חגיגת המנגינות של דנה לפידות

מופע השקת האלבום "כמו בהתחלה" לדנה לפידות, מועדון רדינג 3, שלישי, 19.01.2016. אורחים – משה פרץ, דקלה, שלומי שבת. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

אתחיל מהסוף, היה זה יומה של המוסיקה המזרחית הקלה, אמש בנמל תל אביב, בשני האולמות הגדולים, באחד חגג ליאור נרקיס, בשני, היכן שאני נכחתי, חגגה דנה לפידות, מי שהגיעה מבאר שבע שבדרום אל לב המיינסטרים, את המסיבה לכבוד השקת אלבומה השני "כמו בהתחלה" וארחה שלושה זמרים מהמובילים בפריים טיים של המוסיקה הפופולארית בארץ, מהצבע הערבי המקומי ועד הצבע הימתיכוני בואכה הבלקן.

במדרג שאני יוצר בדמיוני נחשבת דנה לפידות לעומדת מעל שלביו הגבוהים ביותר, מוסיקאית, זמרת, הכותבת בעצמה את הטקסטים של שיריה ואף מלחינה אותם, קוראים לכך סינגר סונגרייטר, הסביבה המוסיקלית בה היא נעה בבטחה הנה הסצנה הימתיכונית, אולם כשדנה לפידות שרה אתה מצליח לזהות מיד כי היא איננה נופלת למלכודות של סלסולים, אפילו מאוועל אחד היא איננה מבצעת, למרות ששיריה מעובדים עם שלל רמזי מנגינות וכלי נגינה המבקשים לתת את הצבע הימתיכוני המזרחי לשיריה, הרי שהצבע המדוייק יותר לוקח אותם לעבר מחוזות המיינסטרים הישראלי, הפופ המתקתק, העמוס רגשות, אהבות, הורות, געגועים, המסע המוסיקלי של דנה מתהלך כשהוא עטוף בצבעים חמים וברגישות משלב את המערב והמזרח במעין תבשיל טעמים הנוגעים בנימי הנפש, רגש, רגש, רגש.

אלבומה החדש "כמו בהתחלה" הכולל תריסר שירים שאת כולם דנה לפידות כתבה והלחינה, נעטפים בעבודה מצויינת של הפקה ועיבוד מוסיקלי העשיר מצד אחד ורגיש מאוד מהצד השני בידיו האמונות של תמיר צוק, למעט שיר אחד שאת עיבודו המוסיקלי יצר יעקב למאי – "חיבוק של אמא", דנה עצמה מספרת כי האלבום הנו תוצר של עבודה לאורך ארבע שנים ומהווה מעין מסע שורשים אישי בחייה, למן ימי ילדותה והתובנות שינקה מבית הוריה.

אמש היה מועדון רדינג 3, שזה מזמן כבר הפך באופן רשמי או לא להיכל ההשקות של הסצנה המזרחית, מועדון שכבר נחשב בסצנה לנקודת מוצא למבקשים להעפיל במסלולי הפופולאריות וההצלחה בסצנה הימתיכונית, בבחינת המדרגה לפני היכל התרבות וקיסריה, מלא עד אפס מקום, כבר לפני מספר ימים הוכרז המופע בבחינת "סולד אאוט" ולא ניתן היה להניח יד על כרטיסים…

לקראת השעה עשר וחצי בערב אחרי שהרכב הנגנים הכולל את יוסי מור בקלידים ( הפקה מוזיקלית למופע), רמי אוסרבסר בגיטרות, שלום מור בגיטרה אקוסטית, טאר ועוד, אמיתי פריינטה בגיטרת בס, אוריאל ווינברגר בכלי נשיפה ואלמוג לזמי על התופים, פותחים בביצוע מקדים לנעימת שיר הנושא דנה לפידות עולה לבמה ופותחת את המופע עם השיר שהפך לאחד הסינגלים המצויינים והמאוד פופולריים מתוך האלבום "כמו בהתחלה", מעמידה את הקהל במיקום הנכון ויוצקת מיידית את החוויה הנכונה להווייה של הערב.

בשיר הבא, המאוד מוכר, "מנגינה", אני מצפה לראות את עדן בן זקן לצידה על הבמה, אותה במה שרק לפני חודש חגגה עליה עדן את השקת אלבום הבכורה, כי השיר כעת הוא זה שדנה כתבה והלחינה לעדן בן זקן, טוב, זה לא קרה הערב, עדן אמנם ישבה בקהל, אך לא הצטרפה לשירה, היו הפתעות אחרות, בכלל, דנה חגגה הערב גם את יום הולדתה, העוגה הגדולה שהובאה כעת אל הבמה בידי בני המשפחה וחברים הזכירה זאת…

עם שלל שירי האלבום, ומאוחר יותר גם כמה משירי אלבום הבכורה לקחה דנה לפידות את הקהל שהגיע במיוחד לחגוג עימה את שמחת ההשקה, למסע מוסיקלי עמוס ברגשות, הפתיעה כאשר האורח הראשון שלה על הבמה, סוג של סוד שנשמר עד הרגע, היה משה פרץ, לביצוע השיר שדנה לפידות כתבה והלחינה במיוחד עבורו – "ברצלונה", פרץ שכבש לאחרונה את הסצנה בעקבות סבב ההופעות המשותף לו ולעומר אדם, העלה את סף הריגושים בקרב הקהל הרב.

כך גם בהמשכו של הערב כאשר האורחת הבאה מצטרפת לחגיגה, דקלה, הזמרת היהודיה הכי ערבית (בסגנון המוסיקלי) שיש לנו, דקלה המביאה בסגנונה הנונשלנטי המלווה במחוות ידיים וגוף אופייניות לה את השירה הנוצרת מיסודות השירה הערבית הקלאסית, אף היא ניצבת לצידה של דנה בקטגוריית הנשים הכותבות ומלחינות, הקהל חווה שיאי רגש נוספים בביצוע משותף של השתיים ללהיטיה האחרונים של דקלה – "שבע בערב" ו"אין עוד אהבה כזאת".

דנה ממשיכה עם הליין אפ מתוך האלבום ומובילה את המופע לשיא נוסף, לדעתי האחרון, על כך מיד, הפעם מצטרף לצידה של דנה שלומי שבת, הם מבצעים את השיר "יש לך" אותו כתבה והלחינה דנה, ושלומי הפכו לאחד מהלהיטים הגדולים של השנה האחרונה בגלי צה"ל…

אך עם האווירה החמה באולם, במיוחד לאחר שחלק גדול מהקהל כבר התגודד במעין חפלת ריקודים ושירה אל מול הבמה, כשהוא נוטש את מקומות הישיבה סביב השולחנות, החל המופע לקבל צביון וצבע חפלאי קלאסי, שקי הרגש, כדי הדמעות, וזרמי החום בגוף למשמע הטקסטים בשיריה של דנה לפידות עד עתה, אלו שהגדירו אותה גבוה ועמוק במיינסטרים הישראלי העברי, נטו כעת אחורה והותירו את המקום למחיאות ונפנופי הידיים במחרוזת שירים ומחוות רכינה לעבר הקהל של דנה, אישית הייתי מעדיף עוד אורחים, אולי ליאור נרקיס, לו כתבה דנה את השיר "נוסטלגיה", הרי ליאור היה באותה עת בצדו השני של הנמל, במופע משלו בהאנגר 11, וכן, גם את עדן בן זקן הצעירה, זו ששירה בוצע כבר בתחילת הערב, לפני שדנה התמסרה כולה לרצונו של הקהל להפוך את המופע למועדון ריקודים.

את התיקון האישי היא עושה בסופו של המופע כאשר היא חוזרת להדרן אחרון עם השיר "משוגעת" מאלבום הבכורה, השיר אותו כתבה יחד עם אימה, אחד השירים עמוסי הרגש והאמוציות.

מבחינתי אני מצפה בהשקת האלבום הבא, השלישי, שאין לי שום ספק כי הוא יגיע, לחוות את המופע באולם ישיבה, בהיכל התרבות, הבימה, תאטרון גבעתיים, תאטרון חולון או תאטרון יהלום, ובלבד כשהקהל נהנה מהשירים בישיבה ולא בריקודים, כי שם טמון כוחה האדיר של דנה לפידות, היא ממש לא צריכה את הוויית החפלה המוסיקלית, היא בהחלט יכולה וראויה להיות המקבילה למירי מסיקה מבחינת השירה או קרן פלס ככותבת הבאה…

ליין אפ: כמו בהתחלה, מנגינה, ברצלונה ( עם משה פרץ), מסתובב בעולם, בובת קברט, חיבוק של אמא, משוגע, שבע בערב ( עם דקלה), אין עוד אהבה כזאת (עם דקלה), יום שישי, אין יום אין לילה, האחת מבין כולן + מלדה, יש לך ( עם שלומי שבת), מתוקים (עם שלומי שבת), אין לי שקט, כל הימים, הלו אדון + Sweet Dreams, הרגלים רעים. הדרן: משוגעת

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו