המופע של להקת The Offspring בתל אביב

"וואוו…איזו פצצה של נוסטלגיה זו הייתה!". כך היה כשיצאתי מההופעה ההיסטורית או יותר נכון מהמסיבה ההיסטורית של The Offspring בגני התערוכה, שהופיעו לראשונה בישראל אחרי ציפייה ארוכה של עשרות שנים ולהיות עם אנרגיות ואדרנלין עד לכתיבת שורות אלו (וכולל).

הלהיטים הגדולים של הלהקה האגדית, היו חלק מפס-קול של יומן נעורים, בו הייתי רגע לפני התיכון ונחשפתי דרך ה-MTV לתור הזהב של הרוק, כשההורים החליטו באותה העת להתחבר לכבלים.

ב-MTV נוגנו נון-סטופ הלהיטים של מטאליקה, גאנס אנד רוזס, נירוונה, גרין דיי וגם הגיבורים שלנו בכתבה…The Offspring, במיוחד המנון הרוק "Self Esteem", עם קליפ משעשע (הפתיח עם הגולגולת) ומסר של איך זה להיות טינאייג'ר.

האלבומים הגדולים שלהם "Smash" ו-"Americana", היו מנוגנים נון סטופ ברדיו טייפ של האוטו כשיוצאים עם חברים למסיבה, בחדר האלטרנטיב של המועדון במסיבה של יום שישי, או כשההורים של החבר מהכיתה נוסעים לנופש ביוון ומתארגנת מסיבה וכן…גם במסיבות חתונה, כשהחתן והכלה רוצים קצת רוק אחרי החופה.

כדי שהרצון העז שהחלום יהפוך למציאות, החל לפני כמה שנים, קמפיין של טוקבקיסט נחוש, שכמעט בכל כתבת מוזיקה, רשם שיביאו את דה אופספרינג ולימפ ביזקיט להופעה.

הדבר הזה הביא למודעות רחבה, עד שבסופו של דבר, לפעמים חלומות מתגשמים והביאו סוף סוף את הלהקה האגדית להופעה בישראל.

וכדי להיכנס לאווירה המתאימה, לא מוותרים על מופע חימום ופה נכנסו לעבודה חברי להקת "ויתרתי" (איתי זבולון, נמרוד ליברמן, יהונתן כספי), שהכניסו את הקהל שמגיע מכל קצוות התבל הארצי, לאווירה של רוח שטות ברוח הפאנק רוק, עם "מאז שעשיתי אסיד אני לא מבחין בין אמא לאבא", "סידורים של מבוגרים", שירי מחאה כמו "בעתיד, אנשים לא בהווה", "יום רווקים סיני שמח", "פרנויה אורבנית" והלהיט החם מהתנור "פיצה יקרה מדי", שהכניס לאנרגיות עד כדי כך, שהסולן איתי זבולון עשה בעצמו Crowd Surfing, כי כמו שאמר במהלך המופע, "מאחורי כל דיסטורשן יש חיוך".

ועכשיו נשאר להמתין לרגע המיוחל כשבינתיים מסדרים את הסט על הבמה, כי מה זה 30 דקות לעומת כמעט 30 שנה? פינאטס…ובינתיים פוגשים אנשים שלא ראינו הרבה זמן, ממתינים במתח וציפייה ואז זה סוף סוף קרה!

חושך על פני הבמה, וידאו ארט של האלבום האחרון "Let The Bad Times Roll", תאורה של סירנות, מוזיקת כינורות מהסרטים והחברים עולים לבמה ו…ברגע ששומעים את הפדלים בתופים ואז אמרת הקאלט: "Gonna Keep them seperated", אז אחרי כ-30 שנים של המתנה, כל הקהל בביתן 2 עף באוויר לקצב הדיסטורשנים של הצמד אגדי (ד"ר) דקסטר הולנד וקווין "נודלס" וסרמן בלהיטם הגדול, "Come Out And Play", שהיה לסינגל הראשון מתוך אלבום הקאלט "Smash".

מרגע זה עד לסוף ההופעה, לא הפסיקו לקפוץ כי מי יפספס הזדמנות כזו של רוק פארטי? ובהתאם לכך, חברי דה אופספרינג באו לעשות את העבודה ללא הפסקה עם "All I Want" ואח"כ עם "Want You Bad", שנחשב לאחד מהיותר מלודי שלהם, אבל זו לא בלדה, כי אם חיפשתם בלדות…סורי, זה לא המקום!

לפני שהם ממשיכים להטריף את הקהל בביתן 2, הם עוצרים לרגע לדבר עם הקהל והצמד, דסקטר את נודלס, מנסים לעכל את הטירוף שקורה מסביב וזוהי רק ההתחלה.

דקסטר הולנד שואל "מה שלומכם?" ונודלס מברך בעברית "שלום תל-אביב, שלום ישראל!" ומוסיף "I love the word Shalom, it means peace!" ושניהם מאושרים עד הגג של ההיכל מהפעם הראשונה שלהם בישראל ומכל האווירה המטורפת שיש מסביב. דקסטר שאל את נודלס "מה לקח לנו הרבה זמן להגיע לכאן?" ונודלס השיב: "זה בגלל ההנהלה הקודמת שלנו. יש לנו ניהול טוב עכשיו!" והוסיף: "אנחנו כ"כ שמחים שהגעתם לכאן ישראל! תודה שבחרתם להעביר את הערב איתנו, יש לנו כמה שירים לנגן עבורכם הלילה ונעשה עכשיו משהו מפעם. זה יהיה Staring At The Sun" והלהיט שאיתו טיינאייג'רים היו פותחים את הבוקר לפני הבית ספר, הקפיץ את כולם לאוויר!

המתופף ברנדון פרצבורן נותן בראש, לתת את הביט ל-"Hit That" מהאלבום "Splinter" (שיצא ב-2003), וכנ"ל גם ל"Hammerhead" מהאלבום "Rise And Fall, Rage And Grace" (שיצא ב-2008), שהיו פחות מוכרים לקהל הישראלי אבל עדיין זה הכניס את כולם לקצב, כי חברי דה אופספרינג באו במנטרה של "לא הולכים לישון, הולכים להשתגע!".

ואז חברי דה אופספרינג עוצרים כי הם נדהמים מהאהבה האדירה של הקהל הישראלי ועד כמה כולם איתם ללא הפסקה. ראו עד כמה דקסטר ונודלס קורנים מאושר ונרגשים ואפילו המתופף ברנדון פרצבורן, לקח את הנייד שלו וצילם סרטון כדי לתעד את הרגע האדיר והנדיר הזה.

דקסטר אומר לנודלס "זה כבר יותר מדי! אני לא מאמין! זה מחמם את הלב ולא הייתי מוכן לזה" והוסיף: "ידעתי שזו תהיה הופעה אדירה". נודלס המשיך: "כמו שאמרתי דקסטר, אני שמח שסוף סוף הגענו לישראל. פשוט תקשיב להם!" כשהקהל הישראלי שואג ודקסטר הסכים איתו מילה במילה ואמר "הם כ"כ רועשים!". נולדס השיב: "הם רועשים אבל אני יותר התמקדתי באיכות של הקולות, בטונים, בטיימינג, זה יפהפה! זה כמו מקהלה של מלאכים בתל-אביב" ודקסטר אמר: "זמרים מדהימים אבל קצת פרועים במובן הטוב של המילה" ואחרי כל ההתלהבות, הם סיימו את "Hammerhead" כשכולם מתודלקים עם האנרגיה המתאימה.

אחרי זה דסקטר מגלה מה הסיבה שלגיטריסט קווין וסרמן קוראים "נודלס", כי הוא כל הזמן מוציא ריפים מהגיטרה כמו הקצב שמכינים אטריות. וכמו שחזרנו עכשיו לתקופת הבית ספר עם כל הלהיטים המטורפים ששמענו קודם, נודלס בא ללמד אותנו כמה ריפים מבית הספר לרוק.

שעת האפס התחילה עם "Iron Man" של בלאק סבאת', שיעור ראשון באיירון מיידן עם "The Trooper", שיעור העשרה עם הבסיסט טוד מורס (לשעבר חבר ב-H2O), שנודלס סיפר שלימד אותו ריף מגניב וביחד הם עפו על "Sweet Child o'Mine" של גאנז אנד רוזס ולבסוף לסיים עם היצירה הקלאסית "In the Hall of the Mountain King" של המלחין ההיסטורי אדוורד גריג, כי עבור נודלס, הדיסטורשנים הם בשבילו.

ואם כבר בית ספר לרוק, נעבור גם קורס מזורז בפאנק רוק, עם "Blitzkrieg Bop" של The Ramones האגדיים בקאבר משוגע כשאפילו בובה של שימפנזה הצטרפה לחגיגה עם שלט "Hey Ho! Let's Go!".

ובאווירה של בית ספר, למה שלא ינגנו עוד משהו מאלבום הקאלט "Smash"? וזה היה בדיוק הטיימינג לתת ברוק עם "Gotta Get Away" וכמו שמיניסט מדופלם לדקלם בע"פ עם השאר את המילים של "Why Don't You Get A Job" מהאלבום "Americana", כשכדי להוסיף לפאן, ירדו כדורים של בריכה אל הקהל, שיקפיצו אחד לשני ואפילו השימפנזה לא רצתה לפספס את הרגע הזה על הבמה בשיעור חברה.

למרות ש-"Head Around You" הוא פחות מוכר במיינסטרים הישראלי, עדיין השיר הזה עשה את העבודה עם הריפים של נודלס ונתן אחלה שיעור העשרה נוסף להקשיב לאלבום "Splinter". ולפני שהולכים לקראת סיום, עוד רגע אינטימי עם הקהל כשדקסטר נפעם מהאנרגיות של הישראלים ושואל את הנודלס "אתה מרגיש את זה?" ונודלס אמר: "אני מרגיש את זה, שהלילה יהיה הלילה…". דקסטר שאל: "לילה של מה?", ונודלס השיב: "הלילה הגדול ביותר שקרה לרוקנרול בהיסטוריה של האנושות! אנחנו עדים להיסטוריה כאן בתל-אביב" ודקסטר הסכים שזה רגע אישי היסטורי עבורם ואמר "זה גורם לי להגיד: Hell Ya!"(יש בסלנג האמריקאי) ונודלס לקח את זה אקסטרים לונג שוט: "How About F*** Ya".

זוכרים את פרדי מרקורי בסצינה הקלאסית בו עשה קטע אופראי של "EEEEEOOOOO" כשהקהל חוזר אחריו? אז בפארודיה לאותו קטע, נודלס עשה את זה עם צמד המילים בו שוטפים אח"כ את הפה עם סבון נוזלי והקהל הישראלי זרם עם זה אבל השתגע ברגע ששמע את המילים "Gunter Glieben Glauten Globen". למה? כי זה הסיפתח של להיט הענק "Pretty Fly".

אחרי ה-"Give it to me baby", כולם דקלמו כמו בבית ספר את "And all the girls say I'm pretty fly for a white guy" ואז כולם קפצו ורקדו בטירוף לצלילי התופים והדיסטורשנים של דקסטר ונודלס.

השניים במיוחד נדהמו כשאחרי הפזמון השני, הישראלים ביצעו את הקטע מעבר כולו לפני הפזמון השלישי, ודקסטר מוריד לרגע את האטמים כדי לחוות את הרגע ההיסטורי הזה. נודלס שואל: "האם זה הופך ללילה הגדול ביותר בהיסטוריה של הרוקנרול בכל הזמנים?" ודקסטר משיב: "אני חושב שחצינו לטריטוריה הזו עכשיו. זה מדהים לא רק עד כמה רועשים אלא עד כמה הם שרים טוב". נודלס אומר: "קולות יפהפיים. כל אחד ואחת מכם!".

דבר אחד בטוח…ישראל זה Americana של המזה"ת!

רגע לפני שהחגיגה נגמרת ובביתן 2 עושים לנו כיבוי אורות, ה"ילדים" לא רוצים לישון ורוצים להשתגע ובהתאם לכך נודלס נותן את הריפים המתאימים ואופספרינג מקפיצים את כולם עם "The Kids Aren't Alright" (אפילו תוך כדי, כמה אנשים נאלצו לסגת אחורה בגלל מעגלי פוגו שנפתחו באמצע).

אבל באמת לפני שאומרים לנו ללכת הביתה,  דה אופספרינג עולים לבמה שוב לסיים עם 2 אחרונים בהחלט. זה התחיל סיפתח מלודי אבל כמו שאמרתי מקודם, אין כאן בלדות, ואז הם ביצעו את "You're Gonna Go Far, Kid" מהאלבום "Rise And Fall, Rage And Grace" עם גשם של קונפטי.

נודלס המשיך שזהו הלילה הגדול ברוקנרול בהיסטוריה של האנושות ופירגן לחברו הטוב ולשותפו המוזיקלי דקסטר, על כך שהוא לא רק מוזיקאי כשכתב את השירים הטובים בהיסטוריה של הרוקנרול, אלא גם איש אשכולות כמו טייס מוסמך שטייל עם המטוס הפרטי שלו בכל העולם והפך לפני כמה שנים כמה ד"ר בביולוגיה מולקולרית.

ברגע של צניעות אמר דקסטר שאין צורך לקרוא לו ד"ר. כשהקהל היה בקריאות "דקסטר! דקסטר!", הוא היה קצת נבוך ואמר שזה יותר מדי.

נודלס הציג את שאר חברי הלהקה שנתנו עבודה אדירה שבכל אחד מהם מגיע להם תואר של כבוד: (ד"ר) טוד מורס על הבס, (ד"ר) ברנדן פרצבורן על התופים ו-(ד"ר) ג'ונה נימוי על הגיטרות והפרקשנים. נודלס לא שכח גם את שורשיו היהודיים כשלקח כוסית ואמר בעברית "לחיים!" והמשיך לשבח את הקהל הישראלי שעבורם זה היה הלילה הכי טוב עבורם וכמובן שוב חזר "כשכנראה זה הלילה הכי טוב שאי פעם קרה לרוקנרול בהיסטוריה של האנושות ואנחנו חייבים את זה לכם (הקהל הישראלי)" וצעק בהתלהבות בעברית: "תודה רבה תל-אביב! תודה רבה ישראל!. בקריאות "לה לה לה" יחד עם הישראלים, הם נתנו ברוק בפעם האחרונה עם אחד השירים הכי גדולים שנכתבו ברוקנרול בהיסטוריה של האנושות והשיר של כל טינאייג'ר מתוסכל "Self Esteem", שסגר מעגל ואחרי כ-30 שנה הגשים חלום עבור ישראלים רבים לשמוע את המנון הנעורים מתנגן כאן בישראל.

בסוף השיר, התפוצץ עוד גשם של קונפטי באוויר ודקסטר הולנד הודה לכולם כשאמר "תודה רבה לכולם! הייתם אדירים ונתראה בקרוב!" ואחרי שירדו מהבמה, התנגן ברקע האמריקן קלאסיק "Sweet Caroline" של ניל דיאמונד, אותו שמים בכל מופע מוזיקה או ספורט כשרוצים להפעיל את הקהל.

נראה שכבר אמרתי וכתבתי הכל, עד כמה המופע הזה עבורי ועבור אחרים, היה חזרה לתקופת הנעורים של התיכון בו פגשנו מכרים ישנים, דקסטר ונודלס עשו לנו בית ספר לרוק בגיל 60, קיבלנו כמה שיעורים על הרוקנרול בהיסטוריה של האנושות, והכי חשוב, ראינו בלייב את הלהיטים עליהם גדלנו במסיבות שהלכנו אליהם ואם על בית ספר עסקינן, אז גם מבוגרים הביאו את הילדים שלהם להופעה, כדי להעביר להם שיעור איכותי במוזיקה. אבל היו כמה דברים שקצת צבטו בלב…הם לא ניגנו את "Original Prankster" ובאותו הערב היה מופע רוק אחר של "The Black Keys" ולא מעט חובבי רוק מצאו את עצמם בסוג של משפט שלמה באיזה מופע לבחור.

אבל האהבה האדירה, שהרעיף הקהל הישראלי על חברי דה אופספרינג, ועצם זה שהישראלים חזרו מילה במילה בלהיטים הגדולים וקפצו מהתחלה ועד סוף המופע, היו לרגע היסטורי ומרגש עבור ד"ר דקסטר הולנד, קווין "נודלס" וסרמן ושאר החברים שבאו להופיע בפעם הראשונה בישראל.

אישית, אני מאמין שמה שהם חוו, החזיר אותם לוייב של שיא הקריירה שלהם וכנראה יגרום להם לעשות גיחה נוספת בארץ הקודש כי במופע הזה, אני ועוד רבבות שהיו בגני התערוכה, הרגשנו שחזרנו לרוק פארטיז מה-90s וכפי שנודלס אמר, אולי זהו היה הלילה הכי גדול של הרוקנרול בהיסטוריה של האנושות :).

הנה כמה ביצועים כפי שהיוזר O M G העלה ליוטיוב