המופע של עילי בוטנר וילדי החוץ בהרכב משודרג, אוהד שרגאי, אדר גולד לצד תום גפן וגל לוגסי, צהרי שישי, 17.03.2017 בהיכל התרבות של תל אביב. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" מגזין לעיתונות חופשית.
מופע רצוף להיטים כובשי מצעדים ורשימות השמעה, ארבעה ווקליסטים מצוינים שהבמה היא ביתם, תאורה וויז'ואל דיגיטלי מצוינים הפכו את שעות הצהריים של יום שישי לקבלת שבת לכל המשפחה בצליל ואומר.
זה לקח בערך שעה וקצת עד שעילי בוטנר, המוסיקאי העומד בראש ההרכב, הכותב, מלחין ומפיק, פנה לקהל וביקש לקום ולרקוד, סימן מספיק כדי להרים מעל המושבים העמוסים בהיכל התרבות את כל בנות הנוער והצעירים לגדוש את הרחבה בקדמת הבמה לשעה ארוכה של להיטים נוספים.
אין ספק כי ההרכב של עילי בוטנר וילדי החוץ איננו הרכב רוקנ'רול סגפני אמנותי החי על מסלול האמן המתייסר והחושף את קרביו בפני המאזינים, מדובר ב"מכונת להיטים" מלוטשת, משומנת הרצה על הכביש המהיר כבר מספר שנים, עילי בוטנר שהחל את הקריירה כנגן בהרכבים שונים החל מFאנקנסטין הגרובי ועובר למיינסטרים עם שמוליק קראוס המנוח, גלי עטרי, ריקי גל ועברי לידר ריצף את מסלולו כיוצר בשלל להיטים יפים אותם כתב והלחין עבור אחרים כריטה, נינט טייב, הראל סקעת ורן דנקר, בשלב מסוים ולאחר שעבד עם עידן רייכל והפרויקט בהקלטת אלבום החליט לאמץ בעצמו את התבנית והקים את ההרכב ילדי החוץ במסגרתו הוא מגיש את שיריו באמצעות פיהם של אחרים. ההרכב בדמותו הנוכחית החדשה כאשר לצידו של עילי עצמו האוחז בגיטרה חשמלית או אקוסטית לסירוגין, כולל שלושה נגנים – צוקי דבוסק בגיטרות, אלעד אדר בקלידים ותכנותים, דקל דביר על התופים, כולל בקדמת הבמה את אדר גולד, אוהד שרגאי, גל לוגסי ותום גפן, ארבעה ווקליסטים ופרפורמרים מצוינים שמשקיעים מן הסתם שעות רבות מידי יום על אומנותם בחדרי חזרות, שירות, אימוני כוריאוגרפיה והעמדה בימתית ולבטח גם שורפים אנרגיות במכוני כושר. קרוב לשעתיים שהם לא עמדו במנוחה על הבמה, שרו, רקדו, קפצו ופיזזו תוך העמדה מצוינת בכל חלקיק שניה. לטעמי המופע היה עובר בהצלחה מרובה את אולמות הבידור של הערים הכי חשובות בעולם, החל מלאס ווגאס, ניו יורק, לונדון או מוסקבה, מופע איכותי, עשיר ותוסס באנרגיה ללא הפסקה.
את ילדי החוץ ומנהלם עילי בוטנר פגשתי לראשונה לפני ארבע שנים כאשר עילי, אוהד ואדר חגגו את השקת אלבומם "תם ולא נשלם" במועדון זאפה בתל אביב, הגעתי עם סימני שאלה ויצאתי עם סימן קריאה אחד ענקי, הנה כמה מהמחשבות שרכשתי, חוויתי ושיתפתי מאותו מופע – "אני לא ממש המאזין הממוצע של להיטי פופ, והגעתי הפעם ברגשות מעורבים, מצד אחד ההצלחה המוכחת של שורת הלהיטים שקדמו להשקה ומצד שני המכנה המשותף הרחב המופחת המכוון מראש להיקלט בקלילות, הגעתי ונהנתי, משל נכחתי בקומדיה של התיאטרון המסחרי, סוג של הצגה המעלה חיוך וגיחוך המתמסמס עם סיומה….כן, כך גם שירים אלו, הם קליטים, הם מובילים לפיזוזים ואף להצטרפות רבתי לפזמון החוזר, אך לא ממש למקום של כבוד על מדף התקליטים הביתי, ואולי זו כוונת המשורר, ליצור מוצר קליט, מתחנף לקהל הרחב, נוח לשיווק בעטיפה מוכרת… אז הערב שיניתי במקצת את דעתי על הפופ, הוא אפשרי, הוא קליט, הוא מוכר, אתה לא יודע היכן בדיוק שמעת אותו אבל הוא נעוץ מזמן עמוק בפאתי הראש."
אז אכן, חוויתי נהניתי ואולי לא ממש התפעלתי, אבל במבחן הזמן והקהל הם ניצחו את כל המחשבות המהדרות, המתהדרות, המתנשאות, כך הגעתי פעמיים לרשת ג' ברשות השידור בקריה כדי ליטול חלק בזכייתם בתואר הרכב השנה עם מספר שיא של השמעות.
כעת הם חוזרים כאמור לבמה בהרכב מחודש ומשודרג, שני הווקליסטים הנוספים המצטרפים להרכב, טל לוגסי ותום גפן, האחרון כיכב כאן בבלוג בעקבות מופע השקה לאלבום סולו שלו בשפה האנגלית "Through Fire EP" בתאטרון תמונע, תום תפס את תשומת לבי והמשפט הבא הוא תמצית החוויה שלי מנוכחותו הבימתית – "מדובר בשואו מעולה של ווקליסט שאינו חושש לחפור למעמקים ובמקביל לחרוך את משטחי המסוקים בגורדי השחקים בפארפראזה, כי תום גפן יורה להבות אש ווקליות!"
גל לוגסי לעומת זאת נקלטה בעיני ובאוזני עת נטלה חלק במופע הרצה לקראת השקת אלבומו האחרון של רביד כחלני "אינסניה" במועדון רדינג 3 באביב 2013. גל הייתה אחת מהווקליסטיות בהרכב המשודרג שליווה את רביד, הימן בלוז.
עם הרשמים והזיכרונות הללו אני מגיע בצהרי יום שישי להיכל התרבות של תל אביב וזוכה לחוות מופע של כשעתיים עמוס בשלל להיטים הרודפים אחד את רעהו שיוצרים תחושה נעימה ומשחררת, לצד הלהיטים המוכרים שקיבלו הפעם את המגע ההפקתי המצוין מידיו של צוקי דבוסק הגיטריסט הצמוד של עילי וטעימות מכמה שירים חדשים כאשר לצד מופע רביעייה ססגונית קיבל הקהל את זמן האיכות עם כל אחד מהווקליסטים כסולן בשיר ושניים לפחות, בבחינת לכולם חלק בהכל מכל וכל, את המושג בילוי לכל המשפחה כבר אמרתי בפתיחה.
עילי וילדי החוץ, סוג של פארפרזה על ילדותו בקיבוץ, עובדים כעת על אלבום חדש "בית?", ממנו הספיק עילי לשחרר שני סינגלים שכבר תפסו מקום בטוח ברשימות ההשמעה, שני סינגלים נוספים בוצעו ונחשפו במהלך המופע, שחרורו של האלבום צפוי בחודש מאי ולי נותר רק להמתין בסבלנות…
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום יובל אראל
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום שילי אראל
וידאו
