עילי בוטנר לא נשלם…

מופע השקת אלבום לעילי בוטנר וילדי החוץ – תם ולא נשלם, מועדון זאפה ת"א, 02.01.2013, אורח – עידן רייכל, נכח, האזין, תיעד ומדווח – יובל אראל. הדיווח מתפרסם גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת.

מיהו עילי בוטנר? אכן, הוא כותב שירי פופ, מלחינם ופורט עלי גיטרה. את דרכו המוסיקלית החל כנגן בהרכבים שונים וליווה הרבה מזמרי המיינסטרים המוכרים דוגמת ריקי גל, גלי עטרי, עברי לידר, ניגן בהקלטות אלבומים שונים שין היתר עבור עידן רייכל, שמוליק קראוס וריטה, ואז פרץ ככותב, מעבד ומלחין ועומד מאחורי זמרים מצליחים – נינט טייב, רן דנקר, קובי אפללו, נורית גלרון, איה כורם, הראל סקעת ועוד.

לפני כשנה אסף אליו את שני הזמרים יוצאי תוכנית הטלויזיה "כוכב נולד" – אדר גולד ואוהד שרגאי והחל לשתף עימם פעולה בסדרת שירים שהפכו ללהיטים – "רץ אלייך", "תתן לי יד", "תם ולא נשלם" ו"נעים עכשיו", לפרוייקט העכשוי קרא עילי בשם "עילי בוטנר וילדי החוץ" על משקל היותו יליד קיבוץ "עין הכרמל", ילדי החוץ הנו כינוי לילדים שנשלחו ללמוד ולגדול במסגרת קיבוץ מסיבות שונות ונקלטו והפכו לחלק מהחברה ההומוגנית המשותפת.

ארבעת השירים הפכו ללהיטי פופ אהובים על הקהל הרחב, מעבר למצעדי ההשמעות בתחנות הרדיו ניתן לבחון את עוצמת חשיפתם בערוץ היוטיוב של עילי שם צבר כל אחד מהם מאות אלפי צפיות!!

היום יצא לחנויות המוסיקה אלבום הבכורה של הפרוייקט "תם ולא נשלם" הכולל תשעה שירים שהופקו מוסיקלית בידי גיא מנטש ויהל דורון "גיא ויהל".

אמש חגגו חברי ההרכב את השקתו של האלבום במופע חגיגי במועדון זאפה ת"א שהמה מקהל כולל רבים מאמני הבית של NMC החברה משיקת האלבום ויוצאי "כוכב נולד". בזאפה יש מעין מחלה שכזו, המועדון ממוקד מואד בשיווק מטעמי המטבח ועל פי כללים נוקשים, יוצר מעין עירוב של אוכל ואמנות, לא תמיד הזיווג הזה מתאים, לפעמים כן ולפעמים ממש לא…

אני לא ממש המאזין הממוצע של להיטי פופ, והגעתי הפעם ברגשות מעורבים, מצד אחד ההצלחה המוכחת של שורת הלהיטים שקדמו להשקה ומצד שני המכנה המשותף הרחב המופחת המכוון מראש להיקלט בקלילות, הגעתי ונהנתי, משל נכחתי בקומדיה של התיאטרון המסחרי, סוג של הצגה המעלה חיוך וגיחוך המתמסמס עם סיומה.

כן, כך גם שירים אלו, הם קליטים, הם מובילים לפיזוזים ואף להצטרפות רבתי לפזמון החוזר, אך לא ממש למקום של כבוד על מדף התקליטים הביתי, ואולי זו כוונת המשורר, ליצור מוצר קליט, מתחנף לקהל הרחב, נוח לשיווק בעטיפה מוכרת.

אז מה היה לנו אמש? מופע שהחל בשיר שקט, אור בודד כחלחל מאיר את עילי היושב לבד על הבמה, מלווה בגיטרה אקוסטית, מבצע את השיר "מכתב לאחי" אותו כתב עבור קובי אפללו, בלדה אישית, הקהל מצטרף בשירה חרישית בפזמון, קשר הבלתי אמצעי נוצר בזיק אחד, עילי מודה לקהל ומספר על מהות מהופע – חגיגה לרגל השקת האלבום החדש, הוא מציין כי מעבר לשירי האלבום החדש יבצעו שירים משני אלבומיו הקודמים ושירים שכתב לאמנים אחרים.

אט אט מצטרפים הנגנים – צוקי דבוסק בגיטרת בס, דני עבר-הדני – קלידים ודקל דביר על התופים, עילי מזמין את אוהד שרגאי, החצי מהצמד המבצע את שיריו כעת, הוא שר, בליווי האקוסטית של עילי, את השיר "הכל מזכיר אותך", שיר שכתב עילי עבור האלבום המשותף שלו עם רן דנקר, אנחנו עדיין בשלב העמוק, הנוגה, הנוגע בלב, כעת מצטרפת אדר גולד לבמה, היא פותחת בשיר "ובימים" בלדה נוספת הלקוחה מהאלבום החדש, השיר החותם אותו, האווירה הרגשנית נשמרת כאשר אדר עוברת לבצע את השיר "קול זיכרון חוזר", שיר שכתב עילי לריטה, באלבומו הראשון, האמת שאדר איננה ריטה, אבל היא מגישה את השיר בנאמנות ואמינות, אוהד מלווה אותה בקול השני, בהמשך הוא נוטל על עצמו מעמסה די כבדה, הם מסיטים את השרפרפים הצידה, המופע אמור להתחמם, יותר קצב ומתח, אוהד פותח בשיר שעילי כתב לנינט טייב – "אם תבוא", גם אוהד איננו נינט, אבל לאוהד יש את היכולת הדרמטית והעמידה הנכונה להגיש את השיר עם כל המניירות המיוחדות של נינט, אוהד נותן כעת את הרוקנ'רול שבשיר, האווירה כבר גועשת, עילי לוקח את עצמו עם הגיטרה לעבר שני הזמרים שלו המצטרפים בדואט, הוא עשה בחירה טובה בזמרים שלו.

הצמד, אוהד ואדר לוקחים את הקהל לסוג של שירה בציבור, עם הבחירה המוצלחת בשיר "ימים של קיץ" אותו כתב עילי לכפיר בן ליש, אוהד מחלק את הקהל לבנים ובנות, אתם תשירו כך, הוא אומר, ואתן תשירו כך, מצטרפת אדר, השיר מכיל סוג של גרוב קצבי, הוא מרקיד, זה הפופ אליו התכוון עילי, שיר שלוקח את כולם יחדיו, גם צלילי גיטרה חשמלית הנוחתת במקום הנכון.

הקהל כבר מבושל היטב, זה הזמן להמשיך לשיר קצבי מהאלבום החדש "נעים עכשיו", מילים מקפיצות, קצת לא מחוברות, אולי לטעת אווירה של חיפזון ורוח שטות, אווירה מתעתעת, השיר הוא הסינגל הרביעי שהושק להאזנה ממש בתחילת החודש, והוא כבר תופס את הקהל, הם יוצרים כאן מסיבה, הקהל מצטרף לפזמון בכפיים,

כן, זה הזמן הנכון להמשיך את החגיגה הזו, עם השיר "תתן לי יד" עוד מוצר פופי קליט מהאלבום החדש, פרי יצירתו של עילי ומיד אחריו ללהיט נוסף – "רץ אליך" השיר הראשון ששוחרר להאזנה מהאלבום לפני קרוב לשנה, כעת כשהאדרנלין מפמפם בעורקים של החבורה על הבמה וההמון שמולה הם חותכים היישר ללהיט נוסף שנכתב בידי עילי עבור נינט טייב – "היא יודעת", כאן אני עוצר לרגע וחושב, אולי זה היה נחמד לו כל הזמרים שזכו לרכב על גלי ההצלחה עם תרומתו של עילי היו מצטרפים הערב לחגיגה שלו, הן כהערכה על פועלו עבורם והן כפרגון לפרוייקט החדש אותו הוא חגג הערב, אבל אלו מחשבותי בלבד..

עוד שיר מהאלבום של עילי עם רן דנקר – "שווים" היוצר סוג של דרמה באווירה, יש בו מקצת מהאקטואליה, האמת הוא אקטואלי תמיד…

כעת מגיע תורו של אורח הכבוד הערב, מסתבר שעידן רייכל הוא לא רק מוסיקאי כותב, יוצר מלחין, מבצע ופרוייקטור אדיר חוצה יבשות, רייכל הוא גם חברו של עילי עוד מימיהם בשירות הצבאי, עילי פותח באקוסטית עם השיר "מחכה", שיר שהלחין רייכל לריטה, וזה יבוא אתה תראה…רייכל לוקח את תפקיד השירה כעת, אורות לבנים מאירים את השניים מלמטה, יוצרים תפאורה דרמטית, עילי מצטרף לדואט.

עילי מתחיל להעלות זכרונות על עבודותיהם המוסיקליות, כעת רייכל לוקח אתנחתא, יש לו סיפור, על שחרורם מהצבא, על החלטה לטוס לפריז ולרכוש גיטרה, מרובע פיגאל, סיפור מלא דרמה על איך ולמה ולמרות המכשולים והמחסומים שנצבו בפני בני קיבוץ בעיר האורות…

ובאווירה פריסאית שכזו רייכל נוטל את האקורדיון ולצידו של עילי הם מבצעים את "מה שלא הספקתי לומר" שכתב עילי לרן דנקר באלבומו האחרון, אווירה רגועה, נוגה קצת, כאילו שנסון, דואט, ום ממשיכים עם שירו של רייכל – "שאריות של החיים", יש כאן סוג של חיבור וסגירת מעגל, גיא ויהל, הצמד שאמון על ההפקה המוסיקלית באלבום ביצע את השיר במסגרת השתתפותם בתוכנית הכשרונות הטלויזיונית TheVoice.. והשניים ממשיכים עם ביצוע לשיר נוסף של רייכל – "מילים יפות מאלה", יפה לו לעידן שכיבד את עמיתו המוסיקלי בחגיגת ההשקה.עידן מסיים והצמד שרגאי וגולד חוזרים על כל הנגנים, הם מתקרבים לסיומו של המופע, סט שירים נוסף הכולל את "תם ולא נשלם" – שיר הנושא של האלבום, "בואי ונעזוב" שנכתב לרן דנקר, וביצוע נוסף לשיר "מכתב לאחי" אך הפעם בגרסה קצבית ועולצת בהשתתפות הקהל, חצי אולם כבר על הרגליים הם מקנחים בשיר "אני אש", עוד אחד מהאלבום עם רן דנקר, סוג של קליימקס עם הקהל והם יורדים על מנת לחזור אחר כך להדרן.

שוב כבהתחלה, עילי והגיטרה האקוסטית לבד על הבמה, אור כחול בודד מאחור, סוג של אינטימיות, עילי פותח עם השיר "סוף העונה", ריטה, כן. כעת חוזרים הנגנים והזמרים, עדיין אווירה אינטימית, על שרפרפים מוגבהים, עילי נזכר בימי הקיבוץ, רוצה ליצור שירה בציבור – "בארץ אהבתי", אדר גולד לוקחת את תפקיד הסולו, הקהל מצטרף חרישית, רק שרל'ה שרון והפרחים לצה"ל חסרים, האמת שזרי הפרחים כבר הוענקו לשלושה, השיר של לאה גולדברג ומוני אמריליו לוקח את הקהל באולם למקום אחר, חוזרים אחורה, ארץ ישראל ההיא, של פעם, סוג של קומזיץ באולם, רק שלא יהפכו כאן קרטושקעס מול הבמה..

הם ממשיכים עם "ילדות קשה", מחוץ לתפריט הפלייליסט, שירם של יעקב גלעד ויהודית רביץ, עדיין ארץ ישראלה…

וכעת הם הולכים על הפינאלה הגדולה, "אתם מוכנים לעמוד?!" שואלת מצווה אדר גולד, הקהל קם על רגליו, שיר אחרון – "רץ אלייך", אוהד פותח בשירה, זהו אחד הלהיטים של האלבום – הראשון כבר אמרתי.

אז הערב שיניתי במקצת את דעתי על הפופ, הוא אפשרי, הוא קליט, הוא מוכר, אתה לא יודע היכן בדיוק שמעת אותו אבל הוא נעוץ מזמן עמוק בפאתי הראש.

פלייליסט: מכתב לאחי, הכל מזכיר אותך, ובימים, קול זיכרון חוזר, אם תבוא, ימים של קיץ, נעים עכשיו, תיתן לי יד, רץ אלייך, היא יודעת, שווים, מחכה (רייכל), מה שלא הספקתי לומר (רייכל), שאריות של החיים (רייכל), מילים יפות מאלה (ריייכל), תם ולא נשלם, בואי נעזוב, מכתב לאחי, אני אש.

הדרן: סוף העונה , בארץ אהבתי,(+ילדות קשה), רץ אלייך.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151307313864654.490493.721654653&type=1

וידיאו