חדשות הסצנה

אז מה קורה בסצנה?…

האמת שבהתחלה חשבתי על חפירת עומק הזוייה, אבל גם החום בחוץ (אני במזגן) וגם הרצון שלא להכביד עליכם, הקוראים, הוביל אותי להציג את הדברים באופן קצר ותמציתי, שלושה נושאים יהוו את ליבת הפוסט – רוצים חוק מוסיקה, פסטיבל  Mad Music ואקו"ם.

 

 

פרסומת

רוצים חוק מוסיקה

מפגש ההתנעה בלבונטין7. צילום: יובל אראל
מפגש ההתנעה בלבונטין7. צילום: יובל אראל

ההתארגנות ביוזמת המוסיקאי ואיש האקדמיה אילן גרין, יוצא להקת נקמת הטרקטור, אשר פתח ברשת פייסבוק ערוץ הקורא להחיל חוק  מוסיקה, ערוץ שמשך אליו כמה אלפי גולשים, חלק ניכר מהם מוסיקאים בעצמם או אנשים הקשורים לתחום הגיעה לשלב חשוב, בצהריי יום שישי האחרון התקיימה בלבונטין 7 פגישה של פעילי ערוץ "רוצים חוק מוסיקה" בה נטלו חלק כמה עשרות מוסיקאים. בפגישה הציגו אילן גרין, ואבי אלבז, מנהל מכללת ביט, נתונים מתוך עבודת מחקר מקיפה שנעשתה סביב המסלול להרים הצעת חוק, מהנתונים שהוצגו עולה כי הממסד, קרי משרדי הממשלה השונים הנוגעים בכלל לתחומי תעשיית המוסיקה אינם מכירים במושג מוסיקה קלה, תקציבים נשפכים במיליונים לטובת התאגדויות העוסקות במוסיקה שנוצרה בידי אנשים שעברו מהעולם אך אף אחד לא מתגמל או מסבסד מוסיקה של אנשים חיים!!! אחד הנתונים החשובים היה השינוי שההתפתחות הטכנולוגית יצרה בחשיפת אמני אינדי אל מול החור שנפער עם נסיגה במעמד חברות התקליטים אל מול האינטרנט על משמעותיה.

קראו גם:  הופעות ברשת - אינדקס יומי

ניתן לאמר כי באותו מפגש נוצקה שכבת המלט הראשונית לתהליך התנעת קמפיין להגשת הצעת חוק מוסיקה שיגן על זכויות המוסיקאים בכלל.

 

פרסומת

 

השפיות של Mad Music

קין והבל 90210, בשנה הבאה באוסטין? צילום: יובל אראל
קין והבל 90210, בשנה הבאה באוסטין? צילום: יובל אראל

פסטיבל מוסיקה "Mad Music" שיזם עיתון גלובס כחלק מכנס פרסום ושיווק שקיים, פסטיבל שהתיימר להוות פלטפורמת חשיפה לאמני אינדי, עם המוטו חשיפה=תגמול עורר תרעומת רבה, הוביל לקמפיין נגד על ידי אנשי הערוץ "רוצים חוק מוסיקה" ולמספר כתבות בתקשורת האלקטרונית (כן, גם לבלוג יש חלק בכך…) ובשלב מסויים לשינוי בדפוסי החשיבה של הנהלת העיתון ( אנו ארגון לומד, אמרה בהזדמנות סגנית נשיא ודוברת העיתון, חברת הדירקטוריון, הגברת ענת וויס). כיום אני יכול לאמר בפה מלא – כן, מערכת גלובס הנה ארגון לומד, הם הפנימו את הלקחים והשכילו לתקן את העיוות, אמנם המוסיקאים שנטלו חלק בפסטיבל לא תוגמלו כספית, אך וועדה מטעמם שעברה בין המופעים, האזינה ועשתה  מחשב החליטה על בחירת ארבעה הרכבים מצטיינים, מובילים, בנוסף ישקיע העיתון מכלול של הטבות וקידום בשווי 25 אלף ש"ח לכל הרכב שהשתתף בפסטיבל בדמות חשיפה נוספת בעיתון ובאתר, פרסום לקידום מופע וקמפיין אינטרנטי של 1.5 מיליון חשיפות גולשים, כן הבטיחו שישתדלו לסייע בקידום ההרכבים הנבחרים ללעבור את משוכת המבחן כתנאי להשתתפות בפסטיבל האינדי העולמי באוסטין טקסס SXSW בשנה הבאה.

קראו גם:  ההופעות שפתחו את השבוע

מערכת גלובס עמדה בדיבורה, אתמול בשעות אחר הצהריים התקיים מפגש במועדון אברקסס בתל אביב במהלכו הוכרזו ארבעת ההרכבים הנבחרים שיזכו בחבילת ההטבות – Bar Vase, Electric Zoo, 1840s ו- קין והבל 90210.

דיון נפרד לחלוטין צריך להתקיים סביב השאלה האם זהו התגמול ההוגן והנאות להופעות, האם יש כאן מימוש הבטחות או נסיון לתקן הבטחות שלא נתנו מראש? אבל זהו עניין לדיון פילוסופי אחר.

 

 

 

אקו"ם, ממגן למעסיק

נאג' חמאדי, רוק פועלים בבית אקו"ם. צילום: יובל אראל
נאג' חמאדי, רוק פועלים בבית אקו"ם. צילום: יובל אראל

אחד הגופים שאמור להגן על זכויותיהם של המוסיקאים, אקו"ם, אשר "עמד על רגליו האחוריות" בהקשר לסאגת פסטיבל Mad Music באמצעי התקשורת עשה לאחרונה שני מעשיים מאוד מוזרים בלשון המעטה.

האחד – העלאת התעריף הנגבה ישירות מהמוסיקאים עבור הזכות הבסיסית שלהם לנגן את יצירותיהם בפומבי (סליחה, עד עכשיו לא הבנתי את העניין) במכתב שנשלח לנציגי האמנים הודיע הארגון כי "התעריף המעודכן יעמוד על שיעור של 10% מכל הכנסה ישירה מכל מין וסוג שהוא, הנובעת ממופע מוסיקלי שכולו יצירות מוגנות מרפרטואר אקו"ם (מתוך כלל התכנים במופע)". בעניין מופעים שעבורם לא נגבה תשלום נכתב כי "התעריף ישתנה בהתאם לאחוז השימוש ביצירות המוגנות מתוך כלל התכנים במופע". (סליחה, היוצרים אמורים לשלם בעד יצירתם…).

קראו גם:  ערב של מופעים חיים

השני – אקו"ם מנסה להפוך ממגן זכויות העובדים (האמנים) למעסיק העובדים (האמנים), זאת בדמות פתיחת מועדון הופעות "בית היוצר" בנמל תל אביב בהאנגר 22, אפשר לאמר בלשון המעטה כי המקום לא ממש רוקנ'רול, קירות לבנים בוהקים וקומת משרדים המשקיפה לעבר מתחם הבמה והקהל, יותר דומה למתנ"ס או סניף קופת חולים מאשר למתחם הופעות, אמנם אקו"ם לא גובה כסף מהעובדים (האמנים) עבור ההופעות במקום אבל יש כאן מעין מראית עין לא בריאה, יתכן, אני מקווה מאוד, שהייתה כאן כוונה טובה, ליצור הזדמנות נוספת לחשיפה לאמנים, אבל, זה קצת פרווה, אני מנסה לדמיין את ההרכבים המופיעים באוזן בר באישון לילה עושים את זה כאן בנמל, התמונה לא כל כך מסתדרת לי…

הנה קצת על מה שקורה בבית היוצר – רוק פועלים, נאג' חמאדי, ליל ט"ו באב.

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close