יום שישי, אוקטובר 30, 2026

בת ים פתחה מאה חדשה עם ריטה, ברי סחרוף ואלפי חוגגים

חגיגות המאה יצאו לדרך בערב מוזיקלי גדול מול חוף הים

בת ים פתחה אמש את חגיגות המאה שלה מול אלפי חוגגים. מתחם Albi Beach התמלא בתושבים, משפחות ומבקרים מכל רחבי הארץ. כולם הגיעו לחגיגה עירונית, אך המוזיקה עמדה במרכז הערב.

הים סיפק את התפאורה, הבמה סיפקה את הקצב. מעליה הופיעו ריטה, ברי סחרוף, יובל רפאל ונועם בתן. ארבעה קולות שונים נפגשו בתוך ערב אחד גדול. בן בן ברוך, תושב העיר, הנחה את האירוע. הוא שמר על קצב קליל בין הטקס לבין ההופעות. החלק הרשמי הסתיים, והקהל הפנה את תשומת הלב לבמה.

הקהל של בת ים בחגיגות המאה. צילום מריה ריבין
הקהל של בת ים בחגיגות המאה. צילום מריה ריבין

ארבעה דורות על במה אחת

הבחירה באמנים יצרה תמונה רחבה של המוזיקה הישראלית. ברי סחרוף הביא את הנוכחות הרוקיסטית המוכרת שלו. ריטה הוסיפה את הממד הגדול, הדרמטי והחגיגי. לצדם הופיעו יובל רפאל ונועם בתן. שניהם מייצגים דור צעיר, שכבר מבקש במות גדולות. החיבור ביניהם הדגיש את המעבר בין דורות מוזיקליים.

לא מדובר בערב השקה רגיל או במופע יחיד. העיר ביקשה ליצור חגיגה רחבה, נגישה ומגוונת. הבמה נועדה לפנות לקהלים שונים ולחבר ביניהם. ברי סחרוף וריטה נשאו עמם עשרות שנות קריירה. יובל רפאל ונועם בתן הביאו את ההווה הצעיר. המפגש הזה התאים לעיר שמסכמת מאה שנים.

החיבור בין האמנים לא חיפש סגנון מוזיקלי אחיד. הוא ביקש להציג פסיפס ישראלי רחב. רוק, פופ וקולות צעירים נפגשו מול הים.

נועם בתן בחוף בת ים. צילום שלום אלזם
נועם בתן בחוף בת ים. צילום שלום אלזם

אלפי אנשים מול הים

הקהל הגיע זמן רב לפני תחילת המופעים. משפחות התמקמו ברחבה, צעירים התקרבו לבמה ותושבים ותיקים הביטו סביב. עבור רבים מהם, האירוע נשא גם משמעות אישית. הם לא הגיעו רק להופעה או לבילוי קיצי. הם הגיעו לחגוג את העיר שבה גדלו. חלקם הגיעו כדי לציין את העיר שבה בנו משפחה.

האווירה שילבה פסטיבל חוף עם מפגש עירוני גדול. מתחמי המזון והשתייה פעלו לאורך הערב. רוח הים הקלה על החום והשלימה את התמונה.

מופע הרחפנים משך את המבטים מהבמה אל השמים. המיצגים המוארים סיפרו את סיפורה של בת ים. העיר הציגה את עברה באמצעות טכנולוגיה, אור ותנועה. גם הזיקוקים המוחרשים השתלבו לאורך הערב. הבחירה אפשרה חגיגה מתחשבת ונגישה יותר. היא גם שמרה על האופי המשפחתי של האירוע.

חוגגים מאה לעיר בת ים. צילום שלום אלזם
חוגגים מאה לעיר בת ים. צילום שלום אלזם

המוזיקה לפני הנאומים

לפני המופעים התקיים הטקס הרשמי לפתיחת חגיגות המאה. נשיא המדינה יצחק הרצוג בירך את העיר ותושביה. ראש העיר צביקה ברוט הציג את חזונו לשנים הבאות.

הרצוג דיבר על עיר שצמחה מתוך החולות. הוא הציב את תושביה במרכז סיפור ההצלחה. לדבריו, מאה השנים הראשונות היו רק ההתחלה.

ברוט דיבר על חינוך, תרבות, חדשנות והתחדשות עירונית. הוא הזכיר גם מערכות רובוטיות ותוכניות בתחום הבינה המלאכותית. בנוסף, הוא חזר לחזון האי המלאכותי.

הנאומים סיפקו את המסגרת, אך המוזיקה סיפקה את החגיגה. ברגע שהאמנים עלו, הקהל עבר למצב הופעה. האירוע הממלכתי הפך למסיבת יום הולדת עירונית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המאה הבאה מתחילה על החוף

אירוע הפתיחה הציג את הדרך שבה בת ים רוצה לחגוג. פחות נוסטלגיה סגורה, ויותר חיבור בין עבר, הווה ועתיד. העיר ביקשה להציב תרבות ובידור במרכז החגיגות. הבחירה בחוף אינה מקרית. רצועת הים תמיד עמדה בלב הזהות המקומית. הפעם היא הפכה לבמה הגדולה של העיר.

אמש נפתח הפרק הראשון בחגיגות המאה. הערב תמשיך העיר עם אירוע מוזיקלי נוסף. הבמה תארח הפעם שורה חדשה של אמנים. נועה קירל, פאר טסי ורינת בר יופיעו באירוע. גם מארינה מקסימיליאן ודרוויש יצטרפו לבמה. דיג׳יי Morph והדר מרקס ישלימו את הערב.

טעימות מהצלילים של ליל אמש

 

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...