אבי עדאקי, מטפל בכלים שלובים, נוקש בפסנתר, פורט בגיטרה, שר, מבקר בקריצה, מחייך, הנה כבר במופע הבא, כן ויש גם אלבום, מלהג, מצלם, מסריט וכעת גם קורץ ממול – יובל אראל.
את אבי עדאקי הכרתי לראשונה באחד מהלילות האלו באוזן בר, היכן שמתאספים כמה עשרות צעירים לוגמי בירה מסביב לדלפק הבר וברגע הנכון פוסעים לעבר הבמה באולם הצמוד, אבי עדאקי אז, זה היה אחד מערבי לכלוך באוזן, ליתר דיוק 28 לפברואר 2009, הוא ניגן ושר כמה שירים מאלבומו שעדיין היה טרי.
שמעתי, גם צחקתי, גם הבנתי, גם נדלקתי, אחרי המופע רצתי אחריו לחדר ההלבשה, שאלתי אם הוא מוכר כעת את האלבום, אבי עדאקי חייך ואמר כן, וזה עולה ח"י שקלים, שילמתי, האלבום יושב עד היום במקום הכי חשוב, אצלי ברכב, זה אומר שהוא בטופ ליסט של ההאזנות שלי.
מאז הספקתי לראות ולשמוע את אבי עדאקי בכמה וכמה מפגשים, בעוד כמה סטים של לכלוך באוזן, בפסטיבל תל אביב למוסיקה, ערבי סינגר סונגרייטרס, באיזו חגיגת יומולדת פה ושם, ובכל פעם מחדש, הוא תופס את האוזן, הוא גורם לקהל להיות קשוב, קרוב לבמה, שלא לאבד אפילו קמצוץ מהמילים, להשתתף ביללות המפורסמות "קולולולולו", להרגיש לרגע כאילו ואתה חלק מאיזה שבט קדמוני סודי.
רק שתבינו שאני לא מדבר סתם על עוד איזה מוסיקאי שוליים תמהוני, אני אצטט כאן כמה וכמה מילים שהרעיפו עליו כמה מבקרי מוסיקה\ בלוגרים\ אנשי הסצנה….
וכך היטיב לתאר את המסרים של אבי עדאקי סער גמזו בקולה קמפוס: המחאה של אבי עדאקי לא מחפשת נושאים איזוטריים לתקוף. היא סובבת סביב הנושאים הכי מוכרים ובנאליים מחיי היומיום. היא לא פוחדת להניף את המאכלת מעל צווארן של הפרות הקדושות. היא לא פוחדת לזעזע ולטלטל את המאזין כדי להוציא אותו מהאדישות. היא לא שומרת את עצמה במגדל השן של הביקורת האקדמית אבל גם לא מתיישבת על הברזלים של העברית הקלוקלת. היא מחאה של אדם כמוך.
בראיון שנערך עם אבי עדאקי זמן קצר לאחר צאת אלבומו "מודע אני" לאור, עם דורון גל במקו נאות עדאקי להשיב לכמה שאלות, תשובותיו שופכות אור על כמה תובנות, תקראו לבד.
גם שיחה עם אורי זר אביב שתועדה והספיקה להתפרסם בטיים אאוט ובבלוג אור בזויות נותן אבי עדאקי כמה וכמה תשובות המבססות כמה תובנות על משחקיו בתחום המוסיקה והשירה, כן, גם הפעם תלחצו כדי לקרא…
אז בטח תשאלו גם למה כל הסיפור הזה מתפרסם כאן בכלל? טוב, אבי עדאקי אמור להופיע בחגיגת צהריים נחמדה ביום שישי הבא – 22.07.2011 באוזן בר בתל אביב, כן, יהיו גם העדאקיס…נו, חברי הלהקה שמלווה אותו פה ושם, וכן, עוד הרכב צעיר ונחמד "הדמעות" וכנראה שבשעה חמש הכול יסתיים ותספיקו להגיע הביתה לנוח עד הערב, ובטח גם תשאלו למה זה צריך לעניין מישהו כאן בכלל? אז יש גם סיפור מאחורי הסיפור, לבטח קראתם כאן באיזה פוסט קודם שעברתי תאונת דרכים וריסקתי כמה עצמות ועוד איזה זעזוע מח כנראה, כן שכבתי מחובר למשככי כאבים וכל מיני שקיות באיכילוב, לא מבין בכלל מה קרה לי איך ולמה, וככה ממש בתחילת האשפוז מי הגיע לבקר אותי, שמה במחלקת הטראומה? כן, אבי עדאקי ולאון נפולאון פלדמן, רק שתדעו שהרגשתי גל חום בגוף מהפרגון שקיבלתי. יומיים לאחר מכן הוא הספיק להופיע ב"את לי לילה לבן" באוזן השלישית, אמנים במחוות לזוהר ארגוב, כאן למטה בהמשך תוכלו לצפות ולהאזין ל"אהבת רעיה" שביצע, ואני, כל כך התאכזבתי שהפציעה דפקה לי את התוכניות…
לצערי אני לא אוכל להיות נוכח בהופעה של אבי עדאקי באוזן בצהרי יום שישי, מטעמים רפואיים כמובן, אבל אתם, לכו, מה לכו, מהרו והרשמו, כן יש גם מחיר ברצפה למי שירשם באיוונט כאן.
אבי עדאקי במחווה לזוהר ארגוב – באדיבות האוזן השלישית\ צילום: אסף מגל ותמר רודוי
אבי עדאקי במחווה לאתניקס
מודע אני
נעים באוזן, החל מהדקה 03:15 עדאקי ופלדמן בדואו
אבי עדאקי, לכלוך באוזן, חלק 1
אבי עדאקי, לכלוך באוזן, חלק 2
וגם טינופת אקלקטית – כאן למטה למטה יש כמה ורסיות לביצועים הממש אחרונים של אבי עדאקי לשיריו
וקצת צלילים "עצם החיים" אצל נפולאון…
מעולה! נהנתי לקרוא.
החלמה מהירה, מורפיום נעים