יש אנשים שמחליפים קריירה ומשאירים את הקודמת מאחור. לייזי גורדון מעולם לא נפרד באמת משתי אהבותיו. הכדורסל והמוזיקה ממשיכים אצלו באותו קצב. פעם הכדור הכתיב את התנועה, היום הפסנתר מוביל את המהלך. בשני המקרים צריך להקשיב, להגיב במהירות ולדעת לאלתר.
ביום חמישי, 8 באוקטובר, יגיע גורדון להתיבה ביפו. הוא יציג את “Fun Jazz – הגבר הנשוי”. הערב ישלב שירים מקוריים, נגינה חיה, הומור וסיפורים אישיים. גורדון ישיר, ינגן ויוביל את הקהל בין התחנות בחייו. לצדו ינגנו אלון שטרן ויואב לחוביצקי.
הג׳אז ירד ליפו
בחודשים האחרונים הפכה התיבה לבית החדש של סצנת הג׳אז התל אביבית. הסצנה פעלה במשך שנים בבית העמודים. המועדון נסגר לקראת פרויקט שימור המבנה ההיסטורי שבו פעל. המוזיקה לא עצרה, אלא ארזה את הכלים וירדה ליפו. כעת הג׳אז מתכנס בחצרות יפו, פסיעה משדרות ירושלים. הרכבת הקלה מביאה את המאזינים כמעט עד פתח המועדון. יורדים בתחנת סלמה, צועדים דקות אחדות ונכנסים היישר אל הגרוב.
המעבר להתיבה שומר על הרוח האינטימית שאפיינה את בית העמודים. הקהל יושב קרוב, והנגנים מרגישים כל תגובה. זהו בדיוק המרחב שמתאים ללייזי גורדון. אצלו גם המוזיקה וגם הסיפורים זקוקים לקהל קרוב.
מהפרקט של מכבי אל הפסנתר
גורדון שיחק במשך שנים בליגה הראשונה בישראל. הוא לבש את מדי מכבי תל אביב והפועל אילת. בהמשך שיחק גם בהפועל תל אביב ובקבוצות נוספות. הוא הגיע לנבחרת ישראל והפך לדמות צבעונית במיוחד בענף.
אחרי הקריירה על הפרקט, גורדון נשאר בתוך עולם הכדורסל. הוא עבד כמאמן אישי, מרצה ופרשן טלוויזיה. רבים זוכרים את האנרגיה שהביא לשידורי ערוץ 1. הוא המציא כינויים, שבר את כללי הטקס והכניס הומור לשידורים. אפילו משחק אפרורי קיבל ממנו צבע וסיבה להישאר מול המסך. בין השחקנים שהתאמנו אצלו נמצא גם דני אבדיה. גורדון עבד איתו בילדותו על שליטה בכדור וראיית משחק. הוא אימן אותו גם בעזרת כדור טניס. מאחורי התרגיל עמדה תפיסה רחבה יותר. השחקן אינו רק מבצע הוראות, אלא קורא את המגרש ויוצר בעצמו.
הכדור נדם, המוזיקה נשארה
הפסנתר נכנס לחייו הרבה לפני הכדורסל המקצועני. גורדון מנגן כבר מגיל שש. כנער הוא ניגן בלובי של מלון בהרצליה. האורחים עצרו, הקשיבו ותהו מי הילד שיושב ליד הפסנתר.
הכדורסל הפך למקצוע, אך המוזיקה המתינה בסבלנות. כאשר הגוף סימן שהגיע הזמן לרדת מהמגרש, הפסנתר כבר חיכה. גורדון כתב, הלחין, הקליט והופיע. את אלבומו “Let Me In New York” הפיק יוסי פיין.
החיבור שלו לג׳אז מרגיש טבעי. גם בג׳אז אין מהלך אחד שחייבים לבצע. צריך להכיר את המבנה, ואז להרשות לעצמך לצאת ממנו. זה בדיוק המקום שבו גורדון מרגיש בבית. הוא אינו מסתפק בנגינה מדויקת או בשירה מלוטשת. הוא מחפש את התגובה והדיאלוג שנוצרים באותו הרגע. במובן הזה, הפסנתר החליף את הכדור. האלתור, הקצב והחיפוש אחר המסירה הנכונה נשארו איתו.
ג׳אז שלא משאיר את ההומור בחוץ
גורדון מגדיר את הסגנון שלו כ־“Fun Jazz”. השם מתאר היטב את המפגש שהוא מבקש ליצור. הג׳אז פוגש סול, פאנק, בלוז וגרוב. הסיפורים פוגשים הומור עצמי, והקהל הופך לחלק מהמופע.
אין כאן טקס מכובד שמחייב ישיבה קפואה ודממה מוחלטת. זהו ערב שמבקש להשתחרר, לצחוק ולנוע בתוך המוזיקה. המופע פונה לחובבי ג׳אז ותיקים, אך אינו סוגר את הדלת לאחרים. “Fun Jazz” כבר הגיע לפסטיבל הג׳אז באילת ולבית היוצר בתל אביב. כעת הוא נוחת בחלל האינטימי של התיבה. גורדון יוכל לראות את הקהל, להגיב אליו ולשנות כיוון. הרי גם בכדורסל אי אפשר לדעת מראש לאן יתגלגל הכדור.
“הגבר הנשוי” מביא לבמה את גורדון כפי שהוא באמת. פסנתרן, בדרן, מספר סיפורים ואיש של קצב. הוא עבר דרך ארוכה מהפרקט אל הפסנתר. ובכל זאת, נדמה שמעולם לא החליף מגרש. הוא פשוט מצא דרך אחרת לקלוע.
פרטי המופע
Fun Jazz – “הגבר הנשוי”
יום חמישי, 8 באוקטובר 2026
פתיחת דלתות: 19:30
תחילת המופע: 20:00
התיבה, חצרות יפו
שדרות ירושלים 19, תל אביב־יפו
תחנת הרכבת הקלה הקרובה: סלמה
לייזי גורדון – מילים, לחנים, פסנתר ושירה
אלון שטרן – בס וחיוכים
יואב לחוביצקי – תופים
