יום שני, ספטמבר 7, 2026

יוסי מזרחי – תני לי עוד פעם

השיר "תני לי עוד פעם" מחבר כאב ישן, תקווה חדשה ורצון לחזור הביתה

מי שעוקב יחד איתנו אחר המוזיקאי המוכשר יוסי מזרחי, כבר מכיר את המסלול המתהווה. במשך שנים, עוד מתקופת חברותו ב-"הקולקטיב" הוא עמד מאחורי אמנים, אלבומים, גיטרות והפקות מוזיקליות. בשנים האחרונות מזרחי החל לפנות מקום גם לקולו הפרטי. עכשיו מגיע ״תני לי עוד פעם״, רגע לפני אלבומו הראשון בעברית.

זה לא עוד מעבר שגרתי מאחורי הקלעים אל קדמת הבמה. מזרחי מחזיק רזומה עשיר בשלולית המקומית וגם מעבר לים. הרזומה המקצועי שלו כבר מוכר. עכשיו מגיע תורו של הקול האישי. הוא הפיק, ניגן וליווה כמה מהשמות הבולטים במוזיקה הישראלית. באמריקה הוא המשיך לעבוד, להקליט ולהופיע עם יוצרים בינלאומיים.

אבל בשירים החדשים מזרחי משאיר את כל הרשימה הזאת בצד. כאן הוא מבקש לספר את עצמו, בלי מחיצות ובלי תרגילים. הגיטרה עדיין שם, והניסיון המקצועי נוכח בכל צליל. הפעם הקול הפרטי שלו מוביל את הסיפור.

מהלב השבור אל בקשת התיקון

המסע הזה החל עם ״יש לי עוד זמן״, שיצא בפברואר 2025. לראשונה שמענו את מזרחי שר בעברית טקסט אישי וחשוף. השיר תפס רגע שבו הלב נפתח ומוציא את הכאב החוצה. מזרחי לא הסתתר מאחורי ההפקה או מאחורי הגיטרה. בתכלס, זה היה שברון לב אמיתי. הדובר באותו שיר העניק לעצמו זמן, אבל הזמן לא פתר דבר. הוא נשאר עם הכאב, הזיכרונות והניסיון להחזיק את עצמו. מזרחי לא הציע תשובה ולא מיהר להציג נחמה. הוא לא מתחבא הפעם מאחורי ההפקה. הוא שר את הסיפור שלו.

כעבור שלושה חודשים הגיע ״מדריד״, השיר השני מתוך האלבום שבדרך. הפעם מזרחי הציב את הסיפור בין אהבה, פרידה ומרחק הכרחי. הטקסט לא כפה הסבר אחד והשאיר דלת פתוחה למאזינים. זה יכול להיות שיר אהבה, אבל גם שיר פרידה. הכל תלוי בזווית שממנה מקשיבים. הקליפ לקח את מזרחי לרכיבה ברחובות הצפון הישן של תל אביב. אלו גם מחוזות ילדותי, ולכן כל מטר שם הרגיש לי מוכר. האופניים המשיכו לנוע, אבל הכאב נשאר צמוד למסלול. מזרחי חיפש מרחק, כדי לשוב ולהרגיש את עצמו. ״מדריד״ כבר סימן תנועה החוצה מתוך הבלגן הרגשי. הדובר מבין שהקשר נגמר, אך ממשיך לסחוב את הכאב. המרחק הגיאוגרפי הופך שם למרחק פנימי, נחוץ וכואב. מזרחי אינו בורח מהרגש, אלא מחפש מקום לנשום בתוכו.

אחר כך הגיע ״אם לומר את האמת״, עם וידוי שקט ומדויק. השיר עסק בשיחות שאדם מנהל עם עצמו בשעות השקטות. אהבות ישנות, הווה מתמשך ומילים כלואות נפגשו באותו חדר. מזרחי כתב בגובה העיניים, בלי דרמה מנופחת וקישוטים מיותרים. הקול שלו הוביל את הסיפור בביטחון רגוע ולא מתאמץ.

שלושת השירים יצרו מסלול ברור, כמעט כמו יומן רגשי מתמשך. הראשון חשף את השבר, השני ביקש מרחק, והשלישי פתח את הווידוי. עכשיו מגיע הפרק הרביעי, והוא כבר מבקש תיקון. לא תיקון מושלם, אלא הזדמנות קטנה להתחיל שוב.

הצל שנשאר בחדר

בינינו, יש כאן גם צל נוסף בחדר, וקשה להתעלם ממנו. עיתוי יציאת השירים מגיע לאחר הפרידה המתוקשרת מנינט טייב. הטקסטים נוגעים בשבר, מרחק, וידוי, געגוע והתחלה מחודשת. כל אלה מזמינים כמעט מאליהם קריאה דרך הסיפור האישי.

עם זאת, מזרחי לא קשר בפומבי את השירים לפרידה. לכן נכון לראות בהם מסע אישי, ולא יומן גירושים מוצהר. אפשר לזהות את הצל, אך לא לקבוע שהוא כל הסיפור.

אדם מחפש דרך כדי ללכת לאיבוד

״תני לי עוד פעם״ מתחיל בהתבוננות מפוכחת על ההתנהגות האנושית. מזרחי מתאר אדם שסוגר עצמו בכלא, רק כדי לחפש חופש. אחר כך אותו אדם מחפש דרך, כדי ללכת לאיבוד בתוכה. הסתירות האלו אינן תרגיל לשוני, אלא לבו של הסיפור. הדובר מכיר היטב את המעגל שחוזר ומפיל אותו. כל יום פועל כמו שעון, והנפילה מגיעה כמעט בזמן. הוא אינו הולך לישון, אולי מפחד לפגוש את השקט. הלילה משאיר אותו ער מול עצמו ומול מה שנשבר. כאן מתחברת הבקשה שמעניקה לשיר את שמו.

מזרחי אינו מבקש למחוק את העבר או להעמיד פנים. הוא מבקש עוד הזדמנות להתחיל, להבין ולראות את הטוב. בתוך הבקשה נמצאת גם כמיהה לבית ולמקום בטוח. הבית הזה איננו רק קירות, כתובת או נקודה על המפה. הוא מקום רגשי, שמאפשר לאדם לחזור אל עצמו.

הדמות המרגשת ביותר בשיר היא דווקא הילד מפעם. הילד עדיין מחכה לגעת, לקפוץ ולראות את הכל. המבוגר כבר מכיר נפילות, אכזבות ומחירים שהחיים גובים. הילד עדיין מאמין שאפשר לקפוץ בלי להתרסק. המתח הזה מעניק לשיר את עומקו ואת נקודת האור. בתכלס, זהו שיר על אדם שמבקש רשות לחזור לחיים. הוא אינו מציג ניצחון גדול או פתרון מוכן מראש. הוא מגיע פצוע, עייף ומודע לכל הדפוסים הישנים. למרות הכל, הוא עדיין מבקש לראות את הטוב. כאן נמצא השינוי הגדול לעומת השירים הקודמים.

״יש לי עוד זמן״ נשאר בתוך השבר והמתין לריפוי. ״מדריד״ חיפש מרחק מהכאוס ומהקשר שהסתיים. ״אם לומר את האמת״ העז להוציא את המילים הכלואות. ״תני לי עוד פעם״ לוקח את שלושתם צעד קדימה. הוא מבקש להפוך את הכאב לנקודת התחלה חדשה.

מהמילים ועד המיקס

מזרחי כתב, הלחין, עיבד והפיק את השיר החדש בעצמו. הוא גם שר וניגן בתופים, בס, גיטרות, פסנתר וקלידים. נועם חיימוביץ׳ ויינשל הוסיף כלי מיתר ועיבוד משותף.

גם הקליפ נשאר קרוב לידיו ולחזונו של מזרחי. הוא ביים אותו עם דין סאנגיט, שגם צילם. מזרחי ערך את הקליפ והמשיך לשלוט בכל פרטי הסיפור. יש כאן יוצר שמכיר היטב את שני צדי הזכוכית. במשך שנים הוא בנה לאחרים את המעטפת, הצליל והבמה. עכשיו הוא משתמש בכל הכלים כדי לחשוף את עולמו. דווקא השליטה הטכנית מאפשרת לו להישמע קרוב, פשוט ופגיע.

״תני לי עוד פעם״ אינו רק עוד סינגל בדרך לאלבום. הוא מסכם תנועה רגשית שהחלה בשברון לב והמשיכה דרך מרחק. אחר כך הגיע הווידוי, וכעת מגיעה הבקשה לתיקון. מזרחי אינו מבטיח שהפעם הכל יסתדר. הוא רק מבקש עוד פעם אחת לנסות.

הכי חדשים

הבית החם של הג׳אז נמצא בלהבים

ג׳אז טוב לא חייב להתנגן רק במועדונים של הערים הגדולות. לפעמים דווקא הפריפריה יכולה להוביל מהלך תרבותי,...

שלומי שבת ופבלו רוזנברג משיקים אלבום הופעה משותף

לפני קרוב לשנה סיפרנו כאן כי שלומי שבת ופבלו רוזנברג מאחדים שוב כוחות. שבע שנים חלפו מאז...

האופרה הישראלית פותחת עונה חדשה: ממוצרט ועד בכורה ישראלית

הבוקר הציגה האופרה הישראלית את עונת 2026/27, עונתה ה־41. העונה כוללת שבע הפקות אופרה גדולות, לצד שורת...

רגע לפני ההמראה: ווקה פיפל מדברים על החזרה הביתה

לפני כחודשיים דיווחנו כאן על שובם של החייזרים הלבנים. ווקה פיפל חוזרים לבמות בישראל וחוגגים עשרים שנות...

מתחם TOX נפתח בראשון לציון: החברים של נטאשה ירו את יריית הפתיחה

בסוף השבוע האחרון נפתח רשמית TOX, מתחם התרבות וההופעות החדש מבית קבוצת toMix. המתחם שוכן ב־G City,...

קותימאן מזכיר לנו: “You Will Shine”

לפעמים לא צריך להעמיס מילים כדי להעביר מסר. לפעמים מספיק קול אחד, משפט מעודד וביט שמרים את...

הערה 1

  1. כשמזל מאזניים עוזב זה ללא חזרה קרי נינט טייב המזל הכי הרמוני ומכיל בשביל השלום ולאחר שעשה הכל לגשר ואיבד אמון בשינוי סוגר תדלת אחריו בלי למצמץ מחדש.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא