דיווח מהשטח

שישי אינדי שמינדי…

יום שישי הארבע עשרה…האחרון בשנת התשע"ב, מוסיקת השוליים מתעוררת אחר הצהריים, פסטיבלים קטנים בשולי העיר, דיווח מהשטח, יובל אראל, אזהרה: הדיווח כולל חפירות עמוקות.

הקורמורנים, שביל המפעל. צילום: יובל אראל
הקורמורנים, שביל המפעל. צילום: יובל אראל

החפירה מתחילה: יום שישי האחרון לשנה העברית, יצאתי לסיבוב שוליים על מנת להיווכח כי האינדי שמינדי חי ובועט עד הרגעים האחרונים של השנה, מספר אירועים נקבעו להיערך, אני נפלתי על שניים מהם, הראשון "מיני פסטיבל שביל המפעל 5", התקיים באולפן ההקלטות של אלי פיקובר, שביל המפעל 5, בטבורו של קומפלקס התעשייה הזעירה של דרום תל אביב, מאחורי מערכת "הארץ". בליין אפ היו שם קראוס, טל אורן,  נדב ויקינסקי, הקורמורנים (צמד הכולל את שי רוט ודיויד מזרחי – מ"תעני אסתר") ונעם הלפר מ"Kitzu" ו"Folo" לקינוח, לצערי קצת אחרתי והגעתי לשני המופעים האחרונים, של הקורמורנים ונעם, הקורמורנים לא ממש ציידי דגים, הם ניגנו בגיטרה חשמלית, תוף, ומקלדת אחת, מוסיקה הומוריסטית המתובלת באקורדים חוזרים שעושים לך שמח בגוף, חומרים שכאלו אפשר למצוא להאזנה או רכישה מקוונת באלבום הסולו של שי רוט שהושק לפני שנה ואף באלבומה של תעני אסתר…

הערה אחת שאני חייב לזרוק לחלל האוויר, הסאונד אצל פיקובר היה מצויין.

נעם הלפר, צוות אפרכסת, שביל המפעל. צילום: יובל אראל
נעם הלפר, צוות אפרכסת, שביל המפעל. צילום: יובל אראל

החלק האחרון במיני פסטיבל היה המופע המאוד איזוטרי של נעם הלפר, נעם, מי שעומד מאחורי ההרכבים היותר מאתגרים מוסיקלית כ"Kitzu" ו"Folo", יוצר את המוסיקה שלו תוך שימוש במקלדת, סינטי, לופים, סימפולים, שירה ואף גיטרה חשמלית, סגנונו משלב בין הרעש רחש האלקטרוני לשירה הנוסקת הלאה, במהלך ההופעה המליץ נעם על החומרים המוסיקליים שלו הנמצאים בענן הצלילים..

זו הזדמנות גם להטות אוזן ל"Folo"..

זהו הרכבו הירושלמי של נעם אשר יפתח ביום שני 17.09.2012 את פסטיבל המוסיקה בתחנה המרכזית, 10:00 בבוקר, מועדון הבלוק, כרטיסים כבר רכשתם? זה הולך ואוזל..

פסטיבל תחנה מרכזית, פרסומת לא סמוייה...
פסטיבל תחנה מרכזית, פרסומת לא סמוייה…

החפירה ממשיכה: המשכתי במסע העירוני אחר הצלילים, הספקתי לחלוף על פני הצימר שטרם התעורר לפעולה ומיד אחריו המרתף של לבונטין7, המופע התרבותי שהתקיים שם בדיוק הסתיים, פספסתי את רם אוריון (גיבור גיטרה, והמוביל במצעד העברי השנתי בבלוג של יובל אראל), המסע המשיך, הגעת לכרם התימנים, אחת השכונות הראשונות בעיר תל אביב, ולמעשה הוקמה בשלהי המאה התשע עשרה עוד לפני "אחוזת בית – תל אביב", שמשה כהתנחלות התימנית הראשונה לצד מנשיה ואף היוותה חיץ וחזית במלחמת השחרור, אבל זה הסטוריה, היום מתנהל בשכונה אחד ממועדוני השוליים הבועט, החם והנכון בסצנה, ריהאב ריאליטי סנטר, מלון גלילאו, במרתף. האירוע כאן ועכשיו נקרא "פסטיפח 2" לו"ז שמתחיל בחמש אחר הצהריים ואמור להימשך עד 23:00 בלילה. רשימת ההרכבים האמורים להשתתף בו – Lebanon, Street Music, Psychotic Beach Bums, Meshokatzot, Donky Zone, Mad Choice, מחלקת חניקות שוטרים וברדוגו. אכן תבשיל רוק פאנק ראוי ביותר, המועדון המנוהל בידי חברי "Great Machine", שערוריה מוסיקלית בפני עצמה, אחת הטובות כאן בסצנה,  מהווה בית אלטרנטיבי להרכבי מוסיקה רבים ומגוונים, אפשר לאמר כי למעשה כל הרכב אינדי בועט המחשיב עצמו מחוייב לסמן וי על מופע במקום, קצת מזכיר לי את מועדון הסרט הטוב שניהלתי בילדותי במרתף בית מגורי עם מסרטת 8 מ"מ וסרטי שחור לבן, כמה מהקוראים כאן זוכרים זאת..

איזור החמור, ריהאב ריאליטי. צילום: יובל אראל
איזור החמור, ריהאב ריאליטי. צילום: יובל אראל

טוב, תאכלעס, גם הפעם לוח הזמנים לא ממש פעל לטובתי, הביקור שלי בריהאב כלל  מופע של שני הרכבים פותחים – "Donky Zone", השכנים שלי באפרכסת מכנים אותם – סוכרייה חמוצה של רוקנ'רול אנרגטי לפנים, הם עצמם מגדירים עצמם כרוק אלטרנטבי ותשחרר את החמור לחופשי, יש להם גם אלבום איפי חודרני שנדחף לי ליד, יש לכם כאן אפשרות להאזין לו.

המופע שכלל את שירי האיפי ועוד היה חזק, אנרגטי, ואני אגדיר אותם כהרכב רוק קלאסי (גיטרה, בס תופים) המחוזק בקלידי אורגן העושים רק טוב לכל האוזניים. הם יופיעו בלבונטין7 בתאריך 24.09.2012 בשעה 22:30+, תדאגו להתארגן על הערב הזה..

המשוקצות, ריהאב ריאליטי. צילום: יובל אראל
המשוקצות, ריהאב ריאליטי. צילום: יובל אראל

ההרכב הבא בתור היה משוקצות – Meshokatzot, זהו דואו גיטרה חשמלית של רן ישורון  ותופים של מיטל אלה היוצר רעש קצבי המזכיר הרכבים בסגנון של "Left" ועוד, די מסובך לנגן כגיטריסט בהרכב שכזה, אתה צריך לדאוג ליצור צלילי גיטרה, בס וקצב בעת ובעונה אחת, כמות הפדלים והאפקטים המתחברים לגיטרה החשמלית לא הייתה מביישת אף גיבור גיטרה, בשלב מסויים גם בקבוק בירה גולדסטאר (משקה הבית כאן, 15 ש"ח כולל המע"מ…) גוייס לטובת הצלילים כאשר שימש להחליק על פני הגריפ של הגיטרה במהלך הנגינה.

הנה כמה צלילים שהשאירו המשוקצות בענן הצלילים, האזינו.

 

חפירת צד: ההרכב הזה שריהאב ריאליטי סנטר משמש לו מעין מועדון בית חיבר אותי מייד להרכב הבית של המועדון "Great Machine" בצד הנשי, את המתופפת והזמרת של משוקצות, מיטל אלה ראיתי לפני מספר שנים בשישי אחר הצהריים עם הזמרת של "Great Machine" נגה שלו וג'קי מ"Zaka" במופע נשים בצימר הישן, זהו תרוץ להציג גם חומרים של מיטל אלה מהענן, חומרים מהביצה..

השעון כבר דיבר על שבע בערב, בשלב זה כשלידי נמצאים וממשיכים להגיע חברי " Street Music" ועוד הרכבים הממתינים לתורם בפסטיפח 2 נאלצתי לאמר שלום ושנה טובה ולעוף מהמקום, הם, המוסיקאים המשיכו עד הלילה, אני כבר הגעתי למועדון אחר אבל זהו גם סיפור אחר, אפשר לאמר שסצנת האינדי הגודלת ומתפתחת לא שוקטת על שמריה וממשיכה לבעוט עצמה מסופה של שנה אחת לתחילתה של השנייה, זו הזדמנות להציק לכם פעם נוספת כאן – כרטיסים לפסטיבל המוסיקה בתחנה המרכזית כבר רכשתם? יום שני  17.09.2012 10:00 בבוקר, עד 23:00 מועדון הבלוק, והקומה הרביעית. שנת אינדי שמינדי טובה עלינו.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות של שישי אחה"צ

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

3 תגובות

  1. הי יובל, תודה על כל ההקלטות שהעלית.
    לזמרת ששרה עם הגרייט משין קוראים נגה ולא נעה…

    שנה טובה ושוב תודה!

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close