כאשר מדברים על קיבוץ או קיבוצים מתחילים לעלות מטעני זיכרונות ראשוניים המציגים את התמונה מהו קיבוץ בשבילי. כבר מגיל די רך חוויתי שהייה בקיבוץ, ביקורים כמובן, צריפים ושבילים, שולחן בחדר האוכל המשותף, קערות של מלפפונים ועגבניות, תפוחי אדמה מבושלים ולוהטים ליד צנצנת לבן קריר, ארומה של הפרות ברפת, ריח חציר, שדות וטרקטורים וגולת הכותרת בריכת השחייה החופשית…
כאשר מדברים על שירה בציבור אני נזכר בבית הספר היסודי בו למדתי, בית חינוך על שם אהרון דוד גורדון בצפון הישן של תל אביב, שירה בציבור הייתה חלק בלתי נפרד מארוחת הצהריים הקבועה, שירי מדורה, שירי פלמ"ח וארץ ישראל הישנה והטובה. המילים והמנגינות נחרטו בדי.אנ.אי האישי והכללי.
אמש התקיים בתיאטרון הקאמרי מופע מחווה לפזמונאים ומלחינים שגדלו בקיבוצים במאה שעברה, זהו חלקו השני של האירוע שנחל הצלחה בעבר וכעת הוא עולה ועובר שלב.
אולם מספר 1 בתיאטרון הקאמרי הומה קהל רב בערב שישי, רובו מבוגר מעל גילאי חמישים, שישים ומעלה, בכל זאת מתכוננים לשירים שאינם ממין הפופ העכשווי. בקומוניקט שהוכן עבור הערב נכתב – "התיאטרון הקאמרי מחבק את התנועה הקיבוצית במופעי מחווה ליוצרים הגדולים מהקיבוצים – חלק ב'. מופעים אלה יוקדשו לנושא היחיד מול הקבוצה. כחלק מהשותפות האידאולוגית והקולקטיבית, נוצרו בקיבוצים שירים רבים שמבטאים את אווירת ה"יחד" הקיבוצי, לצידם נכתבו גם שירים המבטאים את תחושותיו של היחיד, שנולד, גדל וחי בקיבוץ ומנסה למצוא בו את מקומו ואת ביטויו האישי."
על הבמה הרכב נגנים קאמרי בניהולה המוזיקלי של ורד פיקר שעל הקלידים, לצידה נגן הבס בן אידלשטיין, המתופף מושיקו בילר, הגיטריסט לידור לוי ונגן כלי הנשיפה והאקורדיון עופר שפירא שבמהלך הערב זוכה במחיאות כפיים מהקהל. על האירוע בכללותו אחראי המנהל האמנותי והמפיק אבי גז. מי שנבחר להנחות את המופע הוא יניב סוויסה, שחקן מוכר מהקאסט של התיאטרון וכוכב בינג' סיטקום טלוויזיוני. על דברי הקישור וההסבר במהלך המופע אחראי יורם רותם.
יניב מציג את הנגנים ואת מבצעי השירים שעולים איש איש או קבוצה קבוצה בתורה, משבץ לא פעם אזכור למה שמתרחש בחוץ, בגבולות מאז השבעה באוקטובר ומייחל לשיבתם של החטופים שמספרם הולך ומצטמצם, הקהל מגיב במחיאות כפיים. כי כולנו בעד השיבה הביתה.
במהלך המופע מבוצעים שירים שכתבו והלחינו מוזיקאים שבחלקם הגדול כבר אינם עמנו עוד, חלקם עדיין חי ופועם בינותינו, דוד זהבי, מתתיהו שלם, פניה ברגשטיין, יעקב שבתאי, עמנואל לין, נעמי שמר, חיים ברקני, מיכל סנונית, אברהם זיגמן, יורם טהרלב , רחל שפירא, אורי אסף, ג'ימבו ג'יי, איתן דרמון ועוד
ברשימת השירים שנבחרו לביצוע הערב, הן על ידי רביעיית זמרים מלהקת\מקהלת השחקנים זמרים של התיאטרון עצמו – יובל אבירם, ספיר ברייר, אופק זרקו, בר קליין, הן שחקנים זמרים יחידים, חלקם מאוד מוכרים וותיקים, אניח כאן כמה שמות, החל משרל'ה שרון, דרך עוז זהבי, אלי גורנשטיין, אבי גרייניק, כנרת לימוני, מיקה עינב, טליה דנציג.
הליין אפ של המופע כלל ביצועים לשירים ניגונים, את תלכי בשדה, לפנות ערב, מלאו אסמנו בר, סתלבט בקיבוץ, בוא בשלום, אלעד ירד אל הירדן, אחרי הנצח, צל ומי באר, אסיף, תחת עץ האהבה, ילד השדה ועוד.
הערת המבקר – בסיום המופע בצעו חברי רביעיית התיאטרון מחרוזת שירים בה שובץ קטע מתוך השיר של אברהם זיגמן בביצוע במקור על ידי להקת פיקוד מרכז – "כי מדרום תיפתח הטובה", אני לא הייתי בוחר בו לביצוע בערב המאזכר את קיומה של המלחמה, עוד טעות, לטעמי בשיבוץ היה כאשר כינרת לימוני ואבי גרייניק נבחרו לבצע את השיר שכתבה המשוררת מיכל סנונית בספר אלבום "ציפור הנפש" ולו משום הטעם שהוא בוצע בחצי טון גבוה מהמקור, חלק בלתי נפרד מאיכותו של השיר במקור הוא קולו העמוק והנמוך של בנאי המנוח יחד עם קול האלט של גלרון.
חוץ מזה, נהניתי מכל רגע. תודה
ובינתיים בתמונע
ובתוך כך, ארץ ישראל היפה והטובה לא הצטמצמה אמש לאולם בתיאטרון הקאמרי, היא נחתה גם בתיאטרון תמונע, כאשר משה להב וזוגתו רחלי הורביץ והטיש הגדול שלהם ארחו כמה מאות צופים מיטיבי זמר בציבור במופע האהוב.
בכלל הטיש הוא תופעת טבע חילונית שהולכת לצידו של להב כבר שנים רבות עם קהל קבוע ונאמן שלא מחמיץ אף מופע ואף שיר, זוהי השירה בציבור החילונית הכי אדוקה שיש כיום בסביבה…
רגעים מהמופע בתיאטרון הקאמרי
