אמש התקיים במועדון גריי בתל אביב מופע כפול במסגרת פעילות קהיליית הג'אז החברתית בהפקתו של ברק וייס. התוכנית שפוצלה לשני מופעים אירחה את נגן האקורדיון האיטלקי לוצ'יאנו בונדיני המלווה בטריו ג'אז מקומי שכלל את נגן הסקסופון והחליל יהונתן כהן, נגן הקונטרבס אלון ניר והמתופף שי חזן. המופעים התקיימו בשיתוף ובסיועה של שגרירות איטליה בישראל.
לוצ'יאנו ביונדיני מאסטרו באקורדיון
לוצ'יאנו יליד איטליה החל ללמוד נגינה באקורדיון עוד בהיותו בן 10, השילוב שהוא מוביל של מוסיקה עממית, ג'אז ומוסיקה קאמרית הכתירו אותו כאלוף העולם באקורדיון. הוא זכה בפרסים חשובים רבים, השתתף בנגינה עם מוזיקאים חשובים רבים ברחבי העולם. כאמור בזכות שיתוף פעולה עם לשכת התרבות והאמנות של שגרירות איטליה בישראל זכינו בביקורו כאן בתל אביב. בעולם הרחב אין באמת הרבה מוזיקאים המנגנים באקורדיון בסוגות הג'אז, אחד הבודדים והנדירים שבהם פרט לביונדיני הוא רישאר גוליאנו, צרפתי ממוצא אילטקי שנשאב לעולמות הג'אז במסגרת נסיונותיו להרחיב את אופקי הנגינה שלו על הכלי המיוחד הזה.
הנה כמה מהיצירות הקולנועיות האיטלקיות אותן ניגן לוצ'יאנו עם חברים והיוו את ההשראה להזמנתו לישראל
האקורדיון, או הגרמושקה כפי שהוא נקרא לעתים הוא כלי נגינה יוצא דופן, מעין בן כלאיים בעולמות המקלדות ולמרות שהוא כלי נייד יש בו מקצת מהנשמה המוזיקלית של העוגב, נפיחת זרם אוויר ליצירת הצליל… אבל זה באמת לפעם אחרת.




המופע הראשון – עם נינו רוטה
במופע הראשון בו נתארח לוצ'אנו ביונדיני, הנחשב לאחד מנגני האקורדיון המובילים בסצנת הג'אז העולמית התמקדו הנגנים בביצוע גרסאות ליצירות שכתב הקומפוזיטור האיטלקי נינו רוטה, לכמה מסרטיו המפורסמים של הבמאי פרדריקו פליני – "לה דולצ'ה ויטה", "לה סטרדה", וכן למספר יצירות שכתב החל מנעימת הסרט "הסנדק" של הבמאי פורד קוםולה ועד "רומיאו ויוליה" של פרנקו זפירלי. האמת שלא פשוט היה מבחינתי לעכל את צלילי האקורדיון בעיבודי ג'אז. כלי הנגינה הכל כך מזוהה לטעמי עם שאנסונים על גדת הסיין הפריזאי או סמטאות רומא לצד חגיגות ריקוד צועניות באירופה הסלבית ואפילו שירי "אנו באנו ארצה" מימי קום המדינה דרך הרקדות של פעם. החיבור של האקורדיון למבנה השונה של עיבודי הג'אז לנעימות כשהוא ממלא את תפקידיהם של פסנתר, הרמוניקה ואף מפוחית פה עד כלי מיתר היה ישר מההתחלה מרתק ומסקרן. ביונדיני שלט ללא מעצורים בנגינת האקורדיון למרות שאת רובו של המופע הוא בילה בישיבה או לחילופין בריכוז מול אלון ניר והקונטרבס מה שהוביל להפניית גבו אל הקהל שבמועדון.
חפירה – כילד של שנות השישים גדלתי על הטרילוגיה האפית של הבמאי סרג'יו ליאונה "האיש ללא ם" שכללה את הסרטים – "בעבו חופן דולרים", "הצלפים" ו- "הטוב הרע והמכוער" בכיכובם של קלינט איסטווד, לי ואן קליפ ואלי וואלך, אם אומר כי צפיתי בהם עשרות פעמים לא אגזים, את הסרט האחרון החזקתי בגלגל פילם 16 מ"מ מתחת למיטתי בצבא והייתי מקרין אותו להנאתי שוב ושוב בסופי השבוע, ברור שיש לי עותק בקלטת VHS וברור שצפיתי בו לא פעם ולא פעמים בוי או די או בשירותי הסטרימינג, לא רק שאני מכיר כל סצנה וסצנה, גם את הקטעים המוזיקליים המלווים אותו שרקח ביד אמן אניו מוריקונה כמעט ולמדתי בעל פה כל צליל וכל אות…
בשנת 2016 הגעתי לבית רומנו לחצר התדר במסגרת סופשבוע בו התארחה התזמורת הקאמרית הישראלית לשני לילות שנחתמו בקונצרט שהוקדש לפסי הקול שיצר אניו מוריקונה עבור מערבוני הספגטי, קונצרט שהחזיר אותי באחת לשנות השישים, מושבי העץ החורקים באולמות הקולנוע, ריח ממתקי הקוקוס והליקריץ ורעש גלגול בקבוקי השתייה הריקים ממרכז האולם ועד קדמת הבמה…
את טעמה וריחה של החווייה הנוסטלגית הזו ציפיתי למצא אמש במופע השני בו התארח לוצ'אנו ביונדיני.

המופע השני – עם אניו מוריקונה
חלקו השני של הערב או יותר נכון המופע השני כלל את ביונדיני וטריו הנגנים אך הפעם בביצועי מחווה לנעימותיו של גדול הקומפוזיטורים של סרטי מערבוני הספגטי הקלאסיים של הקו – פרודוקציות האיטלקיות – ספרדיות אניו מוריקונה. אולם כאן למרות שהמתנתי בסבלנות אין קץ עד תום המופע התאכזבתי קשות. אמנם ביונדיני והנגנים בצעו גרסת ג'אז לפס הקול של הסרט "סינמה פרדיסו" שביים ג'וזפה טורנאטורה ואפילו את נעימת הסרט "היו זמנים במערב" שביים סרג'יו ליאונה, ביצועים מיוחדים בהם חזר וכיכב האקורדיון ככלי נגינה המהווה מענה לכמה כלי נגינה כולל יציאות לאימפרוביזציות סולו מרתקות אך בראשי עולה וצפה כל הזמן אותה סצנה בלתי נשכחת מהסרט "הטוב הרע והמכוער" כאשר השחקן לי ואן קליף "עיני מלאך" מענה את אלי וואלך "טוקו" במשרדו במחנה האסירים בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית בעוד תזמורת האסירים מנגנת טיון מרגש והדמעות זולגות מעיני הנגנים, חיכיתי והמתנתי, ואפילו את נעימת הנושא לא שמעתי. על כך אני מצר.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע הכפול

