דיווח מהשטח

החללית נחתה בנמל תל אביב

מופע להקת ג'פרסון סטארשיפ – Jefferson Starship ברדינג 3 נמל ת"א, 04.09.2012, הצלילים של 1969 מלאו את האולם, נכח, ראה, האזין וגם תיעד – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"בילויים".

קאתי ודייויד, טייסי חלל. צילום: יובל אראל
קאתי ודייויד, טייסי חלל. צילום: יובל אראל

הייתי בן עשר כשההיסטוריה התרחשה, גרייס סליק עלתה על הבמה בחצר האחורית של מקס יסגור ושרה את White Rabbitהמטוס של ג'פרסון היה הכותרת הראשית של הפסטיבל – "שלושה ימים של שלום ומוזיקה", וודסטוק 1969.

שנה מאוחר יותר חלק מצוות המטוס הקים את הטונה החמה, המטוס הפך לחללית, הם החלו להשיק אלבומים מצויינים, האחד יותר טוב ממשנהו, רק בפתיח אציין את – Dragon Fly, Red Octopus , Spitfire ואחריהם עוד שורה ארוכה של אלבומי אולפן והופעות עד שנת 2008.

האווירון הספיק להשיק עוד אלבום אולפן אחד – Long John Silver ההוא עם הסיגרים, אני שמח להכריז כי יש לי את העטיפה המקורית, של מארז הסיגרים המיוחד…

פול קרטנר, מהאווירון לחללית. צילום: יובל אראל
פול קרטנר, מהאווירון לחללית. צילום: יובל אראל

הקול המיוחד שעמד מאחורי ג'פרסון היתה גרייס סליק, היא עזבה וחזרה שוב אך באופן סופי נפרדה מהחללית בשנת 1988. מאז נעשו נסיונות לצרף זמרת חדשה בהרכב – דרבי גולד, סיגני אנדרסון, דיאנה מנגנו, בשנת 2008 הצטרפה זמרת חדשה בשם קאתי ריצ'רדסון.

ג'פרסון, האניה והחללית כאחת, היא חלוצת הרוק הפסיכדלי שקמה בסן פרנסיסקו באמצע שנות השישים ועברה תהפוכות רבות במהלך שנות קיומה. החברים המייסדים פול קרטנר ודייויד פרייברג מתחזקים את הלפיד בוער לכל אורך השנים כבר מתחילת שנות השבעים, הם למעשה הקול הדומיננטי של החוף המערבי בארצות הברית דאז, הם מסמלים תקופה, שהיתה ולא תחזור, ההרכבים הממשיכים לפעול משמרים הלכה למעשה את אותה רוח היפית של שלום, אהבה ותמימות אין קץ.

דיויד פרייברג, לוחם חלל וותיק. צילום: יובל אראל
דיויד פרייברג, לוחם חלל וותיק. צילום: יובל אראל

רק לפני חודש וחצי הודעתי על המופע המתוכנן והנה הזדמנות הסטורית נפלה בחלקי לחזות במופע החללית של ג'פרסון אמש במועדון רדינג 3, לא כל יום ולא כל חודש נוחת בארץ הרכב רוק שזכה להיכלל בהיכל התהילה של הרוקנ'רול. לא כל יום ניתנת ההזדמנות לחזות ולהאזין להסטוריה בהתגלמותה, חששות ליוו את הציפיה להופעה, גרייס סליק הרי כבר לא בתמונה, הקול המיוחד שלה, הזעקות בשירים היותר פופולריים – Ride the Tiger, Miracles, ומה על שירי ההרכב הראשון, האווירון – Somebody to Love, White Rabbit? ההזדמנות הקודמת שהייתה לי להתחכך עם החוף המערבי של שנות השבעים היה לפני קרוב לשנתיים כאשר ההרכב הנוסף שיצא ממטוסו של ג'פרסון – הטונה החמה Hot Tuna עמד על אותה במה, היה זה מופע בסימן חגיגית יום הולדת ליורמה קאוקנן, פאקינג 70 שנה ועוד טוחן את הגיטרה!!!

קאתי, נכנסה לנעליים. צילום: יובל אראל
קאתי, נכנסה לנעליים. צילום: יובל אראל

אפשר לאמר בוודאות, לדידי – קאתי ריצ'רדסון נכנסה לנעליים ללא בעייה, למן הצלילים הראשונים שפתחו את המופע בשיר Somebody to Love, מלווה על ידי פול קרטנר ודייויד פרייברג בשורה הקדמית, הם גם שרים, צלילים של האווירון המיתולוגי שהפכו כבר לקלאסיקה בהיסטוריה של הרוקנ'רול, קאתי צלחה את המבחן הראשוני, הרשתי לעצמי לסיים את הבירה הראשונה ולצאת לסט צילומים.

קהל היושבים צופה בחללית, תל אביב 2012. צילום: יובל אראל
קהל היושבים צופה בחללית, תל אביב 2012. צילום: יובל אראל

המופע כלל 18 שירים, הן של הסטארשיפ והן של האיירפלאן, מהתקופות השונות, גם שירים של קאתי שובצו בסט ליסט, מאלבומה האחרון, השיר –  Making A list. התחושות שלי היו מעורבות, מצד אחד ההזדמנות הנדירה ולבטח החד פעמית לשמוע ולראות דמויות שהיוו בנעורי סמל לצלילים משחררים, איכותיים, תחושת החמצה שגרייס סליק לא כאן, תחושה טובה שקאתי עושה את המלאכה מבלי להצטדק, תחושת האדרנלין ששוטף בזמן שאני מנסה לתפוס פריימים מהירים במצלמה, תחושה של "הי זה קורה כעת" כשאני פוזל מפעם לפעם לצדדים לקלוט את הקהל, מעורב, צעירים ואולד סקול, כאלו שגדלו בזמן אמיתי על החומרים הללו וכאלו שמעריכים את החומרים הטובים, הלהיטים הידועים מבוצעים, אבל חסר לי עדיין מהרזומה שלהם עוד ועוד, רציתי שזה ימשך עוד כמה שעות, התאכזבתי קצת מהביצוע של Miracles, היה חסר לי קצת פלפל בשיר, שיתאים למקור, את הפיצוי קיבלתי בהמשך הערב בביצוע של White Rabbit, כעת קאתי כל כולה בשיר, הוא מעבר לשיר, הוא סמל, של תקופה, של חזיונות, של תמימות מהולה בהרפתקנות, ..את הפינאלה הם נותנים בהדרן, הקהל שישב עד עתה מסביב לשולחנות על אוכל ושתיה קם כעת מתקרב לבמה, רוצה לחוש את המוסיקאים קרוב קרוב, הזדמנות חד פעמית להגשים חלומות ילדות, צפוף כעת על הקו הראשון, אני קופץ על כסא, לתפוס כמה פריימים מעניינים, חזקים. קאתי מבצעת כעת את "עם קצת עזרה מידידי", הנוסח של ג'ו קוקר, וודסטוק או לא וודסטוק, מחוספס, צרוד, צורח, כמו המקור, היא מעווה את הפנים, מתפתלת, ממש מסע בזמן. כן, מופע נוטף נוסטלגיה.

אפילוג

יוצאים לאוויר החם והמהביל של שפך הירקון, על הגדרות מסביב כבר תלויים פוסטרים המודיעים בחגיגיות כי יורמה קאוקנן, זוכרים את הזקן מהוט טונה? חוזר לארץ לסט של מופעי בלוז, דצמבר 2012. תזכרו שאני הודעתי.

סט ליסט: SomeBody to Love, Fresh Air, Crown of Creation, Count on Me, Get Together, Miracles, Wooden ships, Hard Tree Lament, Making A List, Connection, Fast Buck Freddy, Jane, When the Earth Moves Again, Pride of Man, Me You, Pooneil, White Rabbit, Volunteers of America.

הדרן: With a Little help From my Friends

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151127589054654.461349.721654653&type=1&l=138843081f

וידיאו

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close