבל את המעבר בין שיר לשיר עם קטעי קישור מרתקים, הם נשלפים כאילו מהשרוול,  הוא יודע לעבוד על כך נכון, במפגש לפני המופע הוא סיפר לי על החוויה שהייתה לו עם המוזיקאי הגדול בניו יורק בי.בי. קינג – "שמונה הופעות בארבעה ימים ראיתי אותו, כל תנועה, כל תזוזה, כל מחווה, חזרו על עצמן ערב אחר ערב, מלוטש, מהוקצע", אז כן, להופיע על הבמות כמוזיקאי, נגן או זמר, זהו מקצוע המצריך מיומנות, נסיון וליטוש, כל אלו יש ליגאל, הוא מרתק את הקהל בסיפורים הקצרים, אלו המובילים לשיר הבא, ולזה שאחריו, מרפרף בין התקופות, הגיבורים והסיפורים, כאן מוזכר עוזי חיטמן המנוח בהקשר לשירים הרבים שבצעו  ושם מוזכר קובי אוז בהקשר לשיר מהסרט "משפחת צנעני".

רובו של הקהל מכיר את מילות השירים אחד לאחד, מצטרפים לשירה, מוחאים כפיים בקצב, רק ששרל'ה שרון לא תיכנס פנימה בסערה, או עינת צרוף,התחושה הזו שכולם חולקים את אותו רגע, עם אותם שירים, אותם לחנים ואותן מילים, הביחד הזה לדבר הכל כך מוכר מחזקת את תחושת ההנאה מהחוויה.

כשהמופע מצויין, וכאשר אתה נהנה, ומוצא את הרגע גם להתנועע בין צילום לצילום, אולי אפילו לזמזם ולשיר פה שם, הזמן טס, רץ מהר. 21 שירים, והנה הגענו לסיום, יגאל בשן שולף עותק מהאלבום החדש, אלבום ששיריו הוקלטו במועדון במהלך ההופעות שבמסגרת הסבב, (למעט שני הסינגלים החדשים שהוקלטו באולפן) הוא מתחיל להקריא תודות, לחלק קרדיטים, הנה הוא קורא גם בשמי, מפרגן לצילומים, אני מרגיש שהחיוך שלי יותר רחב מחיוכו של הג'וקר בבטמן… (כבוד 2#).

אז אפשר לאמר שבין מועדון מחתרת אחד למשנהו בדרומה של תל אביב, בין פסטיבל אינדי שמינדי אחד לשני, ובין הריצות מהשקת שוליים למופע בכורה, המיינסטרים שמהווה את פס הקול של הנעורים עדיין שומר ומשמר את עצמו ועוד הדרך ארוכה (באותה שיחה שהיתה לי וליגאל לפני המופע הוא גם סיפר לי שיש עדיין בוקינג ארוך לסבב, אז או שתספרו להורים או שתלכו בעצמכם). כי יגאל בשן הוא כמו יין טוב, הולך ומשתבח עם השנים.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא