הפיל הכחול חוצה מרחבים

מופע השקת האלבום השני של להקת הפיל הכחול – חמש, אורחים – ירמי קפלן, בית הבובות ועוד, מועדון בארבי 09.04.2012 23:00. היה, ראה, שמע, צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"חדשות המוסיקה" ובפורטל "בילויים". תמונות מתפרסמות בכתבה של בלוג המחתרת.

מוזיקה, ים, חברים, משפחה, אהבה, לאו דווקא בסדר הזה אולם אלו חמשת הסיבות לחיים על פי אלבומה החדש של להקת הפיל הכחול. באלבום זה חוצים חברי ההרכב את העולם, המסע שלהם סוחף אחריו שלל סגנונות מוסיקליים, תובנות מעמים שנכחדו והרבה הרבה שברון לב מלווה ברעש אדיר, האם זו זעקת הכאב?…

הפיל הכחול, חמש, בארבי. צילום: יובל אראל

הפיל הכחול, חמש, בארבי. צילום: יובל אראל

הפיל הכחול הנה להקת רוק שהוקמה בשנת 2005 בידי צעירים מאשקלון, קודם להקמתה נפגע לירון אטיה, אחד מחבריה, בתאונת סנובורד ששתקה את פלג גופו התחתון, במהלך אשפוזו ביקרו אותו חבריו, אשר החלו לכתוב יחדיו שירים, את שם הלהקה גזרו מהגלולה הכחולה שלירן נטל במהלך אשפוזו, – Blue pill, ובתרגום אנגלי עברי הפכה לפיל הכחול.

חשיפתם הגדולה של חברי ההרכב לתודעה הציבורית הגיעה בשנת 2009 בעקבות השיר "יסמין" מתוך אלבומם הראשון "מעל המים", אשר הפך ללהיט ברדיו ואף זכה למיליוני צפיות ביוטיוב.

עתה, שלוש שנים לאחר ההצלחה ההיא חוזרים חברי הפיל הכחול ומשגרים להאזנה אלבום שני – "חמש". מדובר באלבום הנוטה להיות "כבד" יותר מקודמו, עד כדי נטייה לסגנון המטאל, השירים ארוכים יותר, הטקסטים בתקליט בעלי גוון אישי ואפל יותר מאשר ב"מעל המים" ועוסקים ברובם בתחושות של ניתוק רגשי וקשיים בהתמודדות עם המציאות היומיומית.

את האלבום הקליטה והפיקה הלהקה בצורה עצמאית לחלוטין, החל משלב ההקלטות באולפן שנבנה במיוחד לצרכיהם, סמוך לחוף הים באשקלון, ועד לעריכה הסופית. הקלטת האלבום והפקתו ארכו 20 חודשים. מדובר באלבום הכולל 11 שירים המנסים להעביר אמירה חברתית.

הפעם ניסו חברי הלהקה לשלב סגנונות מוסיקליים שונים כחלק מהעיטור הצלילי למילים שנכתבו בידי חנן טובול, איתי סהר, שחר אבוטבול, לירון ומורן אטיה. אני אגע כאן בשלושה סינגלים שכבר הושקו ושניים נוספים מהאלבום החדש

השיר הראשון ששוחרר בחודש יוני האחרון להאזנה בגרסתו הסופית, נקבע כשלישי באלבום – "אני בסדר, גמור", אישית שמעתי אותו לפני שנה ממש, כשההרכב הופיע לאחרונה בבארבי בסופה של חופשת הפסח הקודמת, אחרי שהשתתפו בפסטיבל בומבמלה, לירון לוקח את המאזין להשתתף בחשבון הנפש העמוק והאישי שלו, מעין השתפכות פנימית על המהות, מי אני, מה אני…לכוון את עצמו מהצד הקשה אל הצד המואר של החיים, הוא זועק בקול, מצליף בעצמו מוסר השכל. ועל המילים מעטפת מוסיקאלית של רוק כבד וחזק, מלווה ברעש גיטרות צווחניות.

במקום לראות את חצי הכוס המלאה | שפוך הכול לכוס יותר קטנה אני אלוף בלעזור לאחרים אני, לא לעצמי.. לא לעצמי, רק לא לעצמי | ואיך אפשר לאהוב אותך כשאתה לא אוהב את עצמך ? כותב שירים בגוף שני… על מי אתה עובד? סליחה – על מי אני | לא לבכות, תתבגר או תחזור להיות ילד קטן – רק לא להישאר ככה לקלל את החסר | להאמין… רק בי. מי אני מה אני מי אני מה אני.

 

 

בספטמבר, ממש לקראת ראש השנה שחררו חברי הפיל הכחול שיר נוסף להאזנה, אותו שיבצו כתשיעי באלבום – "הפוך", הפעם נוגעת הלהקה בסגנון אחר לחלוטין, הם מארחים את אהוד נתן מלהקת קטיפה שחורה שהביא איתו את הסאונד האותנטי של המוזיקה האירית – קלטית תוך שימוש בכלי נגינה אתניים – בוזוקי אירי, מנדולינה, חליל אירי ותוף אירי, תוכנו של השיר הוא רעיון מתחכם להפוך הכל על יוצרו, לשנות מושגים טריביאליים מחיי היום יום ולהפכם לתובנות חדשות בזוית אחרת, כי יש דברים שהרבה יותר קל להגיד אותם הפוך!

ואני ראיתי נחשים הופכים צורה ומתחפשים לאנשים | וראיתי איך כל העצים כורתים אדם | עוקרים את כל השורשים | ושמעתי את השקט שר | איך צחקתי כשעזב אותי חבר יקר | או שאולי … הכול היה הפוך ?

 

השיר האחרון ששוחרר להאזנה לפני הוצאת האלבום, והשביעי ברשימה היה "פקיד החלומות", כאן ניסו חברי הלהקה לרכב על סגנון הקאנטרי רוק, האמריקנה הקופצנית, לתוך הצלילים המרקידים הללו שילבו מלל העוסק במעין אלגוריה של גורל ושליטה בו., והתובנה כי הדרך חשובה יותר מהתוצאה.

 

כמה כוכבים נופלים נמסו לי בין האצבעות | כמה משאלות רציניות לא עמדו בקריטריון | אצל פקיד החלומות שלי. | בדרך אל הלא נודע, זה הכדור שמסובב אותי | לא מוצא קצה או צד. מתי אני ?מתי תורי? | אצל פקיד החלומות שלי…

 

בהאזנה לשירי האלבום עצמו ניכרת מגמה ראשונית של יצירת שירים סביב הרוק הכבד, המטאלי, הרבה דיסטורשן וצעקות\זעקות, האלבום פותח עם השיר "אנשי הבוץ", מושג השאול מהמיתולוגיה של בני המאיה שנכחדו מיבשת אמריקה, בשיר זה כיוונו חברי הפיל הכחול לנרטיב של המאיה – ה"פופול ווך" העוסק בשלבי יצירת העולם ובני האדם – במחזור השני בראו האלים אנשים מבוץ, אבל אלו היו חסרי תודעה ורגשות ועל כן השמידו אותם, רק במחזור החמישי מזגו האלים דם ותירס ויצרו את בני האדם – אנשי התירס. על פי נבואת המאיה סופו של המחזור החמישי יהיה ב-21 בדצמבר 2012 – תרשמו את התאריך…

נוריד את הראש מעל המים | זה טוב לראות קצת מטושטש לפעמים | אנשי הבוץ משתלטים עלי, על כל מי שקיים, אנשי התירס משתנים | אנשים משתנים… | את העצב…את האהבה…תהרוג אותי, אני לא מרגיש | את האושר, את האכזבה..תהרוג אותי אני לא מרגיש…

ניסיון נוסף של חברי הפיל הכחול הוא לגעת גם בסגנון הבלוז, אמנם מדובר במקצב מהיר יחסית אך עדיין שומר על הסגנון, את המילים של השיר "בלוז בעזרת השד", השיר השישי באלבום, כתב שחר אבוטבול, הוא שיר אנטי דתי, או יותר נכון אנטי ממסד דתי מכוער, משקר, צבוע ונהנתן, העוסק בשליטה, סגידה ושררה בשם השם.

הדתיים הם לא מתים | הרבנים הם לא חולים | הכהנים לא עצובים | לחזנים אין כאבים | המקובלים הם לא טועים | וכל הדוסים צדיקים…

אומר משה אטיה, המנהל של הלהקה – שם האלבום "חמש" מכוון לחמשת הציפורים הנושאות את הדמות המרחפת על עטיפתו, כל אחת מהציפורים מסמלת סיבה לחיים – מוזיקה, ים, חברים, משפחה ואהבה. ואכן אפשר לאמר כי חמשת הסיבות הללו מלוות את ההרכב מיום היווסדו.

מן הראוי שאציין כי את ההאזנה לאלבום עשיתי לאחר מתקפה תקשורתית מסוימת כלפי העשייה והתרבות שהלהקה מייצגת, הייתי צריך להתנתק לחלוטין  מדעות קדומות, השפעה צדדית ולהתמקד במוסיקה, הצלילים, המילים, העיבודים ולקבוע בסוף – הפיל הכחול שועט קדימה, יוצא ממעבה היער או הסוואנה האפריקאית, מנסה להגיע לציוויליזציה, בדרכו מנסה תרבויות, לתור עולמות, לעשות חשבון נפש ולהמשיך בדרך שבה הוא צועד. חברי ההרכב מעידים על עצמם כלהקת רוק אמיצה ולא מתחנפת, נראה שהעובדה כי בעמוד הפייסבוק שלהם רשומים מעל תשעים אלף אוהדים מחזקת זאת…

יום שני, עשר בלילה, אשקלון זה כאן, קהל רב שהגיע מהדרום לפרגן ללהקה המקומית שלו, חברים, והרבה חברים, משפחה, מקטן עד גדול, אוהדים מרחבי הארץ וכמובן מוסיקאים שהתארחו במופע ההשקה החגיגי שערכו חברי להקת הפיל הכחול אמש במועדון בארבי בתל אביב, בזמן שבונו מ- U2 אכל דגים בקונטיינר בנמל יפו התאספו רבים לצפות במופע שארגנו חברי הפיל הכחול, העננה האפורה שהטילו כותבים אלו ואחרים על מהותה ואיכותה של הלהקה התפוגגה לנוכח החיבה והערצה הרבה שמילאו את האולם, האמת שלרגעים המקום נראה כאילו ומתרחשת מסיבת גולשים במקום.

המופע החל בחושך דרמטי משהו עם צלילי השיר "אנשי הבוץ" כאילו ולהכריז אנחנו יוצאים למסע אתני מסביב לגלובוס..אחריו השירים "היופי שבגל" ו"פקיד החלומות", שלישיה פותחת של האלבום החדש, עכשיו הם עוברים לביצוע השיר המשפחתי של האחים אטיה – "פסקול" הלקוח מאלבומם הראשון, הקהל שהיה חם מהרגע הראשון מרעיף אהבה על הלהקה כשהם עוברים לשיר "אני בסדר גמור", זה הרי הסינגל שכבר רץ שנה, הם ממשיכים לסירוגין, אחד מהאלבום הראשון אחד מהאלבום השני, 579, דוד כהן, אור אחרון…

שוב האורות עמומים, גלעד מתחיל לפזם "ממחר מבטיח לך אפסיק לעשן, ממחר תראי אפסיק לשקר" הכל קולט ומוחא כפיים, הג'ינגי הקופצני, ירמי קפלן מצטרף להופעה, כן הם מבצעים ביחד את השיר "אני אשתנה" הוא אכן לא נח לרגע זז על הבמה מפינה לפינה, ההרכב עובר לשיר הבא של ירמי "מחפשת" מהשירים הראשונים שלו, הוא צועק לקהל " יש לכם ידיים חזקות?" כל הצעירים שליד הבמה מניפים את ידיהם, ירמי דופק זינוק לעברם ונישא על כפיים באולם, הוא ממשיך לשיר, חוזר לבמה, עומד ליד לירון, המופע עולה במדרגה אחת בקצב ומדרגה שנייה בשמחה, ירמי יורד, כעת הפילים מבצעים את הבלוז – "בלוז בעזרת השד", אף הוא מהאלבום החדש, השיר הבא הוא ספירות, מתחיל בשקט ואט אט נוצר המתח והעוצמה…

שני אורחים נוספים מצטרפים לבמה, אמיר אטיאס ואיתי שיף, זמרי ההרכב "בית הבובות", הם מתכבדים בלא פחות מאשר לבצע עם גלעד את השיר הכי מפורסם של הפיל הכחול – יסמין, הקהל באקסטזה, באופוריה, יותר מכך לא יכול להיות, מסתבר שכן, השיר הבא הוא אחד הסינגלים של בית הבובות, לא שם לא כאן – לא שם לא כאן, אז למה סתם לבזבז לך את הזמן. לא חם לא קר,  איך אפשר להרגיש אותו דבר, כל הזמן...ממש פרומו לקראת האלבום החדש שלהם, אותו ישיקו כאן בבארבי בעוד חודש, 12,05.2012, תרשמו את התאריך..

אפשר להרגיש שהמופע קרב לקיצו, כעת הם מבצעים את ה"שיר על הים", הלהיט השני הגדול שלהם מאז יסמין, השיר המספר במקור את סיפורו של לירון שאהב לגלוש בים ומאז התאונה האהבה הזו נלקחה ממנו חברי הפיל הכחול הקדישו את השיר לבן "במבי"רום, גולש גלם נוסף שמחלת הסרטן לקחה את חייו – על קיר בדרך אל הים, רשם שמי שלא גולש לא קיים, נכנס למים וחיכה לגל שייקח אותו רחוק מכאן, הביט לשמש בעיניים, הוא לא ידע שזאת הפעם האחרונה

כעת חברי ההרכב יורדים מהבמה, לירון לבד על הבמה, אור אחד בודד מאיר אותו מהאפלולית, הוא מבצע את השיר החותם את האלבום החדש – גורל, זהו שיר עצוב מה מעין בלדה,איתי סער יוצא מהצללים ניגש לקדמת הבמה ויוצק סולו גיטרה בצלילים חזקים.

זהו מעין הדרן, אך לא, לירן מספר כעת לקהל כי יש להם מנהג, כל יום שלישי לערוך במה פתוחה באולפן שלהם, לאפשר למי שמעוניין להתנסות בנגינה, שירה, להופיע, הוא מבקש להעלות לבמה בחור אחד, מורדי, לבצע את השיר המסיים, מורדי, ברנש לא צעיר, שיער מאפיר, טיפה מקריח, עולה ונותן את השואו של הערב, עם טיפת עזרה מידידי, שירו של ג'ו קוקר, כל כך מתלבש כמו כפפה לאווירה שהפיל הכחול מנסה ליצוק בשירים, כל כך מתאים להיות אקורד הסיום, ירמי קפלן מצטרף לחברי ההרכב, הם עושים חגיגה אמיתית על הבמה, אכן הערב משדרים חברי הפיל וויב חיובי, מוזיקה, ים, חברים, משפחה, אהבה,  חמשת היסודות שעליהם עומד האלבום הטרי, יסודות המשתלבים בחגיגת הסיום ובמחווה שהם נותנים לזמר האלמוני ולשיר הכל כך נדרש. לילה טוב.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10150720441054654.420071.721654653&type=3&l=07fb112c0c

קטעי וידיאו

3 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s