דיווח מהשטח

תיעוד מהשטח: טליה אליאב משיקה סינגל חדש בהופעה חגיגית

זו הכתבה השתיים עשרה שלי, התפרסמה לראשונה באתר חדשות המוסיקה, גם בגלריית התמונות שלי בפליקר וגם קליפ ביוטיוב.

http://www.music-news.co.il/artGallerySingle.asp?galleryId=26&artId=713

http://www.flickr.com/photos/tlvcops/sets/72157625899080279/

פרסומת

טליה אליאב, יוצרת, משוררת, מלחינה ומבצעת צעירה ומוכשרת, לקראת אלבומה השני, ערב השקת סינגל, הקונטיינר, נמל יפו, 08.02.2011 22:30. כתב וצילם: יובל אראל.

טליה אליאב בקונטיינר
טליה אליאב בקונטיינר

ליל שלישי בנמל יפו, אוויר קר צורב בתודעה, דייגי הנמל מתארגנים לצאת להפלגות הלילה בים השטוח, אורות מבצבצים במחסני הרשתות. חום אדמומי מוקרן מהקונטיינר, המקום בנמל, בית לאומנות, מוסיקה, פירות ים ואלכוהול משובח.

קהל לא רב, כשלושים איש לערך מצטופף על הבר הארוך ובכמה שולחנות פזורים, חלק ניכר מהקהל היה אנשי התקשורת, צלמים, כותבים, בלוגרי מוסיקה, ממתינים למופע המובטח הערב – טליה אליאב – הופעה חגיגית לרגל השקת הסינגל החדש "לא להקשיב ללב", אוטוטו יוצא לאור אלבומה השני "קוד הזיכרון".

פרסומת

למרות שהמופע נקבע לשעה תשע בערב, רק קצת אחרי עשר וחצי עלה ההרכב המלווה – שי לוינשטיין בגיטרות, בוריס מרצינובסקי באקורדיון, עודד שכטר – על הבס והמחשב, קרן פנפימון בתופים, על הבימה הקטנה של הקונטיינר.

טליה, מאופרת ולבושה בנוסח תיאטרלי ודרמטי מה, שמלה ארוכה בעלת גלים גלים של בד, קעקוע גדול על זרועה השמאלית, ידיה על הפסנתר החשמלי, החלה לשיר, קולה, כשל זמרת אופרה נשמע מצלצל בחוזקה באולם הענק, היא יודעת לעלות ולרדת בטונים ובגווני הקול משורה לשורה בשיריה, האווירה, למרות המעברים ממקצב למקצב ומסגנון לסגנון – דיכאונית מה, השירים עצובים וכואבים, אינם מבשרים טוב. העיבוד מתחכם, שימוש רב בטכניקות מחשב להכפלת קולות ושירה בדואו, בוריס שוזר אווירה מלנכולית צוענית מה ללחנים, שי נותן תחושה של קדרות בצלילי הגיטרה, המופע איננו שמח, הוא קודר, הוא מלא בכאב.

בקולה טליה מזכירה את דקלה, הזמרת העושה נפשות למוזיקה הערבית, אך הסגנון שונה בתכלית, מזיגה של ניק קייב עם ביורק, אום כולתום וברברה, כן, כל האמנים המשפיעים על טליה נשמעים בשיריה – ג'וני מיטשל, ליידי גאגא, נינה סימון, רוברט וויאט, רדיוהד, קייט בוש, פטי סמית'….

המופע התלבש כמו כפפה לערב החורפי, אכן השירה של טליה תואמת ערב קריר ליד הקמין הדולק, על כוס יין. חצי קברט קודר, קורטוב של נשימות גבוהות.

היה זמן איכות.

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: