גיא בן שמעון, בן 24 מאורנית, זמר ויוצר, ניצול הטבח במסיבת נובה שאת השיר החדש שהוא כתב הלחין ושר בהפקתו המוזיקלית של רום סופבלסקי – "למרות הכל" הוא מקדיש לזכרה של ענבר הימן ז"ל שנחטפה מהמסיבה ונרצחה בשבי החמאס.
על השיר
כך גיא בן שמעון עם שחרור השיר לרשתות ותחנות הרדיו – "שתי מילים שענבר היימן ז״ל אמרה לי רגע לפני שנחטפה- ״החיים יפים״. מאותו רגע שהבנתי שהיא בעזה, ידעתי שהשיר הזה, שהולחן בכלל לפני האירוע, שחלק מהמשפטים בו נכתבו עוד לפני האירוע – הולך להפוך למשהו שיהיה מוקדש לענבר. רום ,אחד האנשים הכי קרובים אליי, עבר איתי כל כך הרבה עם היצירה הזאת, שנכתבה ונמחקה, ונכתבה ונמחקה, ואז.. החלטתי לעצור הכל, להפסיק להקשיב לקולות מסביב ופשוט לנסוע. הגעתי לאילת, פתחתי אוהל למשך כעשרה ימים על שפת הים ונחתי. נחתי רגע. וכתבתי, כל יום קצת. ״למרות הכל״ נכתב ברגעים של זעם, ברגעים של חיבור, ברגעים של עצבות ואבל עמוק וברגעים של שמחה. ברכבת הרים, ממש כמו שהתקופה הזו גורמת לנו להרגיש. הוא נכתב בידיעה שלמרות הכל ואחרי הכל יש חיים, יש אור שתמיד יהיה חזק מהחושך ויש אנשים טובים – המון כאלה. לא ידעתי עד כמה. ענבר, הרגע הזה שלנו יהיה זכור בליבי תמיד. אוהב אותך." והוסיף –"בשלושה החודשים האחרונים התהפכו לי החיים. כמה פעמים ביום אני תופס את הראש ומנסה להבין איך אני נשארתי בחיים ואחרים לא. אני יודע שזו זכות ואני רוצה לנצל אותה לעשות דברים טובים ולגעת באנשים עם המוזיקה שלי. ב"למרות הכל" אני שם את הלב שלי הכי חשוף שאפשר ואני רוצה להנציח בו את ענבר. המשפט האחרון שהיא אמרה לי מבחינתי הוא צוואה שאני צריך לקיים. אני רוצה להודות לכל האנשים שנרתמו לקחת חלק בפרויקט הזה כדי שהשיר יגיע ויגע בכמה שיותר לבבות. ולמרות הכל תזכרו שהחיים יפים.. תחפשו את היופי בכל דבר."
הרקע לשיר
בסביבות ארבע לפנות בוקר במסיבה בנובה גיא הכיר את ענבר. היה ביניהם חיבור מידי. הם ניהלו שיחה סופר עמוקה ומעניינת. השיחה נמשכה כמה שעות עד לרגע שבו התחילו הטילים ואז הם נאלצו להיפרד ולחפש מסתור. המשפט האחרון שענבר אמרה לגיא היה: "גיאצ'וק אל תשכח ולמרות הכל החיים יפים". המשפט הזה לא הפסיק להסתובב לו בראש עד שהוא התחיל לכתוב את השיר הזה. כשסיים לכתוב אותו יחד עם רום סופרבסקי היה לו ברור שהשיר יקרא "למרות הכל" ושהוא נכתב לזכרה של ענבר הימן ז"ל.
באותו בוקר נוראי גיא היה במסיבה וכשהתחילה המהומה ברח גם והיה על כביש 232 וכמעט נהרג. הרכב שלו בו נסע התפוצץ עלה עליו טנק שנחטף על ידי המחבלים. הוא ראה אנשים ירויים, פצועים נופלים לידו ובעודו ממשיך לרוץ הכדורים ריחפו מעל ראשו. רגע הנס הפרטי שלו היה כשהוא התחבא מאחורי שיח ושמע יריות מכל מקום ובהרגשה פנימית בלתי מוסברת החליט להוריד אות הראש למטה ובדיוק באותו רגע 15 סנטימטר ליד המצח שלו עבר כדור. אם לא היה מזיז את הראש ככל הנראה שהכדור היה פוגע בו. בדרך לא דרך הצליח פיזית להימלט משם אבל נפשית ורגשית חלק גדול ממנו נשאר שם. ענבר הימן ז"ל נחטפה מהמסיבה לשבי ונרצחה שם אחרי כמה חודשים. אין ספק שאם היתה בחיים היא וגיא היו נהיים חברים טובים. יהי זכרה ברוך.
