שבת, אוקטובר 31, 2026

פסטיבל הג'אז הנשי Queenta חוזר

פסטיבל QWJF הוא פסטיבל הג'אז הנשי הראשון בארץ שמוקדש כולו למוזיקאיות שמכתיבות את הטון כיום בארץ ובעולם. הג'אז הישראלי על נגניו/תיו נחשב כמצליח ומוביל בעולם המוזיקה, אך במסגרת פסטיבלי הג'אז השונים והמצליחים בארץ. לא תמיד ניתנת במה מספקת (או במה בכלל) ליצירה הנשית בתחום. השנה, במשך שלושה ימים, יציג הפסטיבל ג'אז נשי רחב טווח, הפקות מקור שנתפרו במיוחד לפסטיבל, מחוות, אירוחים ומסיבות.

את הפסטיבל אוצרת ומנהלת אמנותית חן לוי  – מוזיקאית, זמרת ויוצרת, רכזת מסלול ג'אז ווקאלי ברימון ומצטיינת דיקן באקדמיה במסלול הג'אז. בשנה הראשונה לפסטיבל יזמה את מופע הג'אז לשיריה של שושנה דמארי, ממנו נולד הרכב הבית של הפסטיבל (ואלבום משירי שושנה דמארי), חמישייה נשית שאותה היא מובילה כסולנית. השנה Queenta Ensemble  (חן לוי, קטיה טובול, ענבר פז, מאי סגל הדר נויברג) יעלו מופע מקור חדש שכולו מחווה ואהבה נשית וג'אזית לקורין אלאל ויצירתה המשפיעה. עוד בפסטיבל, כמה חיבורים ראשונים ומרתקים בין יוצרות משפיעות: הסטאר הנשית העוצמתית LIRAZ (לירז צ'רכי) תפגוש על הבמה את הפסנתרנית האנדלוסית  DARYA(דריה מוסינזון) למסע מוזיקלי חובק עולם,  המפוחית המזוהה של אריאל ברט תפגוש בצ'לו המרטיט של מאיה בלזיצמן ואת הגיטריסט הפנומן ניצן בר שיתארח, מפגש של שתיים מהפסנתרניות הטובות בעולם- קטיה טובול וענת פורט, מפגש משפחתי של האחים פורטוגלי שי ואיתי. בגזרה המשולשת: הפסנתר הפרוע של מאיה דוניץ והטריו, הקול המרגש וגיטרת הפלמנקו של נועה דרזנר והטריו, ג'אז מסורתי מניו אורלינס של הקאמלס, השלישיה של נרקיס רעם ושל דינה קיטורסקי, ואי אפשר בלי אנרגיה נשית בועטת – הגרוב של תמרדה, האנרגיות המחשמלות של ג'ני פנקין.

חן לוי: "הסיפור על הוריקן קתרינה שפגע בניו אורלינס באוגוסט 2005 והותיר אותה הרוסה ומדממת עלה בתוכי כשניגשתי לכתוב את הטקסט הזה – מיליארדי דולרים הושקעו בשיקום העיר, אך במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נקבע כי ״המוזיקאים, ולא הפוליטיקאים, הם שהצילו את העיר מקטסטרופת סופת המוות״. התקופה הנוכחית היא מהקשות שידענו, ובו זמנית זו תקופה שמצליחה יותר מכל להדגיש את חשיבות האומנות, התרבות והמוזיקה בחיינו – הן המרפא האמיתי, מזור לנפש דואבת ולרוח שבורה. זוהי שנתה השלישית של QUEENTA Woman Jazz Festival ו שוב אני נדהמת מחשיבותה במרחב, מהדרך הארוכה שלפנינו, שנדמה שרק מתארכת. אסור שירפו את ידינו מהעשייה הכל כך נדרשת וחשובה הזו, גם לא עכשיו, במיוחד לא עכשיו. השנה יותר מכל שנה אחרת, היה לי חשוב ליצור ליינאפ המורכב מנשים פורצות דרך שסוללות את דרכן בעצמן, נשים שמשמיעות את קולן בעוצמה, מתעקשות על נוכחותן במרחב אפילו במחיר כלכלי, אישי וקרייריסטי. אני צמאה לנשים האלה, שיציפו את כל תחומי החיים עוד ועוד, שיהיו קול מאזן, קול מרפא, קול של תבונה, ובקול רם. התוכנית המוזיקלית השנה מורכבת כולה ממוזיקאיות ישראליות בלבד ואפשר למצוא בה חיבורים מיוחדים, הפקות מקור, מוזיקת עולם, ג׳אז קלאסי, מפגשים ראשוניים וחופשיים, והכל בהובלת הנשים הללו, שמעניקות לי השראה, דרך ותקווה בקולן הגדול.

בהשתתפות: QUEENTA  במחווה לקורין אלאל, LIRAZ מארחת את דריה מוסינזון, מאיה דוניץ טריו, מאיה בלזיצמן ואריאל ברט (אורח: ניצן בר), ענת פורט וקטיה טובול, ג'ני פנקין, החוט האדום- נועה דרזנר טריו, תמרדה, טריו קליפה, נרקיס רעם טריו, מאיקי, טל אברהם – פרידה, שי ואיתי פורטוגלי – דואו אחים, New Orleans Camels, WAVES – דינה קיטורסקי טריו.

צוללת צהובה, מרכז המוסיקה הירושלמי שיזם ואמון על הפקת הפסטיבל, נותן במה כבר שנים רבות לפרויקטים שונים אשר מטרתם העיקרית היא להוות בית, לטפח ולקדם מוסיקאים ויצירה מוסיקלית מקצועית. בין המיזמים ניתן למצוא את פסטיבל חשיפה בינלאומית, פרויקט ההרכבים, מגמת המוסיקה לבגרות ופרויקט חממה, לצד מועדון הופעות, אולפן הקלטות וחדרי חזרות .

לפרטים נוספים, מופעים ורכישת כרטיסים

 

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...