יום שני, אוקטובר 26, 2026

המחזה "תרקדי איתי" – רומבה, רגשות ואבא

כך מציגים בתיאטרון הלאומי הבימה את סיפור עלילת המחזה "תרקדי איתי" – באמצע החיים, אליאס, שרת בבית ספר בפריפריה, חוטף התקף לב ומחליט לחדש את הקשר עם אנה – בתו, שלא ראה מאז הייתה תינוקת. הוא מחליט להירשם באנונימיות לשיעורי הריקוד בסטודיו שלה, בעיר הגדולה, בניסיון להתקרב אליה.
אבל מה לו ול… רומבה?

מהסרט הצרפתי לישראל – סיפור עם נשמה

המחזה "תרקדי איתי", אשר עלה לראשונה במרץ האחרון מעל בימת התיאטרון הלאומי, מבוסס על הסרט הצרפתי Rumba la Vie, שכבש את הצופים בזכות סיפור אנושי אמיץ וקומדיה מקורית. בגרסה הישראלית, ארז דריגס לקח על עצמו את האתגר להנגיש את הסיפור לקהל המקומי. הוא הפך את טוני הצרפתי ל"אליאס", שרת בבית ספר בפריפריה. כך נוצר סיפור חדש, שורשי, ישראלי, שמדבר על משפחה, גבריות ואהבה שנשכחה.

תרקדי איתי..צילום Yossi Souva
תרקדי איתי..צילום Yossi Souva
תרקדי איתי..צילום Yossi Souva
תרקדי איתי..צילום Yossi Souva
תרקדי איתי..צילום Yossi Souva
תרקדי איתי..צילום Yossi Souva

אליאס – מחוספס עם לב רך

צביקה הדר מגלם את אליאס, גבר מחוספס שלא רגיל לבטא רגשות. אבל מתחת לפני השטח מסתתר אדם רגיש ונאבק על תיקון הקשר עם בתו. חן אמסלם היא אנה, בתו, מורה לריקודים סלוניים, שאיתה נרקם הקשר המחודש. הדמויות האחרות, כמו דר' שינדל (דב רייזר) הקרדיולוג, מוני (עמי סמולרצ'יק) עובד הניקיון ואסתר (אושרת אינגדשט) המורה, גרושתו (רובי פורת שובל) ואמא של אנה, ריקי (עדנה בליליוס) בדמות האלמנה המשחרת לטרף גברים, מוסיפות צבע ורגש לסיפור.

תרקדי איתי..צילום Yossi Souva
תרקדי איתי..צילום Yossi Souva
תרקדי איתי..צילום Yossi Souva
תרקדי איתי..צילום Yossi Souva

הרומבה – הרבה יותר מריקוד

הרומבה, ריקוד היסוד במחזה, שואבת את שורשיה מתרבויות אפריקאיות וקובניות. היא צמחה מתוך שכונות עוני, דיאלוג של תופים ותנועה, והפכה לסמל רומנטי וסלוני ברחבי העולם. במחזה, הריקוד הוא השפה שמחברת בין הדמויות, שמסמלת תשוקה ותקווה. האזכור הכי מפורסם לריקוד הרומבה מצוי בלהיט הרחבות הענקי של להקת Chic משנות השבעים – Dance Dance Dance…

תרקדי איתי..צילום Yossi Souva
תרקדי איתי..צילום Yossi Souva

בית הספר לסלוניים – סמי ובנו

אי אפשר לדסקס על המחזה מבלי להתייחס  לעובדה כי הריקודים הסלוניים בארץ לא נולדו במקרה. בית הספר "סמי ובנו" בתל אביב (1934–1999) היה המוסד המרכזי ללימוד ריקודים אלה. סמי פרי ובנו הקימו מוסד שמשך בוהמה, פוליטיקאים ואנשי צבא. הם תרמו לעיצוב התרבות התל אביבית ולפופולריזציה של הריקוד, שסימל חברה וסטטוס.

תרקדי איתי..צילום Yossi Souva
תרקדי איתי..צילום Yossi Souva

תהליך היצירה – בין תרגום לעיבוד

ארז דריגס מתאר את העבודה כמשימה מורכבת ומרגשת. הוא נדרש לייבא דמות צרפתית עם שפם ומגפיים אל מציאות ישראלית שונה לחלוטין. הפתרון היה לייצר דמות ישראלית אותנטית, "אליאס", שרת תיכון בפריפריה, שאינו רק דמות אלא סמל. העיבוד כלל החלטות רבות, שינויים בסצינות, והרחבת מערכות יחסים, תוך שיתוף פעולה עם הבמאית מירי לזר והשחקנים.

אין זה המחזה הממוקד בעולם המחול הראשון שארז דריגס נוגע בו, קדמה לו העבודה על המחזה "שישה שיעורי ריקוד בשישה שבועות" שרץ בתיאטרון הלאומי בתחילת השנה ואף הוא עסק בסוגיות המחול הסלוני.

הטריילר למחזה בהבימה

גרסת המקור, קטע מהסרט הצרפתי

למה כדאי לראות?

"תרקדי איתי" היא הצגה שמצליחה לשלב קומדיה עם דרמה, ריקוד עם רגש. הכוריאוגרפיה של חיים פרשטיין מחברת בין סיפור דינמי לבין שפת גוף מלאת משמעות. זו חוויה ישראלית עם נשמה עולמית, מסר על תיקון וקשר משפחתי. מומלץ לכל מי שרוצה להיחשף לסיפור מרגש עם מוסיקה ותנועה.

כאן תמצאו מועדים הצגה נוספים ואפשרות לרכוש כרטיסים

ולקינוח, הנה פס הקול המקורי

 

הכי חדשים

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא