כוכבי המיסיסיפי – North Mississippi AllStars

מופע הרכב הבלוז האמריקי – North Mississippi AllStars 10.07.2012 מועדון בארבי ת"א, חגיגת בלוז האופיינית לאיזור צפון המיססיסיפי בלבד (כפי שמגדירים זאת המוסיקאים), הריכוז הכי גדול בארץ בו זמנית לחובבי הבלוז באשר הם, היה, האזין, תיעד ומדווח – יובל אראל.

האמת, חשבתי שאתקל בגברים שכאלו, מסוקסים, מחוספסים, לא ממש מגולחים, חולצות משבצות ומגפי בוקרים, North Mississippi AllStars הרכב הבלוז המיתולוגי של גיטריסט הבלאק קרואוס לות’ר דיקנסון ואחיו קודי הגיעו לביקור נדיר בארץ.

כמי שגדלו על אדמתה המוזיקלית הפוריה של ממפיס, האחים לות’ר וקודי דיקנסון ספגו כמויות נדיבות של השראה מהסביבה כמו גם מאביהם המוזיקאי והמפיק המוערך ג’ים דיקנסון. האחים שאבו מהמסורת העשירה של הבלוז של צפון מיסיסיפי וב 1996 חברו לבסיסט Chris Chew והקימו את ה North Mississippi Allstars  – NMAS. אלבום הבכורה שלהם Shake Hands יצא בשנת 2000 אחרי מספר שנים של הופעות שדבר קיומן הופץ מפה לאוזן והפך לשם דבר. ההצלחה היתה מיידית והאלבום היה מועמד לפרס הגראמי היוקרתי. אחרי פעילות מוזיקלית שכללה הופעות ברחבי העולם, חמישה אלבומים, שלוש מועמדויות לגראמי ושורה ארוכה של שיתופי פעולה מוזיקליים הכוללים את ריי קודר, אלווין יונגבלאד, מייויס סטייפלס ורבים נוספים הם סוף סוף נוחתים כאן בתל אביב.

כבר בתחילת הערב, עוד בכניסה למועדון אפשר היה להבין כי הפעם זה שונה, הקהל שהגיע למועדון היה מורכב מזן אחר, מדובר באוהבי בלוז לשמו, הייתה שם נוכחות של כמה כוכבי בלוז מקומיים, חלקם אף השיק בשנה האחרונה אלבומים אישיים, האחרים היו מהסוג הזה שפשוט יודע להאזין לצלילים טובים.

האולם שנחלק לשניים כלל את מתחמי הישיבה, הרבים, גדושים, קהל יחסית מבוגר לעומת שכבות הגילאים הממלאות בשגרה את המועדון, אוהבי בלוז אמרתי כבר?…חלקו השני של האולם, קרי הרחבה שלפני הבמה המתה מצעירים שבאו לחוות את החוויה המיוחדת שהמסוקסים מהמיסיסיפי הכינו לקהל הישראלי.

המופע נפתח בחצי שעה שלמה של חימום, מופע יחיד של Alvin Youngblood Hart שלקח את הצלילים למחוזות העצובים, האפלים של הבלוז המיוחד בסגנון הדאג אפ בלוז, אלווין אוכל קאנטרי בלוז לארוחת בוקר, אצבעותיו יוצרות את סך הצלילים שלעיתים אתה תמה היכן כל קבוצת נגני הגיטרה והבס שמסתתרים מאחוריו, אבל לא, הכל נעשה בשתי ידיים על כלי נגינה אחד. אמנות לשמה.

כשאלווין מסיים את חלקו ויורד מהבמה עולים האחים דיקנסון ופותחים בסדרה חמה ומשלהבת של הבלוז הצפון מיסיסיפי שלהם שפשוט גורם לקהל לשאוג ולרקד, לות'ר מחליף כלי נגינה ויוצר צלילים צבעוניים, שורשיים וחמים מאוד, ריח מדורות, תפוחי אדמה אפויים וקותלי בשר הנצלים על שיפור מסתובב לצד קנקני וויסקי משובח הם הויז'ואל שעובר בראשך למשמע הצלילים, בהזדמנות אחרת אזכרתי כאן בבלוג את תום סוייר והקלברי פין…טוב, הם שני ילדים טובים וממושמעים לעומת ערימת הצלילים שיוצאת כאן על במה, אין ספק, הקהל הכל כך משולהב מקבל את כל כולם של האחים, מאוחר יותר הם ממש מתפרעים, אלווין מצטרף לביצוע של כמה שירים, לותר ואלווין מחליפים ביניהם את הגיטרות פעם זה בבס וההוא בגיטרה ובשיר הבא זה מתהפך, גם קודי מראה כי גיטרה זה החלק השני שלו, עודו יושב על התופים ואוחז בגיטרה, בקטע הבא הוא אוחז בקרש כביסה, מהסוג שהיה בשימוש בארץ בשנות החמישים הצנועות, הפח הזה מחובר לחבית אפקטים חשמלית, יוצר צלילים מיוחדים ומעניינים, לות'ר עצמו שולף כלי פריטה מוזר, נראה יותר כמו קופסת שימורים עם מקל, אפשר גם לשיר לתוכה, אחרי קרוב לשעתיים של קאנטרי בלוז אין סופי הקהל יוצא שבע לחלוטין מהחוויה המוסיקלית הזו, האחים ואלווין כבר אורזים את כליהם בדרך למסע הופעות באירופה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו