יום חמישי, אוקטובר 29, 2026

הקומדיה "אנרכיסטים בסופרמרקט" היא סאטירה שנונה ואיכותית

את המחזאי והיוצר ישי אראל פגשתי לראשונה כאשר הוזמנתי לצפות במחזה הפרינג' הישראלי "התרנגולים של יפו" פרי כתיבתו אשר הוצג בתיאטרון יפו – הערבי עברי ביפו העתיקה ונדלקתי על המבט הייחודי של החיים. אמש הגעתי שוב, קצת יותר משנה מחורבנת שעברה על כולנו לבניין הסאריה העתיק ביפו כדי לצפות במחזה החדש שישי אראל כתב – "אנרכיסטים בסופרמרקט" בבימויו של אלון קטן ובהשתתפות השחקנים מיכאל גולד, ספיר הרטמן, גיא סטרובולוסקי וים קצור.

אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל

עלילת המחזה החדש שאורכו בדיוק 50 דקות בלבד מפגישה את הצופים עם שלושה לקוחות המזדמנים למרכול השכונתי על מנת לרכוש חפיסת ביצים שאזלה מהמלאי ומנהל מחלקת המזון שהוא ערבי מוסלמי עושה הכל כדי לדאוג לאספקת המצרכים למרות המחסור.

אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל

על הרקע הזה ועם תפאורה מינימליסטית הכוללת מספר ארגזי מרכול ירוקים מפלסטיק, מתפתחת עלילה במהלכה נוצר קשר בין הדמויות – עולה חדשה (עשר שנים בארץ) מסיביר, צבר ישראלי שזה עתה הגיע לגור בשכונה וצעירה טבעונית. העלילה שזורה בשנינות ובהרבה הומור ישראלי בתהליך החברות שנרקם בין השלושה ולבין עובד המרכול, הניגודים ביניהם בהקשר המוצא השונה לכל אחד ואחת, הרבה רומנטיקה עכשווית והתייחסות להווה המקומי במעין עלילה שגורפת כל הזמן חיוכים ופרצי צחוק מהקהל. על החיבורים המוזיקלים בין הסתצנות אחראית נוי קליימן ששיבצה מקטעי להיטי פופ של שנות התשעים שמדרבנים את מקצב העלילה.

אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל
אנרכיסטים בסופרמרקט. צילום יובל אראל

המחזה החדש מציג ארבע דמויות ישראליות המגיעות מרקעים שונים בחברה הישראלית ולמרות זאת מצליחים ליצור הבנה וקשר ביניהם. מדובר בחמישים דקות של התבוננות מחודדת על החיים שלנו כאן בחבל הארץ הזה עם המון הומור שנון לצד ביקורת סאטירית. קראו לכך אסקפיזם בן שעה אל זרועות האנרכיה המקומית…

אני סבור שמדובר בסוג של תרופה ומרפא לנשמה והנפש שאנחנו כל כך זקוקים לה בימים אלו. המחזה ישוב לבימת התיאטרון ביפו בתאריך 7 בדצמבר וכאן יש כרטיסים.

טעימה מהמחזה

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...