שבת, אוקטובר 31, 2026

פס קול שבועי 30.06.2023

אז השבוע מצאנו חמישה מוזיקאים שהשיקו שירים המלווים בווידאו קליפים ומאוד חשוב שאתם.ן תאזינו להם ותצפו בהם, בקליפים, שירים המביאים סיפורי חיים לא פשוטים ולא קלים, היוצרים זיקקו את עצמם בכתיבה והלחנה כדי להניח בפנינו את נשמתם. אז אני מניח אותם כאן עם מעט מידע. האזנה נעימה.

מני בגר – מסתדר לטובה

הרוקר הוותיק, הזמר ויוצר מני בגר משיק שיר חדש – "מסתדר לטובה", את השיר החדש כתב, הלחין, הפיק מוזיקלית ואף עיבד עבור מני אחיינו סתיו בגר. אחיו של מני, אבא של סתיו – אלברט בגר, תרם את נגינתו בסקסופון, אכן שיר משפחתי.

כך מני בגר על השיר והחיבור המשפחתי – "סתיו צלצל יום אחד והציע לי שיר חדש שהוא כתב לי במסגרת הפרויקט של סשן 42, הקשבתי לשיר ובעיקר לטקסט וחשבתי שזה אחלה שיר ולשם שינוי גם עם מסר אופטימי – "מסתדר לטובה" בתוך כל הכאוס שאנו נמצאים בו. אמרתי שאבצע את השיר הזה בכיף. אני רוצה להודות לסשן 42 על היוזמה בשילוב של אמנים ותיקים, עם קבוצה של חבר'ה צעירים ומוכשרים כל כך ותודה על הזכות שניתנה לי להיות חלק מהחיבור המרגש הזה שהכל יסתדר לטובה"

כך סתיו בגר, יוצר השיר על החיבור והיצירה – “חשבנו כאן בסשן 42, שיהיה מרגש לעשות שירים עם אמנים ותיקים, ולאחר התלבטות מי יכול להתאים הבנתי שזאת הזדמנות להציע למני, דוד שלי, שאכתוב לו שיר. הנושא של השיר הגיע אליי מתוך געגוע לעולם נאיבי יותר. כבר תקופה שאני מרגיש שהציניות מנצחת את האמונה. אבל האמת היא, שהאמונה והאופטימיות הן התרופות הטובות ביותר ללב. לרעיון שהכל מסתדר לטובה, יש הוכחות במציאות. אנחנו באופן כללי תוצאה של אוסף קשיים שהסתדרו לטובה והרגשתי צורך להזכיר את זה לעצמי, ולכל מי שישמע את השיר הזה. אנחנו לא יודעים הכל אבל ההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שהדברים מסתדרים. הכל מסתדר לטובה. כל דבר והזמן שלו"

אהוד בנאי – איש הצל

את שירו החדש – "איש הצל" כתב והלחין אהוד בהפקתו המוזיקלית של נושי פז המנהל מוזיקלית את הרכב הנגנים החדש המלווה את אהוד וצפוי לצאת עימו לסבב הופעות ברחבי הארץ במהלך אוגוסט

כך מספר אהוד בנאי על השיר החדש והעבודה המשותפת עם נושי – “נושי פז ואני התחלנו לעבוד על השיר "איש הצל" באולפן הקטן שהיה לו ברחוב רש"י. חיפשנו צליל אקוסטי חריף עם עוצמה, עומק ומתח של מינימליזם שמשאיר מקום להדהוד בין הצללים של הצלילים. ברגע שהרגשנו שהגענו אל הסביבה הנכונה, המשכנו את ההקלטות באולפני העוגן וסיימנו אותם באולפן של נאור בן מאיר בדרום תל אביב, בחדר שבזמנו עבדתי בו קרוב לעשר שנים. בחזרה אל נקודת המוצא, עת ישבתי לבדי.”

ניר קדמי – רגע להגשים

בשיר החדש – "רגע להגשים" שמילותיו נכתבו על ידי ניר קדמי, הולחן בידי אבנר גבריאלי שגם מלווה בקלידים והופק מוזיקלית על ידי אלמוג טבקה מבקש ניר למצב עצמו תחילה בתא המשפחתי אל מול אחותו ואחיו, כמי שעמל בעולם המוזיקה והמופעים אל מול הצלחותיהם בעולמות תוכן שונים לחלוטין, הוא מציג את הקשיים מחד אך נאחז בעולמו המוזיקלי ולא מוותר. ניר שבעבר הוכר בטייטל הבימתי כראפר בשם קנדוג חוזר כעת אל העולם המלודי עם שיר שמצליח לגעת בלב וברגש בגובה העיניים. את הטקסט המיוחד שלו הצליחו חבריו לעטוף באופן נכון, נגיש, קליט ומתנגן כהלכה, ברוך הבא לפס קול שלנו!!

דוד שאול – את לא

רגע לפני שדוד שאול משיק את אלבומו החדש – "ציפור גן עדן" אותו הוא מקדיש לזכרה של אחותו לירון שהלכה בדמי ימיה באופן טראגי. דוד משתף אותנו בשיר מתוכו – "את לא", השיר נכתב והולחן על ידי דוד שאול בהפקתו המוזיקלית של תמיר מוסקט. השיר מצמרר כשאתה מבין את הרקע הכל כך כואב לכתיבתו וכאשר אתה מאזין לו הוא פשוט נוגע בנימי הנפש.

גילי ארגוב – איך אנצח

את שירו החדש של גילי ארגוב – "איך אנצח" כתב והלחין עבורו ינון חסון. השיר עוסק בדיוק בדרך הכל כך קשה שעבר גילי ארגוב שסיפור חייו מוכר להרבה בקרב חובבי המוזיקה בארץ, מי שנולד כבנו הבכור של "המלך" זוהר ארגוב וגורלו לקח אותו באותו מסלול של התמכרות לסמים קשים והגעה לשפל המדרגה (אישית אני זוכר את גילי בכמה מרגעי השפל כשהוא מובל באזיקים בימיו כמכור לסמים), מסלול שהוא הצליח להילחם בו, לחזור לשפיות ולעולם הנורמטיבי ולהקדיש את חייו להרצאות הסברה לדור הצעיר בנושא סמים ואלימות והיציאה ממעגל הסמים. גילי מהווה דוגמא לדור הוותיק והצעיר לא ליפול למקומות שהוא נפל וכמו שהוא נוהג לומר בהרצאותיו ולטעת תקווה – "אם אני יכול כל אחד יכול..".

בשיר החדש מיטיב ארגוב להעביר את המסר כשהוא שר בקולו, קול שקיבל בירושה מאביו. תענוג להאזין מחד ומשמח מאוד לראות מזווית הזמן כי בסופו של דבר יש אור בקצה המנהרה.

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...