דיווח מהשטח

גיישה נו – השקת האלבום "דיסטופיה" באוזן בר

להקת גיישה נו, מופע חגיגי לרגל השקת האלבום החדש "דיסטופיה", אוזן בר, שישי אחר חצות, 08.01.2011 00:30. כתב, צילם וגם הסריט: יובל אראל.

גיישה כן
גיישה כן

המופע, מנהג קבוע באוזן בר התאחר, טוב, טל פרידמן לא מיהר במיוחד לאסוף את נגניו עד חצות… קהלו עוזב ועשרות חברים, מכרים, מעריצים וסתם חובבי רוק ממתינים מאחורי הוילון השחור המפריד בין הבר לרחבת ההופעות באוזן בר, כמעט אחת בלילה, הוילון מוסט והקהל זורם, להקת גיישה נו חוגגת הערב את השקת אלבומה השני – דיסטופיה, ארבע שנים חלפו מאז הושק האלבום הראשון – מילים אידיאליות. האלבום החדש, פרי הפקתו של גיא שמי כבר רץ ברשת בבאנדקאמפ, השמעת בכורה במהלך השבוע בנפולאון בקולה קמפוס, דחיפת יח"צ לוואלה ועכשיו אנחנו צמודים צמודים לבמה וההופעה מתחילה.

אברג'יל, מלול ושלזי תופסים את מקומם על הבמה והחגיגה מתחילה, שירים מהאלבום החדש לצד שירים מהאלבום הראשון, שורה מכובדת של חברים מצטרפת מעת לעת לבמה לביצוע קאברים ללהיטי שנות השמונים..מישהו מנסה להחיות את ימי הליקוויד המיתולוגי? רם אוריון, קאוומי דה לה פוקס, גיא שמי, מבצעים איש איש קטע הזוי מהמאה שעברה, גם כאן הקהל והלהקה מנהלים רומן צמוד וצפוף, אלה יורדים על אלה והחגיגה נמשכת. שיר אחרי שיר והשעה כבר שתיים וחצי, הקהל מוזמן לרכוש טי שירטס ותגיות להורדת האלבום מהרשת, המופע הסתיים, יוצאים החוצה, הגשם שהובטח לנו הלך כנראה כבר לישון…

פרסומת

גלריית תמונות מהמופע, באלבום הפליקר שלי

דיסטופיה – להאזנה בבאנדקאמפ

Tricks of the Mind

פרסומת

I was swallowed by the darkness

Of 1984 and since

It's been living deep inside me

Starring in my every dream

I was covered by the fashions

Of 1991 and since

It's been making me look a

Serial killa

No one could tell I was on the verge

But never fell or did I?

I was murdered by depression

In 1993 to 5

Screaming blood into the pipes

Not sad or glad to be alive

Body laying in the desert

Frozen by the sands of time

In the rocking of the waves

I found my way back to now

No one could tell I was on the verge

But never fell or did I?

Blindfold and hooves I was dressed as a cow

Branded with the worst that my fate could allow

Burnt and rebuilt by some tricks of the mind

Saving the walls But there's no one inside



וגם כמה קליפים מהופעות קודמות של גיישה נו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: