האנגר 11 בתל אביב לבש אמש חג. עידו מלכה עלה לראשונה לבמה הגדולה של הנמל, וכבר מהרגע הראשון היה ברור שזה לא עוד מופע בסיבוב, אלא הצהרת כוונות. כל הכרטיסים נחטפו מראש, והאולם המלא העניק לו גב חם של קהל שיודע את המילים ומרגיש חלק מהדרך.
ערב סולד אאוט שמסמן קפיצת מדרגה
מלכה, מהיוצרים הצעירים והבולטים של התקופה, בנה ערב מדויק. הלהיטים שכבשו את המדינה קיבלו חיים חדשים על הבמה, עם עיבודים רחבים וסאונד מהודק. הוא נע בין רגש לאנרגיה גבוהה, בין רגעים אינטימיים להתפרצות קצבית, ושמר על נוכחות בטוחה שמוכיחה עד כמה הדרך שעשה בשנים האחרונות הייתה נכונה.
האורחים שמילאו את הבמה באנרגיה
האורחת הראשונה שעלתה הייתה יובל רפאל. יחד ביצעו את הלהיט של פול טרנק ונינט, "נגנב ממך", מהשירים שחרכו את המצעדים ואת הרשת. הביצוע המשותף יצר רגע של נוסטלגיה עדכנית, שחיבר בין דורות של פופ ישראלי וקיבל פרשנות צעירה ומלאת חיים.
בהמשך הצטרפה עדי חבשוש, ששיתפה עם מלכה פעולה בפסטיגל האחרון. השניים ביצעו את "היסטוריה", השיר שביצע במופע החנוכה עם מאיה קיי. חבשוש הראתה שוב שהיא הרבה מעבר לשחקנית ורקדנית מוכשרת. היא החזיקה את הבמה בביטחון, שרה מדויק והשתלבה באופן טבעי באווירה הסוחפת של הערב.
את רצף האורחים חתם אליעד. יחד הם ביצעו את "רוחות", מהלהיטים המזוהים איתו ביותר. זה היה רגע של חיבור בין שני קולות שונים אך משלימים, שיצרו שיא נוסף במופע שגם כך לא חסרו בו פסגות.
אחד הרגעים המרגשים הגיע כשמלכה ביצע את "אחים שלי איתי". השיר, שנוגע בשירות המילואים בעזה בתקופת המלחמה, קיבל משמעות נוספת כשהקדיש אותו לצוות שלו שישב בקהל ולחם לצדו. האולם השתתק ואז התפוצץ במחיאות כפיים ארוכות. זה היה הרגע שבו הבמה והחיים עצמם נפגשו ללא פילטרים.
הופעת הבכורה של עידו מלכה בהאנגר 11 סימנה קפיצת מדרגה. לא רק מבחינת גודל האולם, אלא בעיקר מבחינת הבשלות האמנותית והיכולת להחזיק ערב שלם בגובה העיניים ובלב פתוח. אם לשפוט לפי האנרגיה בקהל, זו רק תחילתה של תקופה חדשה.
טעימה ממה שהתרחש בהאנגר 11
