דיווח מהשטח

אנושות בהתהוות

רשמים בצליל וצבע מתוך המופע החדש של הרכב מוזיקת העולם ,ימן בלוז, בהנהגתו של רביד כחלני. מוצ"ש, 10.05.2014, מועדון רדינג 3. נכח, פיזז, תיעד ומדווח – יובל אראל.

רביד כחלני, אינסאניה – אנושות. צילום: יובל אראל
רביד כחלני, אינסאניה – אנושות. צילום: יובל אראל

אהווה, יאללה!! עוד ערב בלתי נשכח אל מול הבמה המלאה באנשי ההרכב המצוין של רביד כחלני – ימן בלוז, נוחתים למופע בישראל ומציגים חומרים חדשים – INSANIYA.

"ימן בלוז", הפרוייקט המוזיקלי פרי חזונו של סולן ההרכב רביד כחלני, פרץ לתודעה בשנת 2010 עם מרקם מוסיקלי ייחודי המשלב מוסיקה תימנית-שורשית ופיוטים עתיקים לצד פאנק וממבו אפרו- אמריקאי בני זמנינו. ההרכב, זוכה לשבחים ברחבי העולם, וכעת, לאחר שלוש שנים עמוסות בכמאתיים הופעות מסביב לעולם וממש לפני היציאה לסיבוב ההופעות החדש, הם הגיעו אמש למועדון רדינג 3 בנמל תל אביב, על מנת לחנוך בפני הקהל הביתי את הבכורה העולמית למופע החדש המתבסס בין היתר על חומרי האלבום שבדרך בהפקתו של המפיק ביל לאזוול.

פרסומת
רביד כחלני ואיתמר בורוכוב. צילום: יובל אראל
רביד כחלני ואיתמר בורוכוב. צילום: יובל אראל

אל מול אולם מלא הציג רביד כחלני וההרכב ימן בלוז יחד עם צוות מרקדני מריה קונג את המופע החדש – INSANIYA או בתרגום לעברית – אנושות, המהווה למעשה שפה חדשה של מוסיקה רבת עוצמה, עם  סאונד חדשני ומשובח,  בשילוב וידאו- ארט ומחול מקורי מבית להקת המחול והמיצג "מריה קונג". רביד לא מוותר על תלבושות ססגוניות בניחוח אתני גלובלי בשילוב רעמת הראסטות המעטרות את ראשו בתחילת המופע ככרבולת ססגונית ובהמשך כרעמת צמות נחש המתעופפות לכל עבר…

רביד כחלני והוד מושונוב. צילום: יובל אראל
רביד כחלני והוד מושונוב. צילום: יובל אראל

על רביד כחלני וההרכב שלו כתבתי כאן מספר פעמים, בעקבות מופע מדהים בבית מזרח מערב ובעקבות השתתפות במופע המרכזי של פסטיבל הפיוט האחרון במוזיאון תל אביב, לא רק אלא אף מעת לעת בהופעות איזוטריות בשוליים התל אביבים עם סצנת בלוז וגוספל יחד עם עוזי רמירז וחברים נוספים.

רביד כחלני ומריה קונג. צילום: יובל אראל
רביד כחלני ומריה קונג. צילום: יובל אראל

אבל הפעם אני יכול רק לסכם, לא הייתם? הפסדתם, קחו, תנסו להתנחם בתמונות ובצלילים…

פרסומת

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע.

וידאו 

 

 

 

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button