יום שישי, אוקטובר 30, 2026

המשקפיים של נויפלד עם אור עמרמי ברוקמן – וויסקי

"וויסקי" מחבר בין כאב, תקווה וחברות בשיתוף פעולה חדש מתוך פרויקט "המשקפיים של נויפלד"

יש שירים שמבקשים להרשים. יש שירים שמבקשים לחבק. "וויסקי", המפגש החדש בין שמוליק נויפלד לאור עמרמי ברוקמן, שייך בבירור לקבוצה השנייה.

השיר החדש מצטרף לפרויקט "המשקפיים של נויפלד", המארח לאורך השנים זמרים ויוצרים בולטים. הפעם בחר נויפלד לשתף פעולה עם אור עמרמי ברוקמן. הקול הייחודי של ברוקמן מוכר היטב מאז פריצתו ב"כוכב הבא". השנה הוא גם הרחיב את דרכו האמנותית עם אלבום בכורה. כעת הוא מצטרף לפרויקט בשיר חדש שנוצר מתוך מפגש יצירתי מתמשך.

מאחורי "וויסקי" ניצב צוות מצומצם ומדויק. שחר הדר כתבה את המילים. שמוליק נויפלד ואור עמרמי ברוקמן הלחינו יחד. נויפלד עיצב את הצליל הכולל והוביל את ההפקה המוזיקלית.

מתוך הסערה אל החוף

כבר מהשורות הראשונות מתברר כי זהו שיר על התמודדות. הדמות שבמרכזו נושאת עמה משברים וצלקות. החיים הכו בה כמו סופה. החורף ממשיך להשתולל מסביב. הזיכרונות עדיין צורבים. אלא שהשיר אינו נשאר במקום החשוך. הדר מובילה את הטקסט לכיוון אחר. היא מחפשת את נקודת האור. היא מחפשת את הרגע שבו אפשר להרים את הראש ולהמשיך. המשפט החוזר "את כבר לא אותה ילדה" הופך לעוגן רגשי. בפעם הראשונה זו הודאה שלה. בהמשך זו כבר התבוננות של מי שעומד לצידה ורואה את הדרך שעברה.

יש ים כחול וויסקי אמיתי

הפזמון מציע תמונה פשוטה אך אפקטיבית. "גם היום הכל עוד אפשרי תראי יש ים כחול וויסקי אמיתי". הים הכחול מסמן אופק חדש. הוויסקי מסמל רגע של קרבה אנושית. רגע שבו אפשר לעצור. להקשיב. לדבר. השיר אינו מציע פתרונות קסם. הוא מציע נוכחות. הוא מציע כתף. דווקא הפשטות הזאת מעניקה לו כוח.

חיבור שהחל בפסטיבל הפסנתר

לדברי נויפלד, החיבור עם ברוקמן החל כבר בתקופת "הכוכב הבא" – "את אור ראיתי פעם ראשונה בכוכב הבא. הבנתי שהוא זמר עם יכולות אדירות. זה גרם לי להזמין אותו להתארח במופע המשקפיים בפסטיבל הפסנתר. אחר כך עבדנו יחד על שירים. משם יצא השיר הזה למילים של שחר הדר. זהו יום חג של שנינו ואני מקווה שהשיר הזה יהפוך לשיר של כולכם".

ברוקמן רואה בשיתוף הפעולה המשך טבעי לקשר ארוך שנים – "כבוד גדול בשבילי לקחת חלק בפרויקט המשקפיים של נויפלד. את שמוליק אני מכיר מתחילת דרכי המוזיקלית. המפגשים שלנו על הבמה ובאולפן תמיד מרגשים ויצירתיים. שמח להיות לצד אמנים מופלאים שהשתתפו כבר בפרויקט המרשים הזה. שיר חדש נולד וזה מרגש אותי מאוד".

שיר של נוכחות

החיבור בין מילותיה הישירות של הדר, הלחן המשותף של נויפלד וברוקמן וההפקה המאופקת של נויפלד, יוצר שיר שנשען על רגש ולא על דרמה.

ברוקמן מגיש את הטקסט ברגישות. נויפלד מעניק לו מעטפת מדויקת. יחד הם מצליחים להעביר מסר פשוט אך חשוב. גם אחרי הסערה, גם אחרי האכזבות, עדיין אפשר למצוא ים כחול. לפעמים מספיק שמישהו יישב לידך עם כוס וויסקי ויזכיר לך את זה.

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...