דיווח מהשטח

אלישע וארבעים הבקבוקים…

מופע פתיחת סבב בושמילס טורס, אלישע בנאי וארבעים השודדים, אוזן בר, יום ראשון, 21.10.2012, אלכוהול,כריכים, פאוור פופ גראנג' לפנים, שתה, אכל, שמע ומדווח – יובל אראל.

שודדים. צילום: יובל אראל
שודדים. צילום: יובל אראל

שנתיים אחרי שהוקם ההרכב, אלישע בנאי וארבעים השודדים כבר נחשבים כאחת ההבטחות של הרוק הישראלי. בתום שנתיים אינטנסיביות של הופעות כמעט על כל במה ברחבי הארץ ועם מוניטין הולך וגדל של להקת הופעות משובחת, חגגו אלישע בנאי וארבעים השודדים את השקת אלבום הבכורה ששוחרר לחנויות בפברואר השנה בסיבוב הופעות בלתי פוסק.

בימים האלו הלהקה מתכוננת לסיבוב תחילת החורף של הופעות מדן ועד אילת יום אחרי יום ולילה אחר לילה בחסות יבואני "בושמילס" מותג הוויסקי האירי. כאשר להקה מסוגה של השודדים יוצאת לסבב הופעות בשיתוף חברה מסחרית, יש מקום לעצור רגע ולהרהר..

פרסומת
אלישע, מוסיקאי, דור 3. צילום: יובל אראל
אלישע, מוסיקאי, דור 3. צילום: יובל אראל

טוב, השודדים הם לא הראשונים שאומצו ואימצו את הרעיון, לגבי אלישע מדובר כבר בדור שני שהולך על שותפות של מוסיקה ומותג מסחרי, ראו מקרה משינה וסלקום, ישנן דוגמאות נוספות, כל החתיכים אצלי ורוצי בובה, שתי להקות שיצאו למסע הופעות בחסות בירה מכבי (טמפו)…

ובכלל אחדד את העניין, האם זה פסול? האם זה טוב? האם זה פוגם באמנות? מבחינתי התשובה היא לא, לא פוגם, כן, כן מסייע לאמנות, איך? כאשר מסירים את המעמסה הכלכלית מעל כתפי המוסיקאים ומשאירים להם להתעסק במוסיקה נטו המרוויחים הגדולים הם המוסיקאים והקהל, בשלולית המוסיקלית העצמאית של היום כאשר מוסיקאים צריכים להתעסק גם בתחזוקה אישית כלכלית עצמית מעבר להתעסקות במוסיקה מדובר ביוזמה מבורכת, כאשר עמיתים מעבר לים מתוחזקים כלכלית בידי הרשויות ומתפנים לעסוק ביצירה מוסיקלית נטו ומשווים זאת לנעשה בארץ, אפשר לברך אפילו פעמיים, מוסיקאי הוא מוסיקאי, כותב, מלחין, יוצר ומבצע, זקוק למרחב, מטריה כלכלית מסחרית משרתת את המטרה הזו.

אלישע, שודד. צילום: יובל אראל
אלישע, שודד. צילום: יובל אראל

ונחזור לעניינינו – כמה מאות (עד התכולה המותרת באוזןבר) שהספיקו להרשם מראש למופע פתיחת הסבב, הגיעו אמש לחגיגה של מוסיקה, אוכל ואלכוהול, הכל בחסות בושמיל כמובן. אין ספק שהמקום מהווה את החממה הרצויה להופעות שכאלו – צפוף, לחוץ, חשוך, קרוב קרוב, נושמים ומריחים את המוסיקאים והצלילים.

פרסומת

המופע של אלישע בנאי וארבעים השודדים הוא חגיגת רוקנ'רול פרועה, אלישע שגדל לתוך הסצנה הזו יודע מה לעשות, איך ומתי, שירה ונגינה פרועות לצד מלודיות מעודנות, לנוע ללא הפסקה על הבמה ולדעת מתי להתחפר בתוך הקהל עם הגיטרה, הקהל עצמו קיבל תמורה מלאה להתייצבותו לדגל, אלכוהול אמרתי? רוקנ'רול אמרתי?

בושמיל, מסע הופעות. צילום: יובל אראל
בושמיל, מסע הופעות. צילום: יובל אראל

כעת נותר לחלוק את החוויה הזו שוב ושוב עם כל המדינה, מה מצפה עוד בבושמילס טור:

22/10 ◄ אינגה בר ◄הרצלייה

24/10 ◄ הספרייה ◄אם הדרך

27/10 ◄ הפטרייה ◄קיבוץ דן

28/10 ◄ ברשבסקי ◄ראשון לציון

29/10 ◄ הינשוף ◄רחובות

30/10 ◄ אוסליבן ◄ מודיעין

31/10 ◄ הצעצוע ◄ ירושלים

01/11 ◄ סקובר ◄ אשקלון

02/11 ◄ פאדיס ◄ אילת

04/11 ◄ רדיו EPGB ◄ תל אביב

הכניסה לכל ההופעות היא חינם! ומעל גיל 18!

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151193396269654.473332.721654653&type=1

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: