פס קול שבועי

הסיפור של מוריה אור

כמה מילים על זמרת יוצרת צעירה, המשיקה אלבום בכורה לצד פרוייקט וידיאו יוצא דופן, הסיפור הלא סגור של מוריה אור.

מוריה אור. צילום: ענר גלם, עמוד הפייסבוק הרשמי
מוריה אור. צילום: ענר גלם, עמוד הפייסבוק הרשמי

הרומן של מוריה אור עם המוסיקה החל בגיל צעיר מאוד, כבר בגיל ארבע החלה לנגן על פסנתר, שמונה שנים מאוחר יותר כבר ההחלה לכתוב ולהלחין שירים בעצמה.

הניצוץ הגדול ניצת כמה שנים מאוחר יותר, בעקבות פגישה מקרית עם המוסיקאי שלומי קינן אשר שמע אותה מנגנת בחדר הסמוך במשרד פרסום בו עבד, מפגש שהוביל להכרות עם המפיק המוסיקלי לואי להב, בעקבותיו החל תהליך ממושך של שלוש נים במהלכן כתבה, ערכה ועיבדה מוריה את החומרים המוסיקלים שלה לכדי אלבום בכורה אשר יצא לחנויות החודש.

פרסומת

האזנה ורכישה מקוונת של האלבום – סיפור לא סגור

האלבום "סיפור לא סגור" כולל תריסר שירים אישיים אותם כתבה והלחינה מוריה, בהאזנה ראשונה ניתן לזהות את ההשפעה המוסיקלית שמלווה את מוריה וההשראה מאמנים בינלאומיים רבים דוגמת אלטון ג'ון, פורטיסהד, פיונה אפל, טורי איימוס, נורה ג'ונס, ועוד…

בהקלטת האלבום נטלו חלק מוריה אור בשירה ופסנתר, אריאל טוכמן בגיטרות, שלומי קינן בגיטרת בס ותכנות, יועד ניר בכלי מיתרים, תומר רון בחצוצרה ותום להב על התופים.

פרסומת

מוריה שאף הספיקה להשתתף בפסטיבל הפסנתר בחורף האחרון מרבה לעסוק בשירה ברומנטיקה, אהבה, אכזבות.

המיוחד בפרוייקט האלבום הוא מסע וידיאו המלווה את השירים, מדובר בסדרת וידאו קליפים שצולמו באמצעות מצלמת פאנטום פלקס, מצלמה בהילוך איטי המגיעה עד ל- 3000 תמונות בשנייה לעומת 25 תמונות בשנייה במסרטת וידאו רגילה. הצילומים המיוחדים הללו, אשר בוימו על ידי הבימאי נועם ורדי, מתעדים רגעים קסומים המוסיפים נופך ומימד נוסף לחווית ההאזנה, ואכן כדאי לשלב את השירים עם הויז'ואל, ניגע בשניים מהם.

בשיר הפותח את האלבום "שרה אליך", שאף הושק כסינגל הראשון נוגעת מוריה בעדינות בתחושות של תשוקה, ערגה ואכזבה בו זמנית תוך יצירת אווירה עשירה ומאתגרת.

את הערב באותו רחוב חשוך, אתה זוכר? | הגשם לפתע חדל מלטפטף | הכל נראה פשוט ויפה הרבה יותר | שלוש מכוניות, מעיל אחד בהיר | וריח מתגרה ומשכר | אתה הופך לי את היום ללילה | בלילה קר לי | זה מה שנשאר לי | אחרי שבאת ולקחת את הכל

השיר השלישי באלבום, אף הוא הושק כסינגל, הנושא את שמו "סיפור לא סגור", נוגע בחשבונות של יחסים, רגשות, תחושות ונתק.

ולראשך צל ענן שחור | יותר קל לשכוח אותי | אתה פוחד משינויים | מצד מערב צפויה סופה | אני במזרח, אם תחפש אותי | בין הרעמים | תגיד לי שחור | תגיד לבן | יותר טוב לשמוע | תקח אותי, תשכח אותי  | רק אל תתן לי לגווע

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

  1. הקשבתי ראיתי נחמד מאוד התחושה ששום דבר לא הפריד ביניכם הכוח הכי חזק עדיין שולט
    והוא אהבה תודה רבה על הזדמנות לבקר ולגעת בכתיבה ושירה.
    מוזמנת לבקר גם אצלי לגעת בכתיבת שירים כמובן אם את רוצה ובכול זאת תודה

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: