יום שישי, אוקטובר 30, 2026

פס קול מלחמה #12

בין סופות חורפיות וסערות מלחמה ממשיכים לצאת לאור שירים חדשים, כמה מהם שמצאו חן בעינינו מובאים כאן.

ים גרוניך – Hold On

ים, או בטייטל הבימתי – YAM, הבת של שלמה, היא זמרת יוצרת השואפת לאחוז בחוזקה במחוזות האר נ בי העולמי, אולם היא חייה כאן ואת השיר החדש שלה  – Hold On כתבה עבורה שולי דאי, זהו טקסט צורב העוסק כבלד מרגשת במסרים של חיזוק, עידוד ותקווה לחטופים השבויים בעזה. לדבריה:של ים, אשר הלחינה ומבצעת את השיר בהפקה מוזיקלית של גיא גויכמן, מאז ה- 7 לאוקטובר חייה כמו של אחרים התהפכו, היא חשה רגשות אשם להמשיך בשגרה, היא חשה סוג של ניתוק במשך זמן מה, כך שלא יכלה להתחבר לעשייה וליצירה בכלל, נקודת המפנה החלה כאשר הוזמנה יחד עם אביה, שלמה גרוניך, להופיע בפני מטה משפחות החטופים, ההופעה מול אותן משפחות חסרות ישע,  גרמה לה להבנה שהמציאות קשה ומורכבת אף ממה שדמיינה.. וכל שהיא יכולה לעשות זה להפיח תקווה ולזעוק לעולם את הזעקה.

כך ים עם יציאת השיר לרשתות – "כולנו נמצאים עדיין בתוך האימה הזאת וכולנו חסרי אונים. כל מה שנותר לי לעשות זה לנסות לתת מעט תקווה דרך המוזיקה שלי. אני מקווה שהשיר שהלחנתי למילותיו המרגשות של שולי דאי, יוכל להוות מסר של תקווה ושל כח, למען הגיבורים והגיבורות שלנו, למען משפחות החטופים- שהם בעצם המשפחה של כולנו ויותר מכל למען האחים והאחיות שלנו שנמצאים בשבי ואין לנו דבר לעשות חוץ מלהמשיך לכאוב, להתאבל ולצרוח חזק שיחזרו הביתה, עכשיו! הלב של כולנו איתם"

 

 אסף אמדורסקי – יותר מדי פרחים

לאחרונה נכנס אסף אמדורסקי לאולפן במטרה להביא לידי צלילים את הרגשות והתחושות שמלווים אותו מאז אותה שבת שחורה  7.10. העצב האין סופי לצד החוזק והתקווה ששאב מאנשי ארץ ישראל היפה והפצועה, במפגשים הרבים שקיים לאורך שלושת החודשים האחרונים. אותם אנשים שפגש בוחרים, גם מתוך התקופה הקשה ביותר שידעו, לראות בדל של אור ורצון לעתיד טוב יותר. השיר הזה מוקדש להם. את השיר החדש כתב אמדורסקי יחד עם רונן בן חורין שגם הפיק מוזיקלית.

כך אסף עם יציאת השיר החדש – "חודשים עצובים הביאו אותי להכיר מקרוב אנשים שכנראה לא היו מזדמנים בדרכי לעולם ועכשיו אי אפשר כבר לעקור אותם מן הלב לא האמנתי שארגיש חלק כל כך אינטגרלי מהאורגניזם החי הזה שנקרא, פשוט-ישראל. במקום הזה אני שוהה עוד רגע לא מסוגל ולא רוצה לעבור למצב שיגרה, עוד לא, אני מביט ישר ונותן לכאב לעלות עד גדות העיניים"

 

לבנת בן חמו – אין לי יום אין לי לילה

את לבנת הכרנו כאשת רדיו שיצאה מתוכו צעד נוסף לקדמת הבמה כזמרת ופרפורמרית טובה. כעת היא משיקה שיר חדש מתוך אלבום שבדרך – "אין לי יום אין לי לילה" שמילותיו נכתבו והולחנו על ידה בהפקה מוזיקלית של ערן גולדברג. למרות שלבנת עובדת תקופה ארוכה על שירי האלבום אפשר להבחין מיד כי השיר החדש מתכתב באופן הדוק וישיר עם סערת המלחמה וגורלם של החטופים, עם שורות ומילים כ – "איך זה מרגיש לחכות למישהו שלא מגיע? לערוך שולחן אבל השולחן נשאר ריק? יום. ועוד יום. ועוד יום. הימים מתארכים והופכים לשבועות שהופכים לחודשים. מה מחזיק אותנו גם כשאין אף סימן?…"

 

אלין גולן משיקה שיר חדש – "אין לי מקום" אשר נכתב והולחן בידי רותם חן ואופיר מלול שגם אחראי על ההפקה המוזיקלית. במילות השיר מבקשת אלין ךהעביר מסר של געגוע המוקדש לחטוף אלכס לו8בנוב המצוי בשבי מחבלי החמאס כבר מעל מאה ימים. בקליפ ששוחרר משתתפת אשתו של אלכס, מיכל לובנוב.

כך אלין עם יציאת השיר לרשתות – ״136 חטופים, 136 משפחות שהתפרקו, 136 וכל אחד מהם עולם ומלואו. אנחנו מנסים ומשתדלים לדעת ולהכיר את כל השמות את כל הסיפורים הבלתי נתפסים שקורעים לנו את הלב.. מאחורי כל סיפור מאחורי כל שם יש משפחה אחים אחיות הורים ובני ובנות זוג. מאות אנשים שביום אחד חרב עליהם עולמם שכבר 116 יום חיים בסיוט ונלחמים בכל דרך אפשרית להחזיר הביתה את אהוביהם, להציל אותם כבר מהתופת כבר 116 יום שהם גיבורים וגיבורות בעל כורחם. אני שומעת את כל הסיפורים את ההחלטות הבלתי הגיוניות שאנשים לקחו כדי לנסות להציל את משפחתם את מאות שיחות והודעות הפרידה. אחד מהסיפורים שפשוט אמרתי לעצמי שזה פשוט לא יכול להיות הוא של מיכל לובנוב שבעלה אלכס חטוף בשבי החמאס, מיכל בהריון מתקדם ומגדלת כרגע לבד ילד בן שנתיים. נפלה בידי הזכות לנסות ולעזור למיכל ולכל משפחות החטופים לזעוק את זעקתם. הצעתי לה להשתתף איתי בקליפ לשיר החדש שלי ״אין לי מקום״. שהרגשתי שכאילו נכתב עליה בדיוק. שפגשתי אותה וראיתי איך היא התחברה לכל מילה זה אחד הרגעים המרגשים והעוצמתיים שחוויתי הכרתי אישה לביאה, גיבורה שלא מוותרת לרגע וממשיכה להילחם עד שאלכס יחזור. השיר הזה מוקדש לכל 136 החטופים אין לנו מקום כאן בלעדיכם, מחכים לכם״

 

 

 

 

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...