יום שני, נובמבר 9, 2026

נונו שרה את האהבות שנשארות איתנו

נונו משחררת את ״האהבות שלנו״, שיר הנושא מסרטו החדש של אבי נשר. הבלדה חושפת צד רך ופגיע בקולה, ומחברת בין אהבה, פחד וזיכרון.

נעמי אהרוני גל, נונו, משחררת את ״האהבות שלנו״, שיר הנושא מסרטו החדש של אבי נשר. הפעם היא מניחה בצד את הפופ השובב והצבעוני. במקומו מגיעה בלדה אינטימית, חשופה ובעלת ניחוח קולנועי מובהק.

נונו כתבה, הלחינה ומבצעת את השיר. גל עובד הפיק אותו, ותום אורן עיבד את המיתרים והקלידים. נשר עצמו ביים את הקליפ, המחבר בין השיר לעולמו הרגשי של הסרט.

כשהרעש נחלש, הקול הפנימי נשמע

״האהבות שלנו״ עוסק ברגע שבו אדם מפסיק להסתתר מאחורי הרעש. הדוברת מנסה לומר את מה שלא הצליחה לבטא קודם. היא מבקשת אחיזה, אך חוששת לחשוף את כל מה שבתוכה.

הציור החצי־קרוע שפותח את השיר הופך לדימוי של מערכת היחסים. משהו בה פגום, מוזר ולא גמור. למרות זאת, מבטו של האדם שמנגד מצליח לראות בו יופי. גם הצעקה שאיש אינו שומע מקבלת משמעות כפולה. היא מבטאת בדידות, אך גם את כישלון התקשורת בין אנשים. דווקא השתיקה של בן הזוג מאפשרת לדוברת למצוא קול.

הפזמון צובע את השמיים בשחור ובארגמן. הצבעים האלה מחברים בין לילה, סכנה, תשוקה ופצע פתוח. בתוך המרחב המאיים הזה, נונו אינה מבקשת הבטחות גדולות. היא מבקשת שמישהו יחזיק אותה, לפחות בינתיים. לקראת הסיום משתנה נקודת המבט. האהבה כבר אינה רק קשר זוגי מסוים. היא הופכת למאגר של זיכרונות, רגעים ואנשים. כל אלה ממשיכים להחזיק אותנו, גם כאשר המציאות מתפרקת.

נונו פוגשת את העולם הקלאסי

השיר נפתח בצלילי הפסנתר המזוהים עם הפרק הראשון של ״סונטת אור ירח״ מאת בטהובן. הציטוט הקלאסי מכניס מיד תחושת לילה, געגוע ודרמה קולנועית. משם נכנס קולה החשוף של נונו ומעביר את היצירה אל בלדת פופ עכשווית. המפגש מחבר בין רומנטיקה קלאסית לחרדה מודרנית, ומתאים לעולם הרגשי של הסרט

תום אורן מעניק לשיר מעטפת מוזיקלית רחבה ועדינה. הפסנתר והמיתרים אינם מכבידים על הקול. הם פותחים סביבו מרחב ומאפשרים למילים לנשום. המפגש בין השניים מייצר חיבור מסקרן. הישירות הפופית של נונו פוגשת כאן משקל קלאסי וקולנועי. התוצאה שומרת על זהותה, אך חושפת בה גוון בוגר ושברירי יותר.

נונו ואורן שיתפו פעולה גם ביצירת פסקול הסרט. שניהם מועמדים לפרס אופיר לפסקול המקורי הטוב ביותר. הסרט עצמו צבר 12 מועמדויות, ובהן המועמדות לסרט הטוב ביותר.

אורן כבר פגש את עולמו של נשר בפסקול ״תמונת הניצחון״. הוא פועל גם בזירת הג׳אז הבינלאומית וחבר בהרכב של אלי דג׳יברי. עבודתו מעניקה לשיר ממד גדול, בלי לאבד את האינטימיות.

מן השיר אל המסך

״האהבות שלנו״ מסמן עבור נונו גם כניסה ראשונה לעולם הקולנוע. בסרט היא מגלמת את גאיה, צעירה החוזרת להתגורר בקיבוץ שבו חי בן זוגה לשעבר. במקביל, היא כתבה והלחינה את שיר הפתיחה ואת שיר הסיום.

אבי נשר ביקש לפתוח את הסרט בקטע קל דעת ולחתום אותו בבלדה. לדבריו, הייחוד של נונו טמון ביכולתה להחזיק שני קצוות. היא יכולה להיות עצובה ושמחה, פגיעה ומשועשעת, באותו הרגע.

החיבור הזה מתאים לסרט, שנע בין כאב, הומור ומערכות יחסים סבוכות. העלילה עוקבת אחר שבע דמויות שחייהן נשזרים אלה באלה. כולן בטוחות כי 6 באוקטובר היה היום הנורא בחייהן. אירועי היום הבא מאלצים אותן לבחון מחדש את האהבה ואת עצמן.

בסרט משתתפים שלום מיכאלשווילי, מגי אזרזר, יניב ביטון ונועה כהן. לצדם משחקים הדס ירון, אוולין הגואל, לנה פרייפלד, דניאל גימפל ונונו.

הסרט יפתח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה־42 בחיפה. קודם לכן הוא ערך בכורה עולמית בפסטיבל טורונטו. ב־15 באוקטובר הוא צפוי להגיע לבתי הקולנוע בישראל.

הכי חדשים

אביגייל רוז נזכרת כמה יופי יש בה

היכרות ישנה, פרק חדש עם אביגייל רוז אני הולך לא מעט שנים אחורה. פגשתי אותה לראשונה בפברואר 2011,...

משינה, הדובים והחשק שלא נגמר

הדובים כבר לא לבד יש להקות שמגיעות לגיל ארבעים ומתחילות בעיקר להתרפק על העבר. ויש את משינה. חמישה...

בריגדת הנייר: המילים שסירבו למות

עולם שלם בשפה אחת נסו לדמיין את רחובות וילנה לפני כמעט מאה שנה. בתי קפה הומים, חנויות ספרים,...

יהלי שניידר והתספורת: דור חדש של גיטרות

מהתיכון אל הבמה, ובדרך אלבום בכורה יש משהו מרענן בהרכב צעיר שבוחר להעמיד את הגיטרות במרכז העניינים. בלי...

רונה קינן: שלושה ימים וחדר, עולם שלם של רגשות

כשהמילים פוגשות את הפצעים יש אלבומים שמבקשים ללוות אותנו בדרך, ויש כאלה שמזמינים אותנו לעצור ולהקשיב. האלבום החדש...

הג'אז חוזר לנמל יפו, הפעם אל תוך החורף

משהו טוב מתרחש בשנים האחרונות בנמל יפו. לצד פעילותו השוטפת של מועדון בארבי, נמל יפו ממשיך להצמיח יוזמות...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...

הפסנתר יורד שוב לאילת: שלושה ימים של מוזיקה ישראלית, רוק ומפגשים מסקרנים

מה עושה הפסנתר באילת? פעם, כשהזכירו את פסטיבל הפסנתר, המחשבות נדדו כמעט אוטומטית לתל אביב. לאולמות, למפגשים האינטימיים...

עומר אדם קונה לעצמו מקום בזאפה, והפעם לא על הבמה

יש אמנים שחולמים לכבוש במות, למלא אולמות ולשמוע אלפי אנשים שרים את השירים שלהם. עומר אדם כבר...

מבלוז לבאך: הצלילים חוזרים לנמל יפו

מה מחכה לנו בבית המכולות בנמל יפו? אחרי סדרת ההופעות המתוכננת של "Blues & Booz" שתחל השבוע,...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...