פיטר רוט על הבמה
מוצאי שבת, זאפה הרצליה – ערב שכולו אהבה לגיטרה, לשיר ולחיים עצמם. פיטר רוט, מהיוצרים והגיטריסטים המזוהים והאהובים ברוק הישראלי, עלה לבמה להופעה חגיגית לרגל צאת אלבומו החדש "50". האולם היה מלא עד קצהו, והאווירה הרגישה חום, רכות והודיה.
רוט, שהפיק וניגן לצד ענקי המוזיקה הישראלית (מאור כהן, אריק איינשטיין, הראל סקעת, שלומי שבת, אלישע בנאי, טל שגב, ברי סחרוף), חגג לא רק אלבום חדש אלא חמישה עשורים של עשייה יצירתית בלתי פוסקת. האלבום "50" משקף תקופה של התבוננות פנימית, שלווה והכרה טובה, כפי שהוא שר ב״נייר יפני״: ״אם שואלים, זה מה שיש לי, ויש לי הכל, כלום לא חסר לי״.
על הבמה ליוו אותו אופיר קנר בקלידים ובקולות, הדר גרין בבס ואנה רז על התופים. יחד יצרו סאונד עשיר, מדויק ומלא גרוב, שעבר מהלהיטים של מוניקה סקס ועד לשירים החדשים מהאלבום הטרי. בין השירים שבוצעו: "היא אוהבת", "צחוק הגורל", "מכה אפורה", "טלפני טלפני", "בדרך אלייך" ועוד.
את הערב ליווה אורח מיוחד – גיא מזיג, שהצטרף לשיר ולנגן באחד הרגעים המרגשים של המופע.
ראיון מאחורי הקלעים עם טוני פיין
רגע לפני העלייה לבמה, ישב פיטר לשיחה קצרה עם טוני פיין וענה בכנות, בפשטות ובחיוך שמזכיר למה אנחנו כל כך אוהבים אותו.
טוני: שלום פיטר רוט
פיטר: שלום טוני
טוני: אנחנו לפני הופעה, אז קודם כל נשאל אותך – איזה מסר היית רוצה שהקהל שלך ייקח מהשירים שלך?
פיטר: וואו, קודם כל הייתי שמח אם הקהל היה שוכח מכל מה שמדאיג אותו. שנרים לו את המצב רוח לשעה וחצי של כיף, משהו כזה.
טוני: כשאתה עולה לבמה הערב, מה עדיין מרגש אותך כמו בפעמים הראשונות?
פיטר: אני סופר מתרגש. זה משהו שאני עושה כל כך הרבה שנים, ועדיין – ההתרגשות הזאת תמיד שם. לנגן עם חברים, לראות את הקהל – זה תמיד עושה לי את זה. והיום במיוחד, יש הרבה שירים שלא ניגנתי אף פעם, אז אני מאוד מרוכז שגם האהבה תעבור כמו שצריך.
טוני: איך אתה חושב שהעידן הדיגיטלי שינה את הדרך שבה מוזיקה נוצרת ונצרכת?
פיטר: אני חושב שטעם טוב זה עדיין הכול. הקדמה היא לטובתנו, רק צריך להשתמש בה נכון. אם אין לך טעם טוב – יהיה לך קשה ליצור משהו לטווח ארוך.
טוני: ומה דעתך על השימוש בבינה מלאכותית בכתיבת שירים או ביצירה בכלל?
פיטר: זה עדיין בחיתולים, אבל אני מניח שזה ישתפר. אני עוד לא השתמשתי בזה, אבל הייתי שמח לקבל השראה, רעיונות – אולי דברים שלא חשבתי עליהם. זה יכול להיות כלי נהדר אם יודעים איך לעבוד איתו.
טוני: איזה אמנים או סגנונות מוזיקליים השפיעו עליך בתחילת הדרך?
פיטר: ברור שאבות המזון של הרוק והפופ – הביטלס, הרולינג סטונז, הקינקס – לצד מוזיקה עברית ישנה. אני הולך רחוק – מעדנה גורן ועד אריק איינשטיין.
טוני: עבדת עם מיטב האמנים בארץ. מי מהשיתופים שלך הכי זכור לך במיוחד?
פיטר: היו הרבה, אבל אני אזכיר דווקא את קובי רכט. הוא אחד האנשים הכי מוכשרים שיצא לי לעבוד איתם. עשינו אלבום נהדר, "הרגע הנכון", שאני מאוד גאה בו, וחבל שלא הגיע למספיק אנשים.
טוני: ומה לגבי ההופעות – מי הפרטנר שלך שם?
פיטר: מאור כהן. אנחנו מנגנים יחד כמעט שלושים שנה, וזה כיף שלא נגמר אף פעם.
טוני: יש אמן שעדיין לא עבדת איתו והיית רוצה לשתף פעולה?
פיטר: כן, אלון אולארצ’יק. אני מאוד מעריך אותו, תמיד אומר לו את זה. אם הוא ירצה שאבוא אפילו לנגן תוף מרים – אני שם.
טוני: האלבום החדש "50" יצא אחרי תקופה ארוכה. למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?
פיטר: כי אני לוקח את הזמן. אני עושה הרבה דברים במוזיקה, לא רק קריירת סולו. מאז 2005 אני מוציא כשזה מרגיש נכון. יש חיים, יש הפקות, ויש רגע שבו אני יודע שיש אלבום ששווה להוציא.
טוני: איזו עצה היית נותן למוזיקאים צעירים בתחילת הדרך?
פיטר: פשוט לנגן עם אנשים. לא רק לבד מול מסך. כשאתה מנגן עם אחרים – אתה גדל, אתה לומד, אתה שואב השראה. זה הדבר הכי חשוב.
טוני: ולסיום – מה עדיין מרגש אותך כשאתה עולה לבמה?
פיטר: עצם המחשבה שמשהו שכתבתי בסלון מביא אנשים לבוא, לשלם, לשמוע – זה קסם שאין לו תחליף.
טוני: תודה רבה ובהצלחה!
פיטר: תודה רבה לך.
חגיגה של החיים
המופע של פיטר רוט בזאפה הרצליה היה הרבה מעבר להשקה של אלבום, זו הייתה חגיגה של חיים, של חברות, של אהבה למוזיקה. רוט הוכיח שוב שהוא לא רק גיטריסט ויוצר, אלא מספר סיפורים עם לב פתוח ויד מדויקת.
הנה כמה מהשירים מהמופע, צילום וידאו טוני פיין
