החגיגה של עילי בוטנר וילדי החוץ בקיסריה

ילדים זה שמחה!…תשאלו את הרב ואפילו את הישראלים שנכבשו על ידיהם. מה שהתחיל כפרוייקט צד לפני 12 שנים, הפך להרכב-על שמוציא להיטים שנכנסים דרך קבע לפנתיאון של המוזיקה הישראלית ומחבר בין כל הגילאים עד כדי כך, שהורים מביאים איתם את הילדים, הסבים והסבתות ליום כיף באמפי קיסריה.

אני מדבר כמובן על עילי בוטנר וילדי החוץ, שמגיעים לקיסריה בפעם הרביעית, אחרי שעמדו ממש מעל הבמה הזו לפני שנה, ולפי כמות הלהיטים וההתרגשות הלא מובנת מאליו מהקהל, זה הרגיש להם ממש כאילו זו הפעם הראשונה. במשך שעתיים וחצי, עברנו מסע מוזיקלי עם הסיפורים שהביאו לשירים שנכתבו ע"י בוטנר ב-20 שנים האחרונות ומקיבוץ עין כרמל בו בוטנר גדל, האמפי הפך לקיבוץ גלויות עם פייסטה מוזיקלית שלמה של פופ-רוק, שירי א"י של פעם וקצב מזרחי.

ברגע שנתנו את האותות והמופתים האלקטרוניים, עילי בוטנר ו"ילדיו", אדר גולד, אוהד שרגאי ותום גפן, עלו בלבוש חגיגי לכבוד המאורע, להקפיץ את הקהל מהכיסאות לצלילי להיט הענק "תם ולא נשלם". אוהד שרגאי שנטל קודם את ההובלה, זכור כאחד הפייבוריטים הבולטים של "כוכב נולד 8" והוא שואו-מן מטורף, שגונב את ההצגה מהשנייה הראשונה, עם ווקליות אדירה וחייתיות בימתית שנשארת עד לשנייה האחרונה. זה נכון גם לגבי השירים היותר מלודיים כמו "קדימה הלאה", בו שרגאי נכנס עם הרגש עמוק ללב עד הסוף, כששאר ילדי החוץ, אדר גולד ותום גפן מתלווים בהרמוניה מושלמת.

פה טמון סוד הקסם של ההרכב. כל אחת ואחד מילדי החוץ הם זמרי-על בזכות עצמם וכשאחד או אחת מובילים, השאר משלימים בסינרגיה מלאה ובפרגון מכל הלב, שלא זוכים לראות בהרבה הרכבים. הדבר נכון גם לגבי מנהיג ההרכב, הגיטריסט עילי בוטנר, שעם כל הרפטואר שצבר, עדיין שום דבר לא מובן מאליו עבורו. אחרי "קדימה הלאה" ובפתיח לשיר הבא, הוא ראה את הרבבות מפזזים ליד הכיסאות ואמר "אנחנו מאוד מתרגשים להיות כאן. יש המון אנשים…כבר קמתם? רק התחלנו! אנחנו נשיר לכם שירים שכתבתי כמעט ב-20 שנה האחרונות, מכל האלבומים, מכל שיתופי הפעולה ויש לנו אורחים יקרים ואהובים הערב, בקיצור הולך להיות כיף גדול!".

השיר הבא היה הבלדה "טיפות" ובוטנר עם כל הצניעות והענווה, הופך את הרכות לעוצמה, בו הוא מראה את היכולות המוזיקליות שלו גם כזמר, וכשילדי החוץ מתלווים אליו בפזמון, רואים עד כמה אחווה גדולה יש בהרכב, בין אם זה מוזיקלית ואישית.

והחיבור הזה בכל צבעי הקשת המוזיקלית, הביא לרצף של בלדות מרגשות ולהיטים מקפיצים שחרכו את המצעדים, כמו "תתן לי יד", שהיה אחד מלהיטי הפריצה של בוטנר עם אוהד שרגאי ואדר גולד, שדאגו להקים את האחרונים שישבו על הכיסאות ולהביא את אנרגיות הנדרשות, לקראת המשך המסע המוזיקלי הגדוש בלהיטים.

והמסע הזה הוביל אותנו ל"אוטובוס אחרון לחיפה" בו בוטנר משתף אותנו איך הוא התחיל את הסיפור המוזיקלי שלו. בסוף כיתה י' הוא עזב את התיכון במעגן מיכאל לטובת "רימון", כדי ללמוד מוזיקה בצורה מקצועית, כדי להגשים את החלום הגדול שלו להיות גיטריסט, כמו חיים רומנו, שמוליק בודגוב ויצחק קלפטר ז"ל, אותם ראה בטלוויזיה וקיבל מהם השראה. בכל בוקר היה לוקח את האוטובוס הראשון מחיפה לתל-אביב, וחוזר בלילה דווקא עם האוטובוס האחרון לחיפה ותיכף תראו למה. כשהיה בשנה שנייה, הוא שמע ששמוליק קראוס מחפש גיטריסט, והלך לאודישן. למרות שהוא היה הכי צעיר ב"רימון", הוא מצא את עצמו מופיע עם קראוס ומנגן איתו ביחד. בסוף כל יום לימודים ב"רימון" הוא היה לוקח קו 24 וקופץ לשמוליק ובסלון שלו, היה אפילו פוגש אגדות כמו מאיר אריאל, אסי דיין, עמוס לביא ויצחק קלפטר ולבסוף חוזר הביתה עם האוטובוס האחרון, כשאת הנסיעות לבד, היה מעביר בדמיונות שעזרו לו להפיג את הבדידות. כך זה היה 3 שנים מהחיים שלו, שעליהם כתב את "אוטובוס אחרון לחיפה" וכאן, תום גפן, הזמר השלישי שהצטרף להרכב ב-2017, לקח את ההובלה והראה איזה זמר גדול הוא.

ועכשיו הגיעה תורה של אדר גולד לקחת את הליד עם השיר "היא יודעת", הלהיט הגדול של נינט מאלבום הבכורה "יחפה", אותו כתב בוטנר ביחד איתה. כמו אוהד שרגאי, גם אדר גולד הייתה התגלית המדהימה של "כוכב נולד 8", והוכיחה שלמרות הייחוס המשפחתי המכובד (אמא שלה היא הזמרת האגדית שרי), היא זמרת כובשת בזכות עצמה, עם המון כריזמה ו-ווקליות מדהימה. השיר התחיל בפזמון בליווי פסנתר והקהל, ואח"כ זה "התפוצץ" בפול אנרגיות עם המוזיקה האפית של להיט הענק, כשעילי בוטנר מנגן בוירטואוזיות על הגיבסון ותום גפן אפילו מצטרף בתופים מרוב החשמל שעף שם.

ועוד איזה חשמל היה באמפי, כשעילי בוטנר ממשיך להפציץ עם הגיטרה ביחד עם ילדי החוץ בלהיט "ימים של קיץ" כשתום גפן תופס פיקוד ומזמין את הקהל למשחק של סולמות מוזיקליים ורואים עד כמה "הילד" כשרוני, כשהוא מסיים את השיר בקול גדול.

הכיסאות המוזיקליים בין ילדי החוץ עוברים אחד לשני, כשעכשיו אוהד שרגאי גונב שוב את ההצגה עם "עוד אחד ששר לך" (שבמקור ביצע בוטנר עם גיא מזיג) כשאליהם מתלווים נגנים של כלי נשיפה, שמוסיפים לחגיגיות של האירוע וכמובן עוד סולו וירטואוזי מהגיטרה של בוטנר.

אל הלהיטים שכבשו את הקהל הישראלי, התווסף גם שיר חדש, שיצא לפני שבועיים בשם "זוכר הכל", אותו כתב על הזכרונות עם אבא שלו ובעצם האבות של כולנו, בין אם זה בדברים הקטנים לראות משחק ביחד של כדורגל או כדורסל ובין אם זה על חשבון נפש ומחשבות על ההורים שלנו, על הגיל ועל המחשבות בלילה. מה שעוד נוגע ללב זה שהאבות של עילי בוטנר וילדי החוץ, הצטלמו גם הם לקליפ, כשהם מתלווים ביחד עם ילדיהם בטיול בשדה כשבסוף, תום גפן פוגש ומחבק את אביו. עילי בוטנר אמר שלהופעות מגיעים הרבה משפחות עם הילדים ביחד, והלוואי והערב הזה יהיה עוד נקודה, עוד רגע שתזכרו כמשפחה, כילד והורה והשיר הזה הוא ביצוע בכורה בלייב.

תום גפן שר בצורה כ"כ נוגעת ללב, כשבסיום, הוא התרגש עד דמעות, כשעילי בוטנר, אוהד שרגאי ואדר גולד, נותנים לו חיבוק משפחתי חם. והרגע המשפחתי החם, הזכיר לבוטנר את הרגעים בו נחשף לראשונה לעולם המוזיקה. בקיבוץ בו גדל, הוא היה בבית הילדים ופעם אחת בשעה 21:00 בערב, אימו לקחה אותו עם הלול לשמוע חזרה של "הקולית", המקהלה של הקיבוץ, בו ניסו לעשות הרכב שיצליח כמו הגבעטרון. בהרכב אימו הייתה הזמרת, ושם שמע לראשונה את שירי א"י של פעם כמו "ההר הירוק תמיד", "ילדות נשכחת", ואפילו את השיר ההיתולי "בפונדק קטן (…רגל מעץ)" של בני ברמן האגדי.

אבל כשגדל בקהילה שיתופית, הוא לא ישן עם ההורים שלו ביחד, ועל הרגע הזה לרצון לחיבור בין הילד הקטן לאמא, בוטנר כתב את השיר "היי" אותו ביצע אוהד שרגאי, כשבוטנר מלווה אותו ברגע של אנפלאגד.

זה רק מחזק שהסיפורים האישיים הם מתכון לשירים גדולים, כמו מה שעבר על בוטנר ומשפחתו בתקופת הקורונה. באותו הזמן, לקראת ליל הסדר, לבתו הקטנה היה יום הולדת, וזה היה בזמן הסגר כך שלא היה אפשר להפגיש את גם הסבים והסבתות. בעקבות זאת, בוטנר נכנס לחדר לכתוב שיר בשבילה ושלח לחברו נועם חורב, שיעזור לו לכתוב מילים לסיטואציה המורכבת בו יש יום הולדת, עוגה אבל אי אפשר להיפגש. תוך שעתיים הוא קיבל את המילים כשהכותרת הייתה "ניפגש בחלומות", שקיבלה קונוטציה מצמררת ומרגשת, לכמיהה לפגוש את בני המשפחה האהובים או החברים הקרובים, בין אם אלו חיים או בין אם לשמר את הזיכרון שלהם כמו במילות הפזמון:

"אֲנִי שׁוֹלַחַת יָדַיִים אֲרוּכּוֹת

הֵן מְחַבְּקוֹת אוֹתְךָ עַכְשָׁיו, הֵן מְחַבְּקוֹת

וְרַק תִּזְכּוֹר שְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁאַתָּה נִרְדָּם

שֶׁגַּעְגּוּעַ הוּא הַדֶּבֶק הֲכִי חָזָק בָּעוֹלָם".

ומרגע מרגש, הגענו עם משהו עמוק אל תוך הנשמה, במפגש פסגה בין בוטנר, לזמר שהוא מעבר לזמר נשמה, פשוט אגדה, וזה ישי לוי. לוי עלה לבמה בהתרגשות גדולה ואף אמר – "ביום שאני אפסיק להתרגש, אני ואשתי איריס, המנהלת איריס…סליחה…סוגרים את הבאסטה".

ואז הם ישר נכנסו לפעולה וביצעו את "איתך עד סוף הזמן" אותו הלחין בוטנר עבור ישי לוי, כשהמלודיה בגיטרה, מזכירה את שירי א"י של פעם ואם יש משהו שמבטא את ישראל, זה החיבור בין קיבוץ הגלויות של מזרח ומערב, כמו שהיה בשיר הזה.

"את השיר הבא אני רוצה להקדיש לאשתי, למנהלת שלי, לחברה שלי, אישה הכי מדהימה בעולם" ואחרי שביקש מהקהל להדליק את הפלאשים, ישי לוי ביצע את ה-להיט הגדול שלו "האחת שלי" ותוך כדי הביצוע של הבית הראשון, הוא גונב את ההצגה כשאומר "יו, איך אני מתרגש!". ובהקשר לכך, לוי שיתף במקצת את מה שעבר, שנאלץ בגיל 15 לעזוב את הבית, מכיוון שנאסר עליו להתעסק במוזיקה ובגיל 19 יצא הלהיט שלו "ילדונת".

במסר להורים הוא אמר שאם לילד שלכם יש חלום, לא לוותר ושבישראל צריך מוזיקה ותרבות טובה וחזקה. אחרי כל אלו, הוא הזמין את הקהל ל"ריקוד רומנטי (לאור ירח)" באמפי הקיסריה, כשהמעריצים על הרגליים, והאורקסטרה של בוטנר עם החצוצרות והסקסופון נתנו ללהיט הזה ביצוע שמתעלה על המקור. כשלוי ירד מהבמה, בוטנר אמר "אין, אין דברים כאלו, באמת!".

ומיד אח"כ העלה עילי בוטנר עוד מהערימה של החבר'ה שלו, והפעם מדובר בשלישיית "מה קשור". גם לשלישייה הזו בדומה לשלישיית "הגשש החיוור" האגדית, יש מערכונים גדולים (כמו "מספיק עם הסנקציות", "פנק אותה" ו"חותמת") ושירים שנכנסו לפנתיאון, ואחד מהם הוא השיר "אני נשאר" שיצא לקראת החגים של שנה שעברה, למילים של נעם חורב וללחן של בוטנר. מבחינת הווייב, בחוויה האישית שלי, לא יכולתי שלא לקבל נוסטלגיה גששית על האחווה הישראלית מהשיר הזה.

כמו כן, היו גם כמה יציאות כמו שהם ילדי החוץ האמיתיים והם גדלו עם עילי באותו בקיבוץ ואז הם רבו והעבירו אותם לקיבוץ אחר, רמלה. וכשצחקו אסי ישראלוף הוסיף: "זה לא מצחיק. גם רמלה זה קיבוץ. אם מישהו לוקח לך את האופניים, אתה לא מתווכח, זה שלו". ואחרי כל הדאחקות, היה גם עוד רגע של שמחה בו חגגו על הבמה יום הולדת לשלום מישאשוילי בו קיבל 2 עוגות שחיתות מאשתו ענבל ומהמנהלת האישית מייקי ואז ילדי החוץ האמיתיים והלא האמיתיים (מה קשור), ביצעו מחרוזת של שירי ארץ ישראל כמו: "פרחים בקנה", שיר הנושא של סדרת הילדים "הלב", "הורה", "חי", "עולה עולה", "אבניבי" ו"שיר בבוקר בבוקר (פתאום קם אדם)".

ואחרי האתנחתא הקומית, משאירים את הכי טוב לסוף ורק מגבירים. בוטנר וילדי החוץ מבצעים את "הכי קרוב אלייך" (בוטנר ואביב אלוש) ובמהירות לסינגל הבכורה שלהם "רץ אלייך", משם ל"יפה לך שמח" (בוטנר ומגי אזרזר) בו בוטנר והלהקה משלבים את "מנגינת השיכורים" ויש לזה הקשר מיוחד. הקלידן דור רועה, הוא בנו של המוזיקאי האגדי יוני רועה שנכח בקהל, וכתב בין השאר את "מנגינת השיכורים" לצד מיטב הלהיטים מהז'אנר המזרחי וכן…לא מזמן גם חגג 60.

משם בוטנר וילדי החוץ מקפיצים את הקהל עם הלהיטים הראשונים כמו "בואי נעזוב", ו-"אני אש", כשכל ילדי החוץ קופצים רוקדים והמעריצים אף זזו שורות קדימה כדי להיות כמה שיותר קרובים לבמה ולסיום של לפני ההדרן, אדר גולד ביצעה את "נעים עכשיו" כשבוטנר על הבאנג'ו לתת את הווייב של מוזיקת קאנטרי אמריקאית אותנטית.

כל ששת השירים האחרונים היו עוד לפני ההדרן! ובקטע הזה, בוטנר חסך את העניין של לרדת ולעלות על הבמה וכשילדי החוץ ירדו מהבמה, בוטנר לקח את האקוסטית וביחד עם ערימה של חבר'ה על האמפי (אין דשא) הוא ניגן את "שווים" והקהל חוזר למילות הפזמון כמו בערב שירה בקיבוץ.

ולסיום, מגיע המגה-להיט אולי הכי אישי של עילי בוטנר עם מסר אופטימי לחיים, וזה כמובן "מכתב לאחי" כדי שבסוף הדרך של החניון, כל אחד יהיה מאושר לקראת בואו של שבוע חדש.

לפעמים הדברים הכי טובים נוצרים במקרה. מה שהתחיל כפרוייקט צד לפני תריסר שנים מתקופת כוכב נולד, בו התגלו אדר גולד ואוהד שרגאי, כשבוטנר היה בלהקת ליווי של התוכנית, הפך לאחד ההרכבים האהובים אצל הישראלים, מגדול עד קטן. ההרמוניה בו כל ילד או ילדת חוץ יכלו להביע את צבע הקול הייחודי שלהם, הפכו את אדר גולד, אוהד שרגאי ותום גפן, לחיבור שהוא Meant to be ביחד עם עילי בוטנר. ללא ספק, אחרי מופע גדוש בלהיטים במשך שעתיים וחצי, אפשר להגיד בבירור שילדים זה שמחה.