היה קשוח אמש במזח הדרומי של נמל יפו, על רקע הסערה החורפית הקשוחה, הקור העז, הגשם הבלתי פוסק ומשבי הרוח, נמצאה נקודת חום אחת בכל האזור – בתוך מועדון בארבי במשכנו החדש במחסן 2.
הערב נערך במסגרת הליין "חתול בשק" המאופיין באי ידיעה מראש מה צפוי לקהל למעט ההגדרה "הסדרה הקלאסית" שהצביעה על קיומה של תזמורת גדולה על הבמה והטייטל המשני – "חגיגה ספרדית – ספיישל פלמנקו". הערב התמקד במה שניתן להגדיר כ"בלוז" של ספרד, המנגינות, המקצבים והשירה הכבדה והנוגה.
ואכן זה מה שציפה לקהל שהעז לצאת אמש מביתו עד המועדון, ערב שכל כולו מוקדש לעולם הפלמנקו בתוך התווך הספרדי של המוזיקה האירופאית. כאשר על הבמה מתארחים נגני תזמורת האופרה הקאמרית של אשדוד בניצוחו של ואג פפיאן שאף כיהן כמנהל האמנותי של הערב.
אל הנגנים של התזמורת הצטרפו שני סולנים, נגני הגיטרה הספרדית הקלאסית, יורם שוב שביצע את היצירה "ריקודו של מילר" מאת הקומפוזיטור מנואל דה פאלה ואת היצירה "פנטזיה לאדון – Fantasía Para Un Gentilhombre על שלושת חלקיה. אמן הגיטרה השני יורם זרביב ביצע את היצירה "אסטוריאס" מאת אייזיק אלבניז.
אכן פתיחה דקדקנית לקונצרט קלאסי המביא את נעימות העולם הלטיני הקלאסי לחמם את האוויר במועדון.
בהמשך הערב הצטרפה הזמרת הבינלאומית יסמין לוי אל התזמורת והובילה את הערב עמוק אל תוך השירה הקלאסית הספרדית אל תווך גווניה העמוקים והקודרים יותר בהתאם לרוח התקופה והאווירה הכללית, מה שמיטיב להתעטף עם קולה העמוק והייחודי, יצירות כ – " Una Noche" או בעברית "לילה אחד", ו- La cumparsita"" המתנגנים למקצבי הטנגו הקלאסי. גם מקומה של קלאסיקה ספרדית כקונצרט של ארנחואז לא נפקד אמש מהמופע שנחתם בפי יסמין עם שיר האהבה – Adio Kerida ובשפתנו להתראות אהובה המוכר אף בביצועה של אימה כוכבה לוי הזמרת הבינלאומית.
בחלקו האחרון של הערב עלתה לבמה השחקנית ורקדנית הפלמנקו מיכל בן צבי שמגיעה במקור מנתיב העשרה, בתכל'ס, נציגת יישובי העוטף בערב הספרדי.
בעמוד ההפייסבוק שלה מספרת מיכל כי היא כבר שלושה חודשים בלי בית ועם לב שבור. מיכל מציינת כי כנראה זו התקופה הכי מאתגרת שהייתה לה עד כה. ובכל זאת, היא מנסה להתחיל לצעוד מחדש וחוזרת ללמד ביפו מחול פלמנקו. אז אם אתם.ן בעניין כדאי מאוד ליצור עמה קשר. כאן למשל. או פשוט להרים טלפון – 0542277251.
ועוד מילה לסיום, בדרך כלל ערבי "הסדרה הקלאסית" התקיימו עד עתה תוך פריסת שורות מושבים על מנת לתת לקהל את התחושה הנכונה של אולם קונצרטים מסוג אחר ובכך גם להגביר את תחושת "חרדת הקודש" בעצם הנוכחות של תזמורות העולם הקלאסי ב"מקדש הרוק" התל אביבי, חבל שלא היה כך גם אמש.
