הבוקר התקיים בצוותא בתל אביב אירוע קבלת שבת חגיגי אשר הוקדש ליום הולדתו ה 80 של אפרים סידון. האולם התמלא בקהל שביקש להצדיע לאחד הקולות הבולטים והעקשניים בסאטירה הישראלית, יוצר שלאורך עשרות שנים ידע לזהות בזמן אמת את נקודות התורפה של החברה והפוליטיקה המקומית ולהפוך אותן לטקסטים חדים, מצחיקים ולעיתים גם לא נוחים.
את המפגש הנחה דני קרמן, חבר לדרך ושותף ליצירה, שהוביל את הבוקר בשילוב של הומור, זיכרונות ושיחה ישירה על יצירה וביקורת. על הבמה הופיעו רבקה מיכאלי, טוביה צפיר, דובי גל ומיקי קם, שהעלו קטעים ורגעים מתוך עשייה משותפת והזכירו עד כמה חותמו של סידון נוכח בתרבות המקומית. פרשת השבוע הובאה על ידי מירון איזקסון. את הניהול המוזיקלי הוביל רוני וייס, על הפסנתר עדי דויטש. עורכת האירוע היא נילי שחור.
אחד הרגעים הבולטים במפגש הגיע כאשר בנות "שירת העצבים" – שיפי אלוני, קרן אור קיצ'ס, אפרת מילוא, אורית זפרן ומורן ארביב גנס, עלו לבמה והעניקו ביצוע בימתי שנע בין מחווה משועשעת לאמירה נוקבת. בתוך המהלך נשזרו משפטים מוכרים מהשיח הציבורי כמו "אנחנו לא בורחים מפתרונות קשים" ו"מילים, מילים, מילים של נתניהו", שהוטמעו בטקסט ברוח סידונית מובהקת. הקהל הבין היטב את הקריצה. הצחוק בא מיד, אבל גם התחושה שמאחורי ההומור מסתתרת שאלה רצינית על אחריות, על הנהגה ועל עומס ההצהרות שמציף את המציאות הישראלית. זה היה רגע שהזכיר עד כמה הסאטירה חיה ובועטת, במיוחד כשהיא מוגשת על במה מול קהל.
אפרים סידון הוא הרבה מעבר לתואר סאטיריקן. כסופר, עיתונאי, תסריטאי, מחזאי ופזמונאי, הוא בנה גוף יצירה רחב ומגוון שהשפיע על דורות של יוצרים וקוראים. מטורים חדים בעיתונות דרך תכניות טלוויזיה ותיאטרון ועד ספרי ילדים שהפכו לחלק מהמדף הישראלי, סידון שמר לאורך השנים על קול עצמאי, ביקורתי ואמיץ. הוא לא הסתפק בבדיחה, אלא ביקש תמיד לחדד, להאיר ולעורר מחשבה. גם בגיל 80, נדמה שהעט שלו נותר חד והמבט מפוכח.
קבלת השבת בצוותא לא הייתה רק חגיגה של יום הולדת עגול, אלא תזכורת לחשיבותה של סאטירה אמיצה בתרבות דמוקרטית. מחווה לאיש שידע ויודע לומר את מה שלא תמיד נוח לשמוע, ולנסח אותו בעברית מדויקת, מושחזת ולעיתים גם מפתיעה.
