דיווח מהשטח

החופש הגדול של מאור כהן

חפירה על שלוש להקות, תוכי, חשיש והשכן, מאור כהן מתחמם עם לילי פרנקו, מארח את בום פם ומשחק את פיטר פן. מועדון בארבי, 3.07.2013. נכח, צילם, תיעד ומדווח – יובל אראל.

מאור כהן, בארבי. צילום: יובל אראל
מאור כהן, בארבי. צילום: יובל אראל

ואתחיל בחפירה – אכן, מאור כהן הוא מעין פיטר פן של הרוקנ'רול הישראלי, התיכוניסט הפרוע שכיכב על בימת רוקסן בשנות התשעים עם "זקני צפת" לאחר שנחשפו לציבור עם ביצוע המחווה לשירם של אריק איינשטיין ושלום חנוך – "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", שהוקלט במועדון ה"פינגווין" בתל אביב. הם זכו לכיסוי תקשורתי נרחב ותוארו בסצנת הרוק האלטרנטיבי כתקווה הגדולה של הרוק הישראלי. אולם סגנונה הפרוע של הלהקה גרם לרבים להירתע ממנה. הופעותיה של הלהקה כללו ניבולי פה, נגינה ושירה מאולתרות ואגרסיביות, וגישה חסרת מעצורים. 

אלבומם הראשון  "זקני צפת" הוכתר כאלבום החשוב ביותר במוזיקה הישראלית בשנות התשעים, למרות שתאכלעס, זהו אלבום המביא אוסף שטויות של ארבעה ילדים מתל-אביב, אך מצליח להשפיע על דורות של מאזינים… 

פרסומת

הוא,מאור, פיטר פן אמיתי, כיום, כאשר הוא נושק לגיל המאוד מאוד מבוגר בסצנה, 40, בשנה הבאה, לא באמת מתבגר, הוא נשאר בתוך תוכו ילד פרוע, למרות הקריירה המעניינת שלו מזקני צפת, דרך הזבובים, צמד ראות, הבליינים וישראלים\פעולה\סקס, למרות הפרוייקטים המאתגרים שלו דוגמת פרחי הרע על שארל בודלר שמציבו במקום שונה כסוג של זמר רומנטיקן, את אקורד הסיום למופע אמש הוא נתן עם קריצה גדולה לדור הצעיר שרקד סמוך לבמה הגדולה במועדון בארבי, בביצוע חם ולוהט לשירם של זקני צפת "השכן", מאור מזנק אל הקהל ורוקד יחד איתם בפול אנרגיות שורפות, חוזר ועולה לבמה ושוב מתעופף אל בין זרועותיהם כאילו והיה נער בן גילם.

מאור כהן, פיטר פן בפעולה. צילום: יובל אראל
מאור כהן, פיטר פן בפעולה. צילום: יובל אראל

אז מה היה לנו אמש? הערב שמוגדר כחלק מתוך סיבוב ההופעות בעקבות אלבומו האחרון "החופש הגדול", אלבום שהושק בחורף האחרון, זהו סיבוב הופעות חדש עם הלהיטים הגדולים של מאור מכל התקופות לצד שירים מהאלבום החדש. סיבוב הופעות שחרש את ישראל היפה מהצפון ועד הדרום, סב וחוזר לעיר העברית הגדולה מלווה בהרכב הכולל מיכאל פרוסט בגיטרת בס, עמית יצחק בגיטרות, אופיר קנר בקלידים וארז גינת על התופים. את אלבומו "החופש הגדול" ניתן להגדיר כנגיעה בחומרים מהם עשויים החיים אותם הוא מפרק לשכבות שכבות ורבדים, במקוריות ובזוויות הייחודיות שלו מאור מישיר מבט ובנימה אישית מקלף את היומיום בנוגע לכל מה שנוגע.

אבל הרשו לי לחזור קצת אחורה, לפתיחת הערב, המקום, מועדון בארבי, היכן שקרוב לאלף איש (950) יכולים להתכנס כדי לחגוג בהופעות מוטרפות, הסבב של מאור אמנם נוגע בכל הארץ אך המופע הנוכחי הוא טיפה אינטימי, הערב מוגדר כחצי ישיבה, הגדרה הבאה לציין את כמות הקהל בשיא של מאתיים איש לערך. במחשבה שניה ניתן היה להעתיק את המופע לאחד המועדונים היותר קטנים, אבל האמת שאין סיבה, בארבי זו אמירה, בארבי זו אווירה. הערב נפתח עם חברי הרכב הרוק הישראלי "לילי פרנקו" שחגגו בשבוע שעבר את השקת אלבומם השני "עולם מופלא ואפל", חגיגה אותה החמצתי בשל התחייבויות קודמות, אמנם את השקת השיר הראשון מתוך האלבום – ,בתאבון" חגגתי יחד עם לילי פרנקו לפני קצת למעלה משנה במופע אותו הגדרתי כמופע פרוע וחגיגי עם רוק טראומטי, חצוף, מחוייך, קצבי, קופצני, ומלא בהומור נוטף סקס תנ"כי פרוע – וכמובן בעברית!!

פרסומת

 

לילי פרנקו, בארבי. צילום: יובל אראל
לילי פרנקו, בארבי. צילום: יובל אראל

הפעם ניצלתי את ההזדמנות ואכן לילי פרנקו העניקה שבעה שירים משני אלבומיה לקהל שהגיע לבארבי אמש, אותו הומור, אותו רוק גיטרות, חצוף ומחוייך, סימנתי לי וי בלב, אז כן ראיתי את לילי עם השירים החדשים, תוכי למשל, הם שוב משתלחים בנכסי צאן הברזל של הזמר הישראלי, נוגעים בשירם של אברהם חלפי המבוצע בידי אריק איינשטין ללחנו של מיקי גבריאלוב, התוכי יוסי משמשם כמעין מושג, משל או וריצייה כדי להתעמר במילים, להכניס ולשלב, לשחק במשחקי משמעויות, לתת בראש לפרחח שנשאר צעיר…
בכלל הם אוהבים לשחק בכפלי משמעויות, לפלרטט עם נכסי צאן הברזל, כך עשו בזמנו לריח המלוח על המים…כך הם משתעשעים באלבומם החדש, המילים רבי משמעויות, חודרות, נוקבות, מורמות ועטופות ברוק גיטרות די בסיסי.


קצת הרגיז אותי הבייקליינר שתחם ללילי פרנקו את הזמן וסימן להם להתקפל ממש כשהיו באמצע האדרנלין, אבל מה לעשות, זה היה בבחינת רק חימום…

כעת מגיע זמנו של המופע המרכזי, לשמו התכנסנו כאן, אני ועוד מאתיים צעירים, טוב, יש גם כמה מבוגרים בקהל, מבוגרות ליתר דיוק, הם עדיין לא קלטו מה עומד להתרחש, ישובים\ות סביב השולחנות, בציפיה לבידור של הערב, אבל כאשר מאור עולה לבמה ופותח ישר בשניים משירי אלבומו האחרון – "חוזר אל החיים" ו"הולך על בטוח" הרחבה מול הבמה מתחילה להתמלא בקהל, זה הזמן של מאור לעבור לעבודה עברית, עם ביצוע לשיר "יום חולין" של הזמרת אילנית, שנכתב בידי רחל שפירא ויאיר רוזנבלום, מאור ביצע אותו במסגרת פרוייקט עבודה עברית לרגל יום הולדת 60 למדינת ישראל, הוא עובר לצמד ראות, כשעבד יחד עם רע מוכיח, השיר "שקט שקט בייבי" הפך ללהיט המצליח של אלבומם.

מאור כהן ובום פם. צילום: יובל אראל
מאור כהן ובום פם. צילום: יובל אראל

אז מאור פורש בפני הקהל מעין מצע אוטוביוגרפי מוזיקלי, ויש לו הרבה מה להציג ולהציע, הקריירה הארוכה והמיוחדת ללא פשרות של מאור כהן הניבה שורות של להיטים ושירים בשלל סגנונות, אבל בתוך תוכו ואף כלפי חוץ הוא עדיין הילד ההוא עם תחתוני הסבא מבית הספר התיכון של זקני צפת, או לחילופין הבליין מההרכב ההוא, את השיר "שוביניסט" הוא מבצע כמו בליין אמיתי, מאור ממשיך ומרפרף על הלהיטים והתקופות ואז מגיע אחד הפיקים של הערב, חברי הרכב הגרוב הבלקני צועני ים תיכוני "בום פם" מצטרפים לחגיגה על הבמה, אורי עם הגיטרה, איתמר והתופים, יובל והטובה ודניאל על הקלידים לוקחים את מאור כהן לחגיגה שלהם, פותחים עם הסינגל המוביל מאלבומם האחרון "אין גלים", עוברים הלאה ומקנחים ב"חתול וחתולה+חשיש" שיר שמילותיו מתלבשות על מאור הילד הפרוע, הפיטר פן של הרוקנ'רול כמו כפפה ליד, מכסה לסיר וכפתור ופרח, הקהל כאן ברחבה למטה כבר באטרף, טוב, בום פם זו להקה של שמחות, גרוב, וחגיגה אינסופית של ריקודים וצהלולים. 

כשמסתיים הפרק הזה מאור חוזר לתיק העבודות המורכב והאדיר שלו, ממשיך בשורה ארוכה של שירים – ארץ קשה, הכי יפה, אל תתחתנו בנות, דוד, אל תלכי, משלב שיר של פרנק סינטרה והנה הגענו לסופו של המופע, כאן הוא מקנח בקטע מפרחי הרע "החוזר", רק מאור ואופיר קנר המלווה בקלידים, אבל את אקורד הסיום נותן הילד המטורף והתזזיתי של הרוקנ'רול הישראלי בחגיגה עם הקהל, כבר סיפרתי על כך מקודם, כן השכן שלא ישן לוקח את מאור וכל עשרות הרוקדים להשתוללות אדירה כדי לסיים את הערב המופלא הזה…

  • לחצו לצפייה גלריית תמונות מהמופע של לילי פרנקו
  • לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע של מאור כהן

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button