בקיץ האחרון הגיעו לסיומו פרק משותף של שיתוף פעולה בין תזמורת המהפכה בניצוחם של זהר שרון ורועי אופנהיים ותלמידי המסלול לקומפוזיציה לאמנויות המסך והבמה בבית הספר למוזיקה – ביה"ס רימון.
הפרויקט שנוהל בידי זהר שרון ורועי אופנהיים בחליפתם כמרצי המסלול בבית הספר ומנחי הפרויקט, בו נטלו חלק נגני תזמורת המהפיכה, תלמידים ומורי ביה"ס הוא מחווה עכשווית שנולדה לפני כשנתיים ורק בקיץ האחרון הועלתה על במה בפני קהל אך היא בעצם מדברת עם ההווה הכל כך עצוב וקשה שאנחנו חווים עם הרבה שאלות לאן פנינו מועדות לאור העבר.
במסגרת הפרויקט לוקטו ונאספו מניין וחצי שירים שנכתבו והולחנו לפני כמאה שנים בידי משוררים ומלחינים שחלמו על הבית הלאומי ותקומת העם בארצו, חלוצים בדרכם. מדובר בשירים המוטמעים היטב בפס הקול הארצישראלי ורבים מאתנו גדלו עליהם כשהם שגורים בפי כול.
במהלך העבודה על המופע ניתן חופש יצירתי לתלמידים להלחין בהשראת ולעבד מוזיקלית את השירים אשר בוצעו בפני מספר מתלמידי המגמה, חלקם בעיבוד אינסטרומנטלי שהוגש עלידי מורי המגמה, בליווית מקהלת בית ספר רימון בניצוחו של אלכס וסרמן.
התוצאה – קונצרט בן שעה וחצי המעיר לחיים המנוני עבר בביצועים מדוייקים ומהודקים.
אנסה במעמד זה לגעת בכמה מהשירים שבוצעו במהלכו, בפתח הקונצרט הוגש הלחם לשני שירים – "פנה הגשם" שנכתב והולחן במקור על ידי מתיתיהו שלם (וינר) בשנת 1943 אשר הוקלט לראשונה בשנת 1956 בפיה של הזמרת נתניה דברת, שיר זה חובר לשיר "שיבולת בשדה" אף הוא נכתב והולחן בידי מתיתיהו שלם והוקדש לחג השבועות תוך שימוש עשיר בביטויים מקראיים ושפה עברית עשירה שאיננה נשמעת כיום במחוזותינו. את ההלחם הזה עיבד עבור התזמורת לשם בן דוד ואילו הסולנית המבצעת את השיר היא שיר למנסדורף.
שיר נוסף שמן הראוי להתעכב עליו הוא ״שיר העמק״ שאת מילותיו כתב בשנת 1934 נתן אלתרמן במסגרת כתיבת שירי פסקול לסרט "הארץ המובטחת" במטרה לעודד גיוס תרומות מיהודי התפוצות למען קרן היסוד וההתיישבות בארץ, את השיר הלחין דניאל סמבורסקי. את העיבוד הנוכחי עבור המופע יצר מיכאל בן שלום ואילו הזמרת המבצעת היא הגר דורון מבית הספר.
הקונצרט ממשיך עם מסע התיישבותי באדמות הארץ עם ביצוע ווקאלי של מקהלת בית הספר לשיר ״שדמתי״ שאת מילותיו כתב המשורר יצחק שנהר ואילו את הלחן יצר ידידיה אדמון. השיר נכתב בשנת 1928 כאשר חלקו הראשון הושאל מתוך שיר בדואי מסביבות שיח'-אבריק ("אל תעלינה בסולמות פן תפצענה את לבי") אותו שמע אדמון מפי קבוצת הרועים מתל-אביב שהתיישבה בשיח' אבריק. אדמון הוסיף לו חלק שני מקורי. השיר נקרא "שיר שדמות יזרעאל". את העיבוד למקהלה כתבה פנינה ענבר ואילו העיבוד המוזיקלי לתזמורת נכתב בידי מאור בדש.
החיבור לאדמת הארץ מגיע כעת לרגעים של שכול מוות ויתמות כאשר השיר "ניגונים" שמילותיו נכתבו בידי המשוררת פניה ברגשטיין בשנת 1944 בהלחנתו של דוד זהבי מהווה שיר קינה מהראשונים שנכתבו עוד בטרם הוקמה המדינה וידענו מלחמות אין ספור. את השיר שמבצעת כאן הזמרת תלמידת בית הספר עדיה רביב עיבד עבור התזמורת מיכאל בן שלום.
שוב אנחנו פוגשים את הזמרת שיר למנסדורף כשהיא מבצעת הפעם את השיר "אומרים ישנה ארץ" שנכתב בידי המשורר שאול טשרניחובסקי בשנת 1923 בשתי גרסאות, הראשונה במהלך נסיעה בחשמלית בעיר ברלין, גרסה המלאה בשאלות אודות הארץ המובטחת ואילו הגרסה השניה נכתבה לקראת הוועידה העולמית של תנועת "החלוץ", אף היא בברלין וכאן עונה טשרנחיבסקי לשאלותיו הוא תוך אזכור מורשת העם בעבר כתשובה. את הלחן כתב בזמנו המלחין יואל אנגל ואילו את העיבוד העכשווי כתב שני ברגר כשהוא נצמד ללחן המקורי באשר השיר זכה ברבות הימים להלחנות נוספות ביניהם של שלמה ארצי שאף ערך שינויים מבנים בבתי השיר ולחן מאוחר יותר של נעמי שמר.
השיר הבא שבוצע בידי התזמורת והזמרים אוריאל צארום ויעל שמעונוב הוא "מה אומרות עינייך" שמילותיו נכתבו על ידי המשורר, הסופר והמתרגם יצחק שנהר בתחילת המאה שעברה והולחן על ידי מרדכי זעירא. השיר זכה לשלל ביצועי מופת, ביניהם אמנה את הביצועים האלמותיים של שושנה דמארי, יפה ירקוני, שמעון ישראלי, אסתר עופרים, יהורם גאון, עופרה חזה, אריק איינשטיין ועוד רבים רבים. את הביצוע הנוכחי עבור התזמורת והשירה עיבדה יעל שמעונוב שכאמור אף מצטרפת לאוריאל בשירה.
יעל שמעונוב ממשיכה כמעבדת בשיר הבא – "עלי גבעה" שמילותיו נכתבו בידי אברהם ברוידס בשנת 1932 והוא הולחן על ידי נחום נרדי בהשראת לחן ערבי עממי. השיר בוצע לראשונה על פי התיעודים הקיימים בפיה של הזמרת ברכה צפירה, גם אסתר עופרים, מירי אלוני ועוד בצעו את השיר. במופע הנוכחי הוא בוצע בידי נציגת ישראל לאירוויזיון עדן אלנה.
בנוסף לשירים אלו בוצעו עיבודים אינסטרומנטליים לשירים נוספים במסגרתם ניתן תפקיד נגן סולו לכמה מהמרצים בבית הספר- אלי בנאקוט, ספי סיזלינג, אייל חי, קטיה טובול.
המופע נחתם עם הביצוע לשיר "שירת הנודד" (הי ציוניוני הדרך) שמילותיו נכתבו בידי אהרן אשמן שקיבל את ההשראה לשיר בעת נסיעה מירושלים לתל אביב באוטובוס בשנות השלושים, עת התרשם מהאבנים הלבנות בשולי הכביש ומעיניה הכחולות של נוסעת אלמונית. השיר הולחן על ידי מרדכי זעירא וזכה לשלל ביצועים ביניהם מפיהם של שמעון ישראלי, אסתר עופרים, נחמה הנדל, גם החברים מכרם התימנים, משה משומר, שלמה מורי ושלום שובלי, הלו הם "צלילי שבזי" או כפי שנקראו בהרחבה – "השובלים" בצעו גרסה משלהם לשיר כחלק מאסופות "שירי הרועים" אותם נהגו לבצע כמקבילה לשירתם של אנשי "חבורת האש" מימי הפלמ"ח בניצוחו של סולימן הגדול אביהם של חופני, יזהר וורדינה כהן. את העיבוד לביצוע המשותף לתזמורת המהפכה ומקהלת בית הספר למוזיקה רימון כתב לשם בן דוד.
ולפני סיום עוד מספר קרדיטים
נגני תזמורת המהפכה: כינור I: עדי חלאבין, הגר מעוז, אטיין מנרי, גיא שיק. כינור II: ליאה רייחלין, תמר גרינשטיין, זריפה אלחזובה. ויולה: מירי מנשרוב, אביטל נוסימוביץ', אודי ברנר. צ'לו: בן שיבולת, רומי קופלמן, יעל שיזף. קונטרבס: גיל גולדין. חליל: רחל אילת. קלרינט: תומר אורנן. קרן יער: אסנת ברנר סיון. חצוצרה: ארז חודרה. טרומבון: מיתר נוה. נבל: טלי גלזר. כלי הקשה: גיורי פוליטי. תופים: דור בירן. גיטרה: שאולי פריד. פסנתר: זהר שרון.
