יום שלישי, אוקטובר 27, 2026

בינת אל סולטן – נסרין קדרי בבית האופרה

נתחיל בעובדה שעשרות שנים ( בהתאמה 90 ו- 85 שנים) אחרי המופעים ההיסטוריים של הזמרת המצרייה אום כולת'ום בקולנוע אפולו ביפו (היכן שכיום מצוי מפעל השיש בקרן הרחובות יפת ודר' ארליך) ומאוחר יותר בקולנוע מוגרבי ברחוב אלנבי בתל אביב, מבוצע השיר שהפך להמנון כלל ערבי וישראלי בסוגה הימתיכונית – "אינת'א עומרי" באולם המכובד של בית האופרה הישראלית במתכונת לא פחות שווה. כאשר תזמורת ירושלים מזרח ומערב (האנדלוסית) בניצוחו של תום כהן בלוויית מקהלת בית הספר למוזיקה מזרחית אלשייך ארחה את הזמרת נסרין קדרי במופע שנפתח בדיוק עם אותו שיר אהבה שאכן הפך לבלדת המנון אהובה ומרגשת כתמיד.

נסרין קדרי בבית האופרה. צילום יובל אראל
נסרין קדרי בבית האופרה. צילום יובל אראל

לנסרין קדרי זהו אירוע מיוחד, עם קריירה מצויינת שהובילה אותה לסבב הופעות ברחבי העולם עם דודו טסה והכוויתים, למופע מול יותר מחמישים אלף צעירים בפארק הירקון בתל אביב כמופע פותח ללהקת רדיוהד, עם סימני דרך חשובים דרך כל הארנות הכי גדולות ונחשבות בישראל – ההיכל ביד אליהו, האמפי העתיק בקיסריה, טקסי יום העצמאות בירושלים, הופעה במסגרת הסכמי אברהם בדובאי, הופעה באופרה בפריז ובכלל עצם העובדה שהיא כיום הזמרת הערביה – יהודיה הכי אהובה ומכובדת בארץ על בני ובנות שני העמים החיים כאן, הרי שעצם הופעתה באולם שכל כולו 1,200 מושבים אך הוא המקום הכי מכובד בעולם המוזיקה בישראל, היא אבן דרך חשובה ביותר. המפגש הקודם של נסרין עם התזמורת היה בקיץ 2018 באותו אולם כאשר נערך מופע משותף עם הזמר זיו יחזקאל אף הוא כמחווה לשמות הגדולים של הזמר המצרי –  אום כולת'ום, עבד אל ווהאב, פאריד אל אטראש ועבד אל חלים חאפז.

הוסיפו לנקודה הזו את העובדה כי אמש הייתה זו ההופעה הראשונה של נסרין מאז לידת בנה הבכור פחות מחודשיים קודם לכן ובאמת ובתמים חווינו אמש אירוע מיוחד.

נסרין קדרי בבית האופרה. צילום יובל אראל
נסרין קדרי בבית האופרה. צילום יובל אראל

והרשו לי לרגע קצת נוסטלגיה, מהרגע שפגשתי את נסרין, אז יוצאת תכנית הריאליטי המוזיקלית של אייל גולן במופע ימתיכוני הארדקור במועדון המזרחי בדרך בגין, דרך הדואט ה מיתולוגי שלה עם הזמר זיו יחזקאל בביצוע לשיר של אום כולת'ום "אינתא עומרי" במופע הגלוקלי מבית היוצר של אופיר טובול במועדון בארבי, דרך פסטיבל הפסנתר "הלבן" ועוד סימני דרך מוזיקליים רבים לאורך השנים, כל אלו עלו והתערבבו להם אמש בתודעה שלי…

נסרין קדרי בבית האופרה. צילום יובל אראל
נסרין קדרי בבית האופרה. צילום יובל אראל

בכלל, התזמורת שליוותה את נסרין היא אחת התזמורות היותר מיוחדות בארץ ובסצנה הימתיכונית ערבית במיוחד, כשהיא מלכדת בהופעותיה מוזיקאים ונגנים בני שלוש דתות, עם ארבעה חטיבות מוזיקליות – סקציית כלי המיתר המחברת את המזרח והמערב, סקציית כלי המזרח הקלאסיים המביאים את הצליל האותנתי, סקציית הנשפנים וכמובן חטיבת הקצב הקלאסית של גיטרות, כלי הקשה שונים. המפגש הקודם שלי עם התזמורת היה אף הוא כאן בבית האופרה במחווה לפיירוז עם המזרות מירה עווד וריהאם חמאדי.

הוסיפו על כל אלה את המנצח מאסטרו תום כהן המאוד כריזמטי וקיבלתם מרשם מנצח לכל ערב מוזיקלי.

אם פתחנו אמש את הקונצרט בהמנון הפאן ערבי אינת'א עומרי בגרסה ארוכה (לא המלאה של שעה ויותר, לא צריך להגזים אבל מעל רבע שעה זה די והותר בעיבוד המיוחד…) המשכנו בנגיעות מצויינות של שלל קלאסיקות מהמגוון הרחב של הדיוות הכי חשובות בעולם המוזיקה הערבי של המאה שעברה  – אום כלתום, פיירוז, ווארדה אלג’זאא'ריה. אך לא רק מקומן של הנשים, גם מוחמד אל וואהב מצא את מקומו בליין אפ, בסך הכל מעט שירים לערב שלם אך כל שיר וועליה, ארוך יותר משולחן ליל הסדר, התזמורת הביאה את כל כולה בנגינה…

אלון אולארצ'יק בקהל. צילום יובל אראל
אלון אולארצ'יק בקהל. צילום יובל אראל

את האתנחתא היחידה במופע אמש הגישה התזמורת במשך רבע שעה ת מימה עם מחווה מיוחדת ליצירה מוזיקלית שהושמעה בבכורה עולמית, יצרה שנכתבה ועובדה בידיו של לא פחות מאשר אלון אולארצ'יק, יוצא להקת כוורת שדרכו המוזיקלית המגוונת עוברת ברווח שבין פופ ישראלי של פעם, ג'אז עכשווי וקלאסיקות אירופאיות. היצירה – East West עם מוטיבים מוזיקליים המושפעים חזק מעולם פסי הקול הקולנועיים של שנות השישים במאה שעברה לצד נגיעות אוריינטליות, יצרה את פסק הזמן המוזיקלי שבין זמן ההמנונים הערבייים הקלאסיים לבין העולם החפלאי שהולך בין פוג אל נאחל העממי מעיראק ועד בינת אל סולטאן של הזמר הלבנוני בן זמננו רג'אב אלעמה

נסרין קדרי בבית האופרה. צילום יובל אראל
נסרין קדרי בבית האופרה. צילום יובל אראל

חבל שאי אפשר לפזז באולם האופרה הישראלית כדי להשלים את החוויה. ועל נסרין, כמה וכמה מילים אניח כאן, האם נתחיל במסע הארוך שלי לצד הופעותיה ושירה או שנעבור היישר לרגעים בהם הליטה את פניה בשתי כפות ידיה והתייפחה מהתרגשות לקראת סופו של המופע, התפרצות הרגשות לקחו את הזמרת המנוסה הזו להיות כילדת יומולדת מתרגשת מגודל השמחה. אין ספק כי היה זה אחד הרגעים המיוחדים בערב שכל כולו כבוד והערכה לדיוות הענק שהותירו לנו קולות מילים ומנגינות של סיפורי אהבה, רומנטיקה ולעתים גם עצב.

היה ערב מרגש במיוחד.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע

ועוד קטע וידאו סלולארי מתוך פייסבוק לייב קטנטן מהרגעים האחרונים, רגע לפני ההדרן

 

עדכון: המופע בשלמותו כפי שתועד עבור התזמורת עלה ליוטיוב

 

הכי חדשים

נוסטרדמוס, איינשטיין והגולם נפגשים על הבמה

מה משותף לנביא העתידות נוסטרדמוס, למדען אלברט איינשטיין ולגולם מפראג? לכאורה, לא הרבה. אלא שהכוריאוגרפית נדיה טימופייבה...

חמישים שנה, U2 שוב כובשת את המגרש

יש להקות שהזמן הופך אותן לזיכרון נוסטלגי, ויש כאלה שממשיכות לכבוש פסגות חדשות. חמישים שנה אחרי שהחלו...

כשהפוליטיקה נכנסת לפלייליסט

נתחיל בכך שלא אביע כאן היום עמדה פוליטית (אשתדל...). במקום זאת, אנסה לגעת בשירים שעשו זאת במקומי....

11 אלף איש לא טועים: הבזלת מנגנת

מי אמר שצריך להגיע לתל אביב כדי ליהנות מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית? פסטיבל "צלילי בזלת" בקצרין...

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....