יום שלישי, ספטמבר 1, 2026

באים פשוט

פשוטי הרחוב ונורמן עיסא במופע משותף, פאפאיתו בר, שלישי, 22.12.2015, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

עיסא ואלול, פשוטי הרחוב. צילום: יובל אראל
עיסא ואלול, פשוטי הרחוב. צילום: יובל אראל

"פשוטי הרחוב" הם במיוחד איציק אלול וחברים, היוצרים, מנגנים ומופיעים עם חומרים אותם ניתן לתייג כרוק אתני, רוק המשלב בין מזרח למערב, או רוק ישראלי כפשוטו, הניזון מהסביבה, השפעותיה, צליליה, טעמיה ותבליניה, חברי הלהקה המגיעים מהגליל העליון, אחד האזורים בארץ בהם במיוחד חיים אלו לצד אלו יהודים וערבים, נוצרים ומוסלמים, דרוזים וצ'רקסים במרקם של ערים, כפרים וקיבוצים, חקלאות לצד תעשייה, אקדמיה לצד מסורות.

לאחרונה השיקו חברי ההרכב את אלבום הבכורה הנושא את שם ההרכב "פשוטי הרחוב" המהווה מעין פרויקט אתני המשלב רוק לצד סלסול ימתיכוני, מעברים ערביים קלאסיים לצד קורטוב מוסיקה יהודית עד קריצה אלקטרונית פה ושם. על ההפקה המוסיקלית אחראי אסי גבעתי, יוצא להקת שוטי הנבואה.

כחלק מפעילותם וההכרות עם הצפון שלבו חברי ההרכב את השחקן ומסתבר שגם זמר, לא רע בכלל, נורמן עיסא, המוכר לציבור הרחב כאמג'ד מהסדרה "עבודה ערבית" בטלוויזיה, בעקבות פרויקט שביקש לחבר בין אמנים יהודים לערבים, עניין שלא באמת עלה על הדרך הנכונה אולם, החיבור בין אלול לעיסא הוביל להשתתפותו של האחרון בהרכב ובאלבום.

את מופע ההשקה הרשמי שהתקיים בתחילת החודש פספסתי, אך כשהוזמנתי אמש לפאפאיתו בר בדרום תל אביב בואכה יפו למופע שלהם, לא חשבתי פעמיים.

את נורמן עיסא כבר פגשתי מעל הבמה, כזמר כמובן, היה זה כאשר התארח בהופעתה של להקת חאלס העכואית בה חברים ערבים ויהודים, להקת מטאל ארצישראלית שנדלקתי על החומרים שלהם בעקבות כמה מפגשים.

פשוטי הרחוב, דחקות ושירים. צילום: יובל אראל
פשוטי הרחוב, דחקות ושירים. צילום: יובל אראל

מסתבר שנורמן הוא לא רק שחקן וגם זמר, הוא גם בדרן, מספר בדיחות וסוג של מולטי טלנט, סיפוריו (החוזרים, מנסיוני) אודות היותו נער מקהלה בכנסיית יום א בגליל, היותו זמר חתונות וחפלות ועוד מיני סיפורים המטובלים בהרבה הומור המעלים גלי צחוק  בקהל, מהווים חיבור וקישור מוצלח לביצועי השירים, הוא מסלסל כמו אחרון זמרי החפלות המקצועיים, אך גם שר בעברית רהוטה את הטקסטים שאלול כותב בפשטות, חום וחן טיפה נאיבי (כי הגליל זה לא תל אביב עיר ללא הפסקה, ברים, שוק בשר וחיי לילה סוערים…), אך עם לא מעט מוסרי השכל חשופים או מוצנעים, שם הלהקה מקרין ישירות על ההוויה והחוויה, פשטות, עממיות, ישירות והרבה חום ואהבה למוסיקה ולשירה.

הקהל שמילא את השולחנות בפאפאיתו בר אמש קיבל שעה וחצי של חום, אהבה, צלילים, שירים והרבה סיפורים מטובלים, פשוטי הרחוב פשוט כבשו את הלב.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

הכי חדשים

משי קלינשטיין עוצרת לפני הדמעות

משי קלינשטיין ממשיכה לסלול את דרכה המוזיקלית העצמאית. כעת היא משיקה את "לפני שתגרום לי לבכות". זהו...

אור משוגע: תופעת דופלר חוזרת לעניינים

יש להקות שלא נעלמות באמת, גם כאשר השקט נמשך כמה שנים. השירים נשארים ברדיו, בתקליטים ובזיכרונות של...

ספטמבר נכנס לקצב: ערבי הג׳אז שיפתחו את הסתיו בתל אביב

הקיץ עדיין מסרב להיפרד, אבל לוח ההופעות כבר מבשר על שינוי. ספטמבר מביא לתל אביב רצף ערבי...

חוזרים לרעים, זוכרים יחד

שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה, אך הזמן לא מקהה את הכאב. ביום רביעי, 7 באוקטובר,...

האור של הנובה יזרח שוב במדבר

קהילת הנובה חוזרת למדבר בלאק רוק שבנבדה, ונושאת עמה זיכרון כואב. זו השנה השלישית שבה יוקם מיצב...

שירה זלוף כבשה את האוזן השלישית עם ויניל לבן

היום האחרון של החופש הגדול קיבל פסקול צעיר, צבעוני ובעיקר צפוף. שירה זלוף הגיעה לחנות האוזן השלישית...

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא