ברבי, לא מה שחשבתן…
הסרט המתבסס על דמותה של בובת ברבי עם שחקנים בשר ודם לא מיועד לבנות שמשחקות עדיין עם הבובה, יש גם מוזיקה, כמעט וליד. צפינו בהקרנה.
ברבי (לא בארבי המועדון!!) היא בובת משחק הצעירה ממני במספר חודשים, ברבי שהיא אמריקאית בהווייתה המיוצרת ומופצת בידי חברת הצעצועים האמריקאית מאטל נוצרה בהשראת בובה גרמנית בשם "בילד לילי", הבובה הראשונה שחמוקיה כשל אישה בוגרת ולא תינוקת. שנתיים לאחר "לידתה" של ברבי "נולד" בן זוגה המאוד אפלטוני "קן".
ברבי הפכה לצעצוע הנשי הכי מבוקש והכי מופץ ברחבי העולם תוך יצירת מעטפת שלמה של אביזרים ומלבושים, דמויות מקבילות לבובה הראשונה, ככלל הבובה עוררה הדים המתנגדים לדמות מצד אוכלוסיה אפרו אמריקאית בשל הדרת דמות שחומת עור, נושא שתוקן עשרים שנה לאחר מכן. גם ארגוני הנשים מחו כנגד המודל שדוחף בנות צעירות לנהות אחר האידיאל הבלתי מושג בדמות. רק לפני שנים ספורות החלו בחברת מאטל לייצר את ברבי גם במודל עגלגל (שמנמנות..)
ברבי גם שימשה בעקבות הצלחתה לנושא לחיקויים זולים יותר למשפחות שידן אינה משגת. כאשר הצלחה גורפת הצלחה התפתחה גם תעשיית סרטי אנימציה עם דמותה של הבובה.
בשנת 2009 החלו לדון בהפקת סרט קולנוע באורך מלא אודות ברבי עם שחקנים בשר ודם, זה לקח יותר מעשור והחלפת ידיים וזכויות ביצירה ובהפקה עד שלפני מספר ימים יצא בהפצה גלובלית הסרט "ברבי" בהפקת חברת האחים וורנר כשהוא מלווה בפס קול שסביב יצירתו התלוו מאבקי כוח לא פשוטים וגם בכך אגע.
ברבי על המסך
אתחיל בסרט עצמו ובמסר שהוא מבקש לשדר – ובכן, הסרט איננו מיועד, אני חוזר שוב, איננו מיועד לקהל הצורך את בובת הברבי, לא, אל תקחו להקרנה הסמוכה לבתיכם את הילדות הקטנות שעדיין מסרקות את הבובה או מחליפות לה חליפת בבגדים, אחרי מחצית השעה, או יותר מדוייק ברגע שברבי, המגולמת על ידי השחקנית מרגו רובין יוצאת מתחום הברביוורלד אל העולם האמיתי מתחילה בין היתר להתקיים עלילה הנוגעת בנושאי פמיניזם, העצמה נשית ויציקת ביקורת נוקבת על עצם קיומה של הבובה וכל הסובב אותה אל מול המציאות. להערכתי זה הקטע שהילדות הקטנות יאבדו את הקשב והריכוז, אפילו אם מאן דהוא יחליט להפיץ גם גרסה מדובבת.
אמנם הסרט נעטף בצבעוניות יתר עם דגש על ורוד אך המסר איננו ורוד כלל וכלל.
ונעבור אל פס הקול, הוא הקטע שהוביל אותי לצפות בסרט עצמו, בקולנוע יס פלנט אמש, זו הייתה טעות טקטית כי לא לקחתי בחשבון שמוצ"ש וחופש גדול וכל הנוער, והתורים לשתייה ופופקורן…הקהל הלך על זה וברחבת מתחם פלאנט נצפו המון צעירות הלבושות בורוד זוהר וורוד פוקסיה…
אז מה יש לנו בפס הקול?
גם לידתו של אוסף השירים שמהווה כיום את פס הקול עברה קשיים רבים, חבלי לידה… לפני שנה נודע כי המלחין אלכסנדר דספלה אמור להלחין את פס הקול, אולם לפני חודשים נחשף כי הוא בכלל עזב את הפרויקט והמשימה הוטלה על המלחינים מארק רונסון ואנדרו ויאט, השניים הציגו קטעים מתוך הוויז'ואל של הסרט בפני אמנים שונים שאת שיריהם הם ביקשו לכלול בפס הקול.
האלבום עם שירי פסקול הסרט – "Barbie: The Album", יצא לאור ברשתות הסטרימינג ממש במקביל ליציאת הסרט ברחבי העולם והוא כולל 17 רצועות מוזיקליות מתוכן השיר "Dance the Night" של דואה ליפה יצא בפורמט וידאו קליפ כשיר הנושא חודשיים קודם לכן, שיר נוסף שהופץ בתצורת וידאו קליפ חודש מ אוחר יותר היה "Barbie World" בביצוע ניקי מינאז' ואייס ספייס. שיר נוסף – "I'm Just Ken" בביצועו של ראיין גוסלינג המשחק את דמותו של הבוב קן, יצא אף הוא לאור בחלקו עם ויז'ואל מתוך הסרט עצמו.
האכזבה הכי גדולה באלבום היא העובדה שדווקא הלהיט הכי מזוהה עם דמותה של בובת ברבי – "Barbie Girl" שיצא בשנת 1997 על ידי להקת הפופ הדנית-נורווגית "אקווה" לא נכלל בפס הקול. הסיבה לכך היא מלחמות קרדיטציה וזכויות יוצרים ותמלוגים שהתפתחו בין חברת מאטל וחברת ההקלטות "MCA Records", שהייתה אחראית על הפצת השיר בצפון אמריקה, לאחר שהיו מעורבים בשורה של תביעות משפטיות על השיר.
לא נכלל בסרט!!!
פתרון מאוד חלקי לעניין נעשה כאשר אומץ על ידי חברת ספוטיפיי לפס הקול הקולנועי השיר "Barbie World" בביצוען של ניקי מינאז' ואייס ספייס אשר סימפלו לתוכו קטע מתוך השיר "Barbie Girl"
הצצה אל הטריילד וכמה משירי הפס קול
