כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

רגישות היתר של מורן מגל

מתוך מופע השקת האלבום העברי של מורן מגל – "רגישות יתר", תאטרון תמונע, 04.02.2013, הרכב ליווי – דן סיון, עידן חרט, עדו רן ונתי כהן. אורחים – טיון מגל , שי טוחנר, ברק אולייר, שי ברק ויונתן מילר. נכח, צילם ומדווח – יובל אראל.

מורן מגל, פסנתר ושירה. צילום: יובל אראל
מורן מגל, פסנתר ושירה. צילום: יובל אראל

מורן מגל היא בראש ובראשונה פסנתרנית המתמחה ביצירות פסנתר קלאסיות ומוסיקת ג'אז, זמרת ויוצרת מבטיחה אשר כבר כנערה הספיקה להשתתף בתחרויות כישרונות צעירים ואף להשיק שירים לרדיו בטרם התגייסה לשירות הצבאי במהלכו עסקה בנגינה בפסנתר ושירה, ייצגה את ישראל כחיילת בסבב הופעות בארה"ב בקרב הקהילות היהודיות.

וכך חושפת מורן את החיבור שלה עם הצלילים והמנגינות – "מאז שאני ילדה ממש קטנה נמשכתי בטירוף למוסיקה, הייתי הולכת ברחוב ושומעת בראש צלילים, כל דבר היה נשמע לי כמו מוסיקה, מהאוטובוס שעובר, הרוח שנושבת, השער שחורק, בגיל 5 כבר כתבתי והלחנתי את השיר הראשון שלי על האורגנית הראשונה שקנו לי. כשעליתי לחטיבה הבנתי – שאני מוסיקאית, ושמוסיקה היא לא עוד תחביב אלא מוסיקה היא מי שאני. ביליתי שעות וימים מול הדבר הזה שאני כל כך אוהבת – הפסנתר , ואמא שלי אשכרה הכריחה אותי לצאת למסיבות וטיולים בתיכון שנראו לי כמו בזבוז זמן אחד גדול לעומת ללמוד עוד יצירה קלאסית או לכתוב עוד שיר. חננה אמיתית…"

האלבום הנוכחי היה אמור לצאת לאור לפני ארבע שנים, אך צירוף מקרים הוביל לגניזה זמנית של הרעיון ובין עבודה לעבודה נפגשה מורן עם מאיר עמר (טיפקס), דבר הוביל לדבר ולהשקת אלבום ראשון בשפה האנגלית – אי.פי בשם – 'PIECE OF ADVICE' בשנת 2010, שזכה להצלחה יפה, ואף הוביל לסבב הופעות מעבר לים. היצירות העבריות לא נגנזו, מפגשים עם מוסיקאים מקומיים הובילו אט אט להקלטת אלבום אישי שני, הפעם בשפה העברית – "רגישות יתר".

האלבום כולל עשרה שירים אותם כתבה והלחינה בהפקתו של גל פדה ומציג תמונה מוסיקלית של אסופת שירים בקשת סגנונות החל מרוק ועד פולק.

מורן מגל, שירה פסנתר וגם רוק. צילום: יובל אראל
מורן מגל, שירה פסנתר וגם רוק. צילום: יובל אראל

אמש, ליל שני, לא ממש הערב המיועד להשקות, ברחוב שונצינו כבר נאסף קהל רב בכניסה לתאטרון תמונע, דקות ספורות והמועדון מלא, בין הקהל השגרתי למופעי השקה, משפחה, חברים, עמיתים להפקה וכמה מעריצים אני מזהה כמה מוסיקאים, חלקם יצטרפו להופעה במהלך הערב, הבמה די אדומה, אני אוהב אותה יותר בכחול אדום ולבן, אבל זו איננה הזוית להאזנה.. לאחר שהנגנים דן סיון, עידן חרט, עדו רן ונתי כהן תפסו את מקומם על הבמה עלתה מורן ופתחה עם השיר "אהבה נגמרת"  הסינגל האחרון שהשיקה לפני כחודש בערך, אבל מורן כמו מורן איננה יכולה להשאר זמן רב בקדמת הבמה, עוד השיר זורם וכבר היא פוסעת על פאתי הבמה לעבר פסנתר הכנף של תמונע מכאן המופע ממשיך בשליטתה המלאה.

בין שיר לשיר, מהפליי ליסט המורכב משירי האלבום החדש וכמה מאלבומה הקודם, מזמינה מורן כמה אורחים אחד אחד לבמה, היא מתחילה עם אחותה טיון, עליה היא מספרת כי כילדות לא ממש התחברו האחת לשניה, עד שהחלו לשיר ביחד… הם מבצעות שיר בשם Tododo שלדברי מורן הנו חלק מהרפרטואר החדש שלה באנגלית.

האורח הבא, שי טוחנר, לדבריה הכירה אותו במהלך הופעת רחוב באירוע "לילות יפו" ותוך כדי שיחה התחברו והחלו לנגן וליצור ביחד, הם מבצעים את השיר "אף אחת" מתוך האלבום החדש, ….

ושורת האורחים לא מסתיימת, כעת מזמינה מורן את ברק אולייר עם הגיטרה האקוסטית והקול הצלול להצטרף אליה לביצוע שיר של ברק "כשהימים עוברים" מתוך אלבום הבכורה שלו, שיר שכבר נכנס למצעד בתחנות הרדיו, מורן מפרגנת, מזמינה אורח נוסף להצטרף לאחרים – יונתן מילר והכינור, החבורה הזו מבצעת את השיר "עד שיחלוף", שיר שבמקור היה מיועד לפרוייקט אחר וברגע האחרון התווסף כבונוס לאלבום החדש.

מורן וטיון מגל, אחיות שרות. צילום: יובל אראל
מורן וטיון מגל, אחיות שרות. צילום: יובל אראל

השירים של מורן נוגעים בנקודות פולק, הרבה עבודת פסנתר, יש מן הדרמטיות בשיריה, הם מתמשכים, חלקם נוגים, הרבה על יחסים, אהבה, כאב ותשוקה, קולה נישא ברמה, בטוח וצלול, משתיק את הקהל המאזין דומם.

מורן מזמינה את אחותה לדואט נוסף, הפעם שיר מהאלבום החדש – "משתגעת", מורן ניגשת לקדמת הבמה, שתי האחיות מול המיקרופונים, כעת המופע עובר לפסים של רוקנ'רול, יותר מקצבים, יותר עוצמה ומהירות בשירה, בנגינה, באופן טבעי מורן ממשיכה עם שני שירים נוספים מהאלבום החדש "קח את הכל" ורגישות יתר" שיר הנושא הלוקח אותה לסוף המופע.

את ההדרן מעבירה מורן לפסים באנגלית – "piece of advice" ו "feel Again" ולקינוח קטע שנקרא "Danceee" שטומן בחובו הפתעה – להקת ריקוד פלמנקו צועדת אט אט לאולם ומבצעת ריקוד לצלילי השיר, כך מסתיים לו מופע ההשקה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151391788599654.497059.721654653&type=1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d