לולה מארש – שושנים, וינטאג' ורוקנרול
המופע של להקת לולה מארש בזאפה אמפי שוני, היינו שם
אינדי-פופ זה כבר לא צמד מילים אוונגרדי מפוצץ, אלא הפך למעשה לניו-וייב של המיינסטרים כיום.
פעם, הניו-וייב היה לגבי אומנים שיצרו מוזיקה עם שילוב של פופ, רוק ואלקטרוני, אך מאז תחילת שנות ה-2000 ובמיוחד מהעשור הקודם, הגל החדש הפך למעשה לגל רטרו. שירים שבנויים לפי הפולק של ג'וני מיטשל ובוב דילן, סאונד עם חספוס רוקנרולי מהסיקסטיז ושילובים של טאצ'ים מודרניים, הפכו את אומני האינדי-פופ לכבוש את הבמות הגדולות בעולם.
תשאלו את אסף אבידן, נגה ארז, דניס לויד והרכב נוסף שהצטרף לרשימה המכובדת, לולה מארש.
הלהקה התחילה בעצם מצמד המוזיקאים יעל שושנה כהן וגיל לנדאו. יעל שושנה כהן היא מוזיקאית בעלת קול ייחודי עם צבע נדיר, שברגע שהיא מתחילה לשיר, נזרקים ישר אחורה בזמן אל הזמרות הגדולות של שנות ה-50 וה-60, ואי אפשר להישאר אדיש לקולה המרטיט שהופך אותה למעין אדית פיאף של המאה ה-21.
לא סתם היא כבשה את המסך בעונה השנייה של התוכנית The Voice. מי שמשלים אותה הוא המוזיקאי גיל לנדאו המשלב פולק, רוק וקאנטרי של פעם גם בלולה מארש.
הכימיה המוזיקלית ביניהם מזכירה סיפור של צמד מוזיקלי מצליח אחר בשם Eurythmics. למי שלא מכיר, אנני לנוקס ודייב סטיוארט, היו פעם זוג אך אחרי שנפרדו, המוזיקה חיברה ביניהם מחדש והם הפכו להיות אחד מההרכבים הבולטים באייטיז עם להיטים בלתי נשכחים כמו Sweet Dreams ו-Here Comes The Rain Again.
גם אצל יעל שושנה כהן וגיל לנדאו היה סיפור דומה והחברות הטובה והחיבור המוזיקלי ביניהם הביאה אותם להגיע רחוק.
שילוב הכוחות ביניהם הפך את לולה מארש להיות מאחת הלהקות המצליחות בעולם, כשהם מככבים בפסטיבלים בינלאומיים, להיכנס לפס-קול של משחקי וידאו וסדרות מופת ולהוסיף על הדרך מעריצים גדולים עד קטנים, כמו באירוע הסולד-אאוט שהיה באמפי שוני, כדי לחגוג באותה הזדמנות את הצלחת אלבומם ה-3 "Shot Shot Cherry".
כבר מהנראות של הבמה, היה אפשר לחוש מה הולך להיות, כשזו עוצבה כולה עם גליטרים ותאורה של דיסקוטקים, להכין אותנו לקראת מסיבת הוינטייג' הגדולה במשך השעתיים הקרובות. ורקע הפתיח האלקטרוני העדין, עלו חברי לולה מארש, לבצע את השיר "Hold On", כשגיל לנדאו פותח עם הגיטרה החשמלית במלודיה סטייל להקת ה-Shadows וכבר מהפתיחה יעל שושנה כהן, הורגת אותנו ברכות עם הקול היפהפה שלה.
למרות כל ההילה בטורים הבינלאומיים, היה ניכר לראות שהצמד התרגש ושמח לחזור להופיע באמפי שוני, כי אין כמו בבית ומשם הם הובילו אותנו בקצב הפולק והקאנטרי אל "Stranger", כשיעל וגיל מפזזים באנרגטיות על הבמה והקהל מצטרף למלודיית הפזמון.
הבא בתור היה "Waitress" שמראה עד כמה ריספקט עמוק יש לצמד לרוקנרול של הסיקסטיז והשיר הזה, היה בעצם הראשון שהצמד לולה מארש כתב ביחד, כשגיל לנדאו היה מורה לגיטרה ויעל שושנה כהן הייתה מלצרית. אליהם בהרמוניות הצטרף גם הבסיסט מתי גלעד, חברו של לנדאו בלהקת "ג'יין בורדו".
לצמד אין רק בארסנל שירים בקצב הסלואו, אלא גם כאלו שמקפיצים את כולם כמו "Only For A Moment". אחרי שניגנו אותו קרה קטע משעשע. גיל לנדאו התלהב שגם האחרונים בטריבונות בקהל היו לגמרי בעניין, רקדו ושרו ויעל שושנה כהן הוסיפה "התגעגענו, אז תודה רבה שבאתם. עכשיו ננגן לכם שיר שהוא שיר כבר ישן. אז בוא נלמד חתיכה קטנה וזה הולך ככה" ומישהי מאחוריי צעקה "Wishing Girl!" ויעל השיבה בחיוך "צפוי ובכל זאת…" ושרקה את הפתיח של להיט הענק שלהם אליו הצטרפו אנשים בקהל לנסות לשרוק כמו יעל ולהצטרף לפזמון בכל מילה ובכל תו.
ובכל מופע שמכבד את עצמו יש גם אורחים. הראשון באושפיזין לעלות היה אלון עדר, שהפך להיות כוכב עולה במוזיקה הישראלית וסגר עם גיל לנדאו סוג של מעגל. מסתבר שהם היו ביחד באותו בית ספר יסודי, וגיל שיתף כשחברים שלו הלכו לים ובזמן הזה הוא השקיע במקהלה. אלון היה שתי כיתות מעליו ועל החוויה הזו, אלון היה אומר לו שאם תמשיך להתמיד בסוף זה ישתלם לך ותקבל מזה מלא. גיל שיתף: "ואני שמעתי אותו…ועברתי בית ספר :). אבל הדבר הזה נשאר איתי עד היום, אז תודה לך!". אלון השיב בחזרה שכיף לו להיות בשוני והשלישייה ביצעו ביחד את הלהיט הגדול שלו "קצת אהבה" כשכולם מסביב הצטרפו למילות הפזמון "לבד…לא טוב".
היה קטע משעשע נוסף, כשיעל שושנה כהן, שיתפה כשהם ידעו שהם חשבו לארח את אלון עדר, היה לה שיר בראש שהיא הרגישה שהיא חייבת לשמוע אותו שר אותו. היא הוסיפה: "אנחנו ננגן לכם אותו ותיכף תבינו…לא אגלה!"
ואותה אחת מאחוריי צרחה "She's a Rainbow!" (אחרי שעשתה ספויילר ל-"Wishing Girl"). יעל הייתה מופתעת והשיבה לה: "כן, ניחשת נכון" ואלון הוסיף "ספויילר".
ביחד, השלישייה ביצעה את הלהיט הגדול של לולה מארש, ובאמת יעל צדקה שאלון ישתלב טוב עם השיר. מה שעוד הוסיף לאווירה, מלבד שזה היה נשמע טוב בלייב יותר מהמקור, זה גם תאורת הדיסקו שהייתה בכל הצבעים כמילות השיר.
ומצבעי הקשת, יעל וגיל לקחו אותנו לבלדה "Blue Bird" שצבעה את הבמה בכחול והשיר הזה הגיע גם מאלבומם השני והמצליח משנת 2017 "Remember Roses", ממנו גם הגיע להיט הענק "Wishing Girl".
ולסגירת מעגל נוספת היה גם שיר שעל מעלליו יעל שושנה כהן שיתפה אותנו. כשהם עבדו על המופע, היא הקשיבה להקלטות ישנות שלהם משנת 2011, הזמן בו ההרכב קרם עור וגידים, ואחד השירים שהם עבדו עליו היה "What Am I" בו שמעה מחדש איך הם עובדים על האקורדים כשהרעש של דף המילים מתכווצ'ץ' ביד. בשיר הזה היא תיארה כמה הם דמיינו שהם כובשים את הבמות הגדולות וכמה רצו את זה ובסוף זה קרה. ולכן אמרה רגע לפני הביצוע : "אל תוותרו על החלומות שלכם!".
בביצוע של השיר, מי שכיכב בו, היו הקלידים של המוזיקאי הוירטואוז ברוסי, שהצטרף לא מזמן ללהקה.
לצד עוד ממתק בשם "Morning Bells" מהאלבום "Remember Roses", הרי התכנסנו בשוני כדי לחגוג את האלבום החדש "Shot Shot Cherry" וכשלולה מארש ניגנו את שיר הנושא, שוני הפך במשך כמעט 4 דקות למועדון דיסקוטק מה-70s והזיזו את הקהל בקצב הדיסקו. שיר נוסף מהאלבום החדש היה "Run Run Baby" שמדבר על העצמה נשית ועם כבר מדברים על עוצמה, זה בדיוק רמת הכריזמה החייתית שיש ליעל שושנה כהן, שמלבד הקול המדהים שלה, היא מפזזת באנרגטיות וסוחפת אחריה את המעריצים לרקוד לקצב הגרוב.
ואם כבר גרוב, אז קודם כל מגיע קרדיט ענק לבסיסט מתי גלעד, שנתן את הקצב לאורך כל המופע וכמובן, אם כבר מדברים על מישהו גרוב-י, אז למה לא על מלך הגרוב, השיק, ה-Swag והפנתיאון המהלך. אושפיזין אחד למופע כזה לא מספיק, וכדי לגנוב את ההצגה, הגיח Red, המנהיג הבלתי מעורער של Red Band, לבקר את לולה מארש והצטרף אליהם ללהיט הראשון שלהם, 'You're Mine'. רד כמובן לא יכל לעצור את היציאות שלו – "What an amazing night we have am I right? The place looks like a f*** disco ball".
ואחרי שנהננו מרגע של אתנחתא, הם עברו לבצע את הקאבר הנהדר שעשו ללהיט "Feel It Still" של להקת האינדי-רוק "Portugal. The Man" (שאף זכה אותם בפרס הגראמי על ביצוע להקה הטוב ביותר ב-2018) וכשזה קשור ל-Red, לכו תראו גם את הקליפ שרץ ברשת.
ואחרי כל הריקודים והגרוב, הגיע גם משהו יותר ברגוע. אמרתי בהתחלה שהמוזיקה של לולה מארש גם נכנסה לסדרת מופת. ובכן…אם פספסתם את Better Call Saul (סמוך על סול), כדאי לכם לרוץ לראות, כשעבדכם הנאמן משלים את העונה השישית והאחרונה. בפרק בו גיבור הסדרה ובת הזוג שלו, מנהלים את הקריירות שלהם במקביל, רואים את הפיצול כשברקע מתנגן ביצוע נוגה לשיר "Something Stupid", אותו ביצעו במקור פרנק סינטרה ובתו ננסי.
אז יעל וגיל העלו לבמה בחור ובחורה צעירים (שאין קשר ביניהם), כדי שיתנו קצב של מחיאות כפיים, בזמן שגיל לוקח את היוקלילי וביחד עם יעל הם מבצעים את הקלאסיקה הזו, שהתאימה לאווירת הוינטייג' של המופע.
והעטרה ליושנה ממשיכה ברוח הרוק המחוספס של הסבנטיז עם "Going Back" מהאלבום החדש ואת "Echoes" מהאלבום הקודם "Someday Tomorrow Maybe", כשגיל לנדאו נותן סולו גיטרות סטייל ג'ימי פייג' ויעל שושנה כהן משתוללת על הבמה ולנצל כל שניה לפני שסוגרים את השאלטרים.
אבל לפני כל זה, יורדים מהבמה ורק יעל שושנה כהן וגיל לנדאו חוזרים לבמה ואפילו היא הוסיפה שזה חלק סופר מוזר ללכת ולחזור.
השיר הבא "Never Grow Up" הוא גם מהאלבום החדש "Shot Shot Cherry" וכדי שהקהל יתלווה לקצב הפזמון, יעל וגיל לימדו את הקהל לצהול לצלילי השיר, כשגיל על הגיטרה האקוסטית ויעל שרה ומסמנת לקהל מתי לצהול. ולסיום מסיבת הוינטייג', עולים שאר חברי לולה מארש לבצע את "In Your Eyes" ולאחרון אחרון חביב את "Hometown" מאלבום הבכורה "Remember Roses", כשיעל שושנה כהן וגיל לנדאו משתוללים יחד על הבמה לסיים את הרוקנרול של הערב בטעם של פעם ובטעם של עוד.
המופע של לולה מארש בשוני היה חגיגה צבעונית שעם כל ההפקה והעיבודים המודרניים, עדיין היה לזה טעם של פעם עם שירי פולק, קאנטרי, דיסקו ורוקנרול מהסיקסטיז והסבנטיז.
יעל שושנה כהן, שרפה את הבמה, כשמצד אחד עם קול עדין יפהפה ומצד שני עם אנרגיות חייתיות שסחפו אחריה את הקהל. להוסיף את העיבודים והוירטואוזיות של גיל לנדאו, לא סתם לולה מארש הפכו לאטרקציה בכל פסטיבל נחשב.
אם אני יכול לסכם ב-3 מילים את המסיבה הערב זה שושנים (קול הקטיפה של יעל שושנה כהן), וינטייג' ורוקנרול!
וכמה צלילים שנקלטו בסמארטפון
