כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

בותימזוג עורכים קומזיץ בקונטיינר

מופע צהריי שישי בקונטיינר, נמל יפו, חברי ההרכב בותימזוג, מופע אקוסטי חשמלי לצד אלכוהול, פירות ים ושמש שוקעת, נכח, שתה, צילם ומדווח – יובל אראל, פורסם גם בפורטל "בילויים".

רימוך כפיר, בותימזוג, הקונטיינר. צילום: יובל אראל
רימוך כפיר, בותימזוג, הקונטיינר. צילום: יובל אראל

בותימזוג הוא סופר גרופ שהחל את דרכו לפני שנתיים בפרויקט אינדיסיטי של ערוץ 8 בקליפ המצליח "איפה תלך". סולן הלהקה כפיר רימוך גיבש סביבו צוות נגנים מקצועי שהופיע בשנתיים האחרונות בכל רחבי הארץ, ההרכב צבר קהל נאמן שמגיע לכל הופעה ולוקח חלק פעיל בה.

חברי ההרכב בותימזוג מגיעים מהפריפריה הרחבה לדפוק הופעה נדירה בעיר הגדולה. האמת שהם כבר הגיחו לכאן לפני חודשים, השיקו באוזן בר את השיר הראשון בדרך לאלבומם המתוכנן, ניגנו בקיוסק ברוטשילד ואף חגגו במרתף בכרם.

בותימזוג, הם במקור מיבנה, עשרה מוזיקאים שהתאחדו משלל להקות שונות, הרכב שיוצר מוזיקה אחרת אבל יחד עם זאת מוכרת וממכרת- מוזיקת ישראליאנה. בותימזוג, הלא הם חמי (כפיר ארצי משב"ק ס') – שירה, כפיר רימוך (חברו של חמי מההרכב "הפיקלס") איש הלטאות מכוכב הניבירו בפרונט, בשירה וגיטרה אקוסטית.

מאחוריהם ניצבים זיו הרפז – גיטרה בס, דור הרפז – בייס דראם, אורן אסף – מנדולינה, אפי גזרוב – כינור, ויקטור גרציאנו – גיטרה, רן לזר – קונגס, אסי בן דויד – כסילופון וכלי הקשה ואחרונה חביבה ג'קי המאממת – שירה והשראה (זק"א, ממבס).

בותימזוג, הקונטיינר, יפו. צילום: יובל אראל
בותימזוג, הקונטיינר, יפו. צילום: יובל אראל

ההרכב מנגן על פלטפורמה אקוסטית את מיטב להיטי הקומזיץ, המנוני בתי המרזח וגם בלדות לנפשות העדינות, ההרכב הזה לא ממש מתלהב לעשות את תל אביב, הם מעדיפים את הפריפריה, כשעלו לנגן על השטיח (כן מישהו עשה שינוי בקונטיינר, הבמה הוסרה, נותר שטיח) מול השולחנות עמוסי הבירה והרצפה עמוסת הפעוטות, כעת הבנתי למה אינם ממש מתמזגים עם העיר הגדולה.

בותימזוג הוא סוג של קולקטיב מוסיקלי, הם משתפים גם סגנונות, קצת רוק, קצת פולק, קצת בלקן ומזרח אירופה, יש גם היפ ויש גם סול הקיצור – תבשיל גדול ומגוון של סגנונות מוסיקליים המאפשרים לשלל הנגנים להתבטא, לצאת בקטעי סולו ולחגוג את שמחת המוסיקה, קוראים לסגנון שלהם ישראלינה, סוג של מוסיקה המתלבשת על מלל עברי, לעיתים על סף הנונסנס, קצת שטויות, פעם קראו לזה קונצים, התחכמויות, כן הרבה הומור מפוזר בתמלילים.

כן, היה נחמד להעביר את קבלת השבת עם הקולקטיב המוסיקלי הזה, חבל שלא הייתה גם ערימת רמץ עם תפוחי אדמה עטופים בנייר כסף להגברת תחושת הקומזיץ, אין ספק שבותימזוג מגיעים בגישה שונה למוסיקה, בקלות הם מתלבשים על פיסת דשא מוצלת בקיבוץ או מושב או אפילו בחוף ים פראי, הם לא חייבים אולם או מועדון כדי להקפיץ את הסובבים…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מההופעה

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150953265904654.439194.721654653&type=1&l=59762d099f

וידיאו

קליפים שצילמה נעמה גולד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא