דיקי בטס, הזמר, הפזמונאי והגיטריסט של להקת האחים אולמן שסגנון נגינתו בגיטרה והטקסטים הנוקבים שלו הגדירו את תדמיתה של הלהקה וסגנון הרוק הדרומי בכלל, הלך לעולמו בבוקר יום חמישי בגיל 80. הסיבה הייתה מחלת סרטן לצד מחלת ריאות.
"בעצב עמוק ובלב כבד מכריזה משפחת בטס על מותו השליו של פורסט ריצ'רד 'דיקי' בטס בגיל 80", הודיעה משפחתו של בטס בהודעה שנמסרה באמצעות עמודי המדיה החברתית של הלהקה, "המבצע האגדי, כותב השירים, מנהיג הלהקה והפטריארך המשפחתי היה בביתו באוספריי, פלורידה, מוקף במשפחתו. דיקי היה גדול מהחיים, ואובדנו יורגש בכל העולם. בשעה קשה זו המשפחה מבקשת תפילות וכבוד לפרטיות בימים הקרובים. מידע נוסף יגיע בזמן המתאים".
"נגינת הגיטרה יוצאת הדופן שלו לצד הגיטריסט דואן אלמן יצרה צליל של גיטרה כפולה ייחודית שהפכה לחתימת הצליל של הז'אנר המכונה סאות'רן רוק", כתבה הלהקה בהצהרה. "הוא היה נלהב בחיים, בין אם זה מוזיקה, כתיבת שירים, דיג, ציד, שייט, גולף, קראטה או אגרוף. דיקי היה מעורב והצטיין בכל מה שמשך את תשומת לבו".
למרות שלעתים קרובות האפילו עליו גרג ודואן, האחים שהעניקו לאלמנים את שמם, בטס היה חיוני באותה מידה ללהקה. סגנון הגיטרה המתפתל שלו הכניס אלמנטים של סווינג מערבי וג'אז למוזיקה של הלהקה, במיוחד כשהיה בדואט עם דואן. כזמר וכותב, בטס היה אחראי ללהיט הגדול ביותר של הלהקה, "Ramblin' Man" משנת 1973, כמו גם לכמה מהשירים המזוהים ביותר שלהם: האינסטרומנטלי האדיר "In Memory of Elizabeth Reed", "Jessica" הצוהל, ו להיט הקאמבק המאוחר שלהם "Crazy Love".
בשנת 1995 הוכללה הלהקה בהיכל התהילה של הרוקנרול ואף זכתה בפראס הגראמי על מפעל חיים.
בשנת 2012 דיקי בטס פרש באורפן סופי מהלהקה לאחר מאבק משפטי על זכויות יוצרים והרכיש להקה יחד עם בנו דוויין בטס.
בשנים האחרונות פרש מהופעות ונגינה לאחר שלקה בשבץ מוחי
אלבום הופעה חייה של להקת האחים אולמן בה משתתף דיקי בטס במופע
אלבום הופעה חיה עם הלהקה שהקים יחד עם בנו הדרום הגדול
לצד חברותו של דיקי בייטס בלהקת האחים אולמן הוא גם הנהיג להקה בשם להקת דיקי בטס
