כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

פס קול שבועי

יהורם גאון יוצא לדרך חדשה

יהורם גאון, אייקון תרבות ישראלית, משיק שיר חדש, בפרוייקט חדש, אלבום שבדרך עם עמיר בניון, על השיר, על העבודה והיצירה המשותפת, ראיון אישי עם יובל אראל והאזנה.

יהורם גאון. צילום: יובל אראל
יהורם גאון. צילום: יובל אראל

יהורם גאון הוא אייקון, אין ספק בכלל, משנות השישים המוקדמות ועד היום האיש לא נח לרגע, אלבומים, סרטים, הצגות תאטרון, סדרות טלויזיה, תוכניות רדיו והנחיה, סוג של סמל לארץ ישראל היפה והמצליחה.

כמעט שני עשורים מאז שהשיק את אלבומו האחרון כזמר, חוזר יהורם גאון בפרוייקט משותף עם המלחין יוצר ופזמונאי עמיר בניון, אף הוא סוג של אייקון המגיע מהליבה היותר איכותית בז'אנר המוגדר כמזרחי מסורתי ולאחר קרוב לשנתיים של עבודה מציג היום שיר ראשון מתוך האלבום שבדרך, השיר "תן לי כח", הבלוג נפגש עם יהורם בתאטרון ענבל בנווה צדק הבוקר ואף שאל כמה שאלות, למד מפי יהורם על התחושות וההבדל בין זמר המגיע לבצע שירים לבין זמר השותף בתהליך היצירה של השירים. זו הזמנה להאזין לשיר החדש ואף לשמוע מה ליהורם יש לאמר על החיבור החדש.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמפגש עם יהורם גאון.

וידיאו – מפגש עם יהורם גאון וראיון אישי

השיר החדש – תן לי כח

"תן לי כח" מילים ולחן – עמיר בניון, שירה – יהורם גאון, הפקה מוסיקלית – ליאור שושן ואודי תורג'מן.

ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד ועוד יום ועדיין, לא התקדמתי לשום מקום. הדרך ארוכה היא ועדין לא התחילה, בין ויתור לייאוש יש שמחה שמחכה שם לי, שאשמח רק אותה.

תן לי כח עייפתי מלחשוב כל כך הרבה, עכשיו אני רוצה לצאת, לצאת לדרך, תן לי כח עייפתי מלדבר כל כך הרבה, עכשיו אני רוצה להיות , להיות בדרך.

ויהי ערב, ויהי בוקר, יום אחד ועוד יום, ואני עף לכל הכיוונים, אך עומד על מקומי, מקומי המוכר, שם מעבר להר יש אוצר שמחכה רק  לי, שאגלה אותו.

תן לי כח עייפתי מלחשוב כל כך הרבה, עכשיו אני רוצה לצאת, לצאת לדרך, תן לי כח עייפתי מלדבר כל כך הרבה, עכשיו אני רוצה להיות , להיות בדרך.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא