עולם המוזיקה נפרד היום מאחד הקולות הגדולים של דורו. דיויד קלייטון תומאס – David Clayton-Thomas הלך לעולמו בגיל 84 בבית חולים בטורונטו. דבר מותו נמסר בידי נציגיו. סיבת המוות לא פורסמה.
מעטים הצליחו לשלב עוצמת בלוז, נשמה וג'אז כפי שעשה קלייטון תומאס. כאשר הצטרף ללהקת Blood, Sweat & Tears בשנת 1968, הוא הוביל אותה לפריצת דרך עולמית. האלבום השני של הלהקה, שנשא את שמה, מכר מיליוני עותקים וזכה בחמישה פרסי גראמי, בהם פרס אלבום השנה. בכך גברה הלהקה אפילו על אלבומם של הביטלס במרוץ לפרס היוקרתי.
קלייטון תומאס היה חתום על כמה מהלהיטים הגדולים של ההרכב. ביניהם Spinning Wheel, You've Made Me So Very Happy, And When I Die, Lucretia MacEvil ו־Go Down Gamblin'. קולו המחוספס והעוצמתי הפך לסימן ההיכר של הלהקה והשפיע על דורות של זמרי רוק, בלוז ופופ.
סיפור חייו היה יוצא דופן. הוא נולד באנגליה וגדל בקנדה. נעוריו עברו עליו ברחוב, במוסדות ובבתי מעצר. דווקא שם מצא גיטרה ישנה והחל ללמד את עצמו מוזיקה. הכישרון הטבעי הוביל אותו לבמות הגדולות בעולם ולקריירה שנמשכה יותר משישה עשורים.
גם לאחר שעזב את ההרכב המשיך להקליט, להופיע ולהוציא אלבומי סולו. הוא שב ללהקה במספר תקופות והמשיך להיות מזוהה עמה לאורך כל הקריירה. בשנת 1996 נכנס להיכל התהילה של המוזיקה הקנדית. בהמשך זכה גם לכוכב בשדרת התהילה של קנדה, כהוקרה על תרומתו לעולם המוזיקה.
מותו של דייוויד קלייטון תומאס מסמן את סיומו של פרק חשוב בתולדות הרוק הקלאסי. קולו ימשיך להדהד בתחנות הרדיו, באוספי התקליטים ובפלייליסטים של מיליוני מאזינים. המוזיקה שהותיר אחריו מזכירה עד כמה כוחו של קול אחד יכול לשנות להקה שלמה ולהפוך אותה לנצחית.
