דיווח מהשטח

צח פסטרנק | איש החדר | השקה | תמונע

צח פסטרנק משיק את אלבומו "איש החדר" בתאטרון תמונע, . נכח, צילם ומדווח – יובל אראל.

צח פסטרנק, איש החדר. צילום: יובל אראל
צח פסטרנק, איש החדר. צילום: יובל אראל

מסלול היצירה המוזיקלי החל אצל צח פסטרנק עם הגיטרה כבר בגיל עשר כשאחז לראשונה גיטרה אקוסטית קלאסית.  במהלך הזמן החל לספוג השפעות ממוזיקאים וסגנונות מוסיקליים מגוונים, מזוהר ארגוב, גיבורי גיטרה כג'ו סטריאני, סטיב וואי, דרך יוני רכטר וכריס קורנל ועד הרוק הכבד של מטאליקה.

לאחר שחצה את הארץ עם הרכבים שונים בעשרות הופעות החל לעסוק בהוראה מוזיקלית בד בבד עם פעילות כנגן. את חוויותיו וזכרונותיו האישיים לקח כחומר גלם והתיישב לכתוב ולהלחין, ערך הופעות אקוסטיות, ולאחר שהכל היה בשל דיו נכנס צח לאולפן להקליט את האלבום, בהפקה מוזיקלית של רונן הלל. (יהודה פוליקר, שלמה ארצי, עידן רייכל ועוד).

פרסומת

 

על תהליך הכתיבה, יצירה והביצוע אומר צח – "הכל נכתב מהבטן, בשעות הקטנות של הלילה. כשהכל שקט, השיר מתחיל לצוף". האלבום "איש החדר" כולל עשרה שירים אותם כתב והלחין צח. הטקטסים מבקשים לבטא מחשבות חלומות וזכרונות שצח נושא עימו, חלקם הם שיג ושיח בינו לבין עצמו, מעין חשבון נפש צעיר, הכל מטובל בצלילי רוק חזקים עם קורטוב אוריינטלי ישראלי, הרבה רוק גיטרות ודיסטורשן אך עם הרמוניות מתנגנות ומורכבות, הנובעות מלימודי ג'אז בבית הספר "רימון".

צח פסטרנק, רוקנ'רול בתמונע. צילום: יובל אראל
צח פסטרנק, רוקנ'רול בתמונע. צילום: יובל אראל

אמש חגג צח יחד עם הנגנים מושיק קלפר בגיטרה חשמלית, רועי יניב בגיטרת בס, נועה מרגלית בגיטרה אקוסטית וקלידים ושי פסטרנק על התופים, את השקת אלבומו.

כרגיל במופעי השקה חגיגיים המה תאטרון תמונע בקהל, חלקו הגיע מהפריפריה הרחוקה, צעירים ששמעו של צח והמוזיקה שלו כבר רצה אצלהם היטב.

פרסומת

מופע רוק גיטרות מצויין המשלב בין שירי אלבומו הטרי לבין קטעים שימצאו את מקומם בבא אחריו, הציב את צח במרכז הבמה כיוצר מבצע, רוקר של מילים וצלילים שעושה טוב באוזן.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: