בתאריך 6 בנובמבר 1987 הזמר זוהר ארגוב שם קץ לחייו, מותיר אחריו אלבומים ושירים שהפכו לאבני דרך חשובים ואהובים בשדות הפזמונאות הישראלית. שיריו הפכו עם השנים ל"סטנדרטים" לזמרים רבים, גברים ונשים כאחת. מעת לעת יוצא לדרך פרויקט הנצחה באופן כזה או אחר, פעם אחת מדובר במופע מחווה של מיטב האמנים עם שיריו, פעם אחרת אלבום מהונדס טכנולוגית עם דואטים, סרט קולנוע על סיפור חייו הטרגי, לאחרונה אף הועלתה דמותו באוב תוך שימוש בבינה מלאכותית והקרנתה על הבמה לצידם של חברי הפרויקט של רביבו. אין ספק כי זוהר ארגוב הוא אחד הזמרים שהובילו הן בחייו ובמיוחד לאחר מותו את עולם המוזיקה הישראלי.
כעת כשמציינים מלאת 70 שנה ללידתו. יוצא לאור פרויקט חדש – הפקה מחודשת לאלבומו האחרון – "הדרך הברוכה"
1987: שפל אמנותי, אמת כואבת
האלבום "הדרך הברוכה" יצא באפריל 1987, רגע לפני שזוהר נפרד מהעולם. זה היה אלבום שנולד בתקופה של התפרקות אישית, נפשית ואמנותית. קולו היה חלש, ההפקה מאולתרת, והוא אפילו ניסה למנוע את יציאתו. זה גם האלבום היחיד שלו שלא יצא על גבי תקליט ויניל.
ארבע מחרוזות – בלי כוורת, בלי תהילה
האלבום במקור כלל ארבע מחרוזות של שירים מוכרים בלחנים עבריים, לצד ארבעה שירים מקוריים. השירים נבלעו בתוך המחרוזות ולא קיבלו במה נפרדת. מילים של כותבים "אשכנזיים" ביניהם יעקב אורלנד, יהונתן גפן, יצחק שנהר, פנחס לנדר וכן אביהו מדינה ותמי לוי. רוב השירים הולחנו על ידי משה נגר, במחרוזות שולבו לחנים המקוריים של מרדכי זעירא, צביקה פיק ועוד. היה זה ניסיון לצאת מהמסגרת המזרחית. אבל הקהל של אז – לא התחבר.
2025: חיים חדשים, צליל מחודש
לרגל יום הולדתו ה-70 של זוהר, האלבום יוצא שוב – עם טוויסט מודרני. המפיק אופיר כהן חבר לניסים בן חיים, מפיק האלבום המקורי. הם השיגו את ערוצי הקול המקוריים של זוהר – ושמרו על האותנטיות. גויסו מפיקים מובילים: יעקב למאי, נדב ביטון, שמעון יחיא ותמיר צור.
פחות מחרוזות – יותר עומק
הגרסה החדשה כוללת רק שתי מחרוזות – והשאר שוחררו כשירים נפרדים. כך כל שיר מקבל נוכחות, עומק, ובמה עצמאית.השירים זוהרים ונחשפים באור חדש ומחזירים את הפוקוס לקול וללב.
קליפים נדירים – זוהר חוזר למסך
במקביל להוצאת האלבום הופקו שלושה קליפים לשירים נבחרים מהאלבום – "כמו שיכור לעצמי מתבדח", "אמא" ו- "ילדה של סתיו אחד". את הקליפים ערכו מתוך חומרי ארכיון נדירים באדיבות תאגיד "כאן". לא עוד צילום ישן. אלא רגעים חיים, נושמים, מצמררים. כך חוזר זוהר לא רק לאוזן – גם לעין וללב.
מורשת שלא שוכחים – רק מעדכנים
האלבום "הדרך הברוכה" גרסת 2025 אינו סתם רימסטר. זה תיקון, צדק, וכבוד אחרון לאלבום שנשכח. גם הדור הצעיר מוזמן לגלות את האיש שמאחורי הקול שהרעיד מדינה. זה הזמן להאזין מחדש – ולראות כמה כאב יכול להפוך לאמנות.
שאלה אחת, איך שיפרו את איכות הקול שלו, שבאלבום המקורי היה בשפל
אני מעריך שמדובר בעבודת נובים מדויקת…
אלמלא זוהר היה בשפל, מבחינה קולית ונפשית, האלבום היה מצליח, בחירת החומרים הייתה מוצלחת. וחלק מהביצועים (לא המחרוזות) היו ביצועי מקור